"ניתן לצפות שהקשישים הסיעודיים יקבלו טיפול סיעודי באיכות ראויה, אולם ממצאי הביקורת מלמדים על ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן ל-165 אלף קשישים – ליקויים המגיעים לעיתים עד כדי הזנחה" – מתריע מבקר המדינה, יוסף שפירא בדו"ח ביקורת נוקב על טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם.
בדו"ח המיוחד, שפורסם לרגל יום הקשיש הבינלאומי, נעשה לראשונה על ידי משרד מבקר המדינה הליך של שיתוף הציבור, במטרה לעמוד באופן בלתי אמצעי על נקודת ראותו של הציבור בכל הנוגע לטיפול הניתן לקשישים הסיעודיים ולנטל שנושאים בו בני המשפחה המטפלים בהם. לתהליך הזה נחשפו כ-300 אלף בני אדם ו-687 מתוכם השתתפו בו באופן פעיל.
אחד מהם סיפר: "אני קורס. אבא שלי מחפש אותי תמיד... אני לא מצליח לעבוד ולהתפרנס. בלילות הוא מנסה לרדת לשכונה לחפש את אמא שנפטרה לפני ארבע שנים. אני מחליף לו חיתולים, כי הוא לא מרשה למטפלת להחליף לו. אני מדובב אותו ומשמח אותו. אף מטפל לא מטפל ולא מדבר איתו ומשמח אותו", הוא המחיש את תחושותיו הקשות.
"על מנת לממש את חובתה החוקתית לאפשר לקשיש חיים בכבוד אנושי, נוקטת המדינה מגוון אמצעים והעיקרי שבהם הוא גמלת סיעוד שהמוסד לביטוח לאומי נותן לקשישים שנמצאו זכאים לקבלת עזרה מהמדינה עקב מצבם הסיעודי. אבל בביקורת עלה, כי הלכה למעשה מנגנון זה של המדינה אינו מממלא פעמים רבות את ייעודו - מתן עזרה סיעודית ראויה לקשישים הנזקקים לה", קובע שפירא המותח ביקורת נוקבת על המדינה והמוסד לביטוח לאומי. מבקר המדינה קובע כי המוסד לביטוח לאומי לא מממש כראוי את אחריותו להבטחת איכות הטיפול הבייתי בסיעודיים.
"המוסד לביטוח לאומי לא מימש את אחריותו הכוללת להבטחת איכות הטיפול הבייתי. לגישתו, יש לו אחריות כוללת לביצוע החוק, אולם אין לו סמכות אכיפה על השותפים לביצועו", מתריע שפירא - "מנגד, משרד הרווחה והעובדים הסוציאליים סבורים שאחריותם מתמקדת ביבצוע בפועל של הבקרה בבית הקשיש הסיעודי בלבד ואילו האחריות הכוללת להבטחת אחריות הטיפול היא של המוסד לביטוח לאומי. בכך, מתנערים, הלכה למעשה, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה מאחריותם להבטחת איכות הטיפול".
הגדרת ממדים לחברות הסיעוד
שפירא סבור שמתוקף אחריותו היה על המוסד לביטוח לאומי לוודא, כי חוזה ההתקשרות עם חברות הסיעוד יכלול מדדי איכות מתאימים ולקבוע הליך בקרה שיטתי, שיבטיח כי חברות הסיעוד יעמדו במדדים. "בחוזה הסיעוד הוא לא הגדיר מדדים לאיכות הטיפול שהוא דורש מהן", מדגיש שפירא - "מערכת בקרת האיכות שהמוסד לביטוח לאומי מפעיל - כשלה ובקרת האיכות שעושים העובדים הסוציאליים אינה מתבצעת בהיקף הנדרש". עוד מתריע הדו"ח על היעדר פיקוח ובקרה על הכשרת המטפלות. "טיפול לא מיומן בקשיש הסיעודי עלול להביא לפגיעה בו ולסכן את בריאותו", מזהיר שפירא - "לכן, טיפול מקצועי ואיכותי בקשישים הסיעודיים מחייב הכשרה מתאימה, ידע ומיומנות".
בדו"ח נחשף, כי מיליוני שעות טיפול לא ניתנו לזכאים. "בסקר בני המשפחה ציינו חלק ניכר מהמשיבים (כ-40%) שהקשישים שהוכרה זכאותם לגמלת סיעוד - לא קיבלו את כל שעות הטיפול שהיו זכאים להן מהמטפלות הישראליות", מתריעים מחברי הדו"ח – "קיימות מגוון סיבות לאי קבלת מלוא שעות הטיפול הביתי. חלקן מוצדקות, למשל בשל היעדרות הקשיש מביתו כתוצאה מאשפוז וחלקן לא מוצדקות, למשל, מטפלת שביצעה עבודה רק בחלק משעות הטיפול אשר להן זכאי הקשיש.
מנתונים שנמסרו על ידי המוסד לביטוח לאומי למבקר המדינה עולה, כי בשנים 2015-2011 היה היקף שעות הטיפול החסרות כ-16 מיליון שעות, ששוויין הכספי עמד על כ-680 מיליון שקל - כ-3% מסך שעות הטיפול שהקשישים הסיעודיים היו זכאים להן באותן שנים. משמעות הדבר היא שקשישים רבים לא קיבלו, מסיבות שאינן מוצדקות, , שעות טיפול רבות אשר להן הם היו זקוקים.
בדו"ח גם נטען על ליקויים בפעילות מרכזי היום לקשישים: "מרכזי היום ממלאים תפקיד חשוב בטיפול בקשישים סיעודיים ומספקים להם מסגרת חברתית להפגת בדידותם וכן מאפשרים מנוחה או הפוגה לבני משפחותיהם. אולם. רק שיעור קטן של קשישים סיעודיים מבקרים במרכזי היום ומהם שיעור קטן אף יותר של קשישים סיעודיים עניים וזאת, בין השאר, בגין חסמים שונים המונעים את השתתפותם", מתריעים מחברי הדו"ח.
לנוכח המחדלים שנחשפו בדו"ח, ממליץ שפירא לקיים בחינה מחודשת של ההסדר בחוק הסיעוד ובהיערכות לעתיד. "המוסד לביטוח לאומי לא נערך לגידול הצפוי במספר מקבלי גמלת הסיעוד בשנים הבאות וועדת הסיעוד במוסד לא בחנה מהיסוד את ההסדר שנקבע בחוק למערך הטיפול הסיעודי בקהילה ולא את הצורך להתאימו לשינויים המתחוללים וכן לשינויים הצפויים להתחולל בעקבות הגידול במספר מקבלי גמלת הסיעוד", מתריע עוד שפירא - "זאת ועוד, אף שבהחלטת ממשלה הוטל על שר הרווחה להכין תוכנית מפורטות להיערכות מערכת הסיעוד בקהילה לפי הערכת המצב האסטרטגית שגובשה כבר בשנת 2015 - הוא לא עשה כן. השר גם לא דרש מהמוסד לביטוח לאומי להכין תכניות ולא עדכן כנדרש את הממשלה במרץ 2016, על סטטוס ההתקדמות.
הגברת הפיקוח על חברות הסעד
שפירא ממליץ בעקבות הממצאים הקשים להסדיר את האחריות להבטחת איכות הטיפול הביתי בקשישים הסיעודיים. "על המוסד לביטוח לאומי לוודא, כי משרד הרווחה ושירותי בריאות כללית מיישמים את דרכי הבקרה על איכות הטיפול", הוא מציין – "על המוסד לביטוח לאומי גם לפתח מנגנוני בקרת איכות על כל מרכיבי הטיפול הביתי".
עוד מומלץ שהמוסד לביטוח לאומי ייבחן דרכים להעלאת רמתן המקצועית של המטפלות, אם באמצעות הגדרת הטיפול הסיעודי כמקצוע המחייב עמידה בדרישות המתאימות של לימודים והכשרה ואם בדרכים אחרות, שיבטיחו שיהיה למטפלת הידע והמיומנות הנדרשים, כדי להעניק טיפול באיכות הראוייה לכל קשיש בהתאם למצבו, צרכיו ולמאפייניו הייחודיים.
שפירא דורש מהמוסד לביטוח לאומי גם להגביר את הפיקוח על חברות הסיעוד, על מנת לטפל בתופעת "גניבת השעות", עד שתופעל מערכת בקרת נוכחות טלפונית. בין אמצעי הבקרה אותם הוא דורש גם הכנסת דיווח ממוחשב של יומני העבודה. עוד מומלץ שרשות האוכלוסין, משרד האוצר ומשרד הרווחה בשיתוף גורמי מקצוע בתחום, ייבחנו מהו מבנה ההעסקה הראויים של המטפלות הזרות, כך שהעסקתן תתבצע באופן מקצועי, תוך שמירה על זכויותיהן ובמטרה להסיר או לכל הפחות להקל על הקשישים הסיעודיים ובני משפחותיהם את הנטל הכרוך בהסדרת חובות המעסיק. שפירא ממליץ גם לבדוק אפשרות להעסקת המטפלות הזרות באמצעות תאגיד.
עוד מומלץ בדו"ח לסייע לבני המשפחות של הקשישים הסיעודיים הנושאים בנטל הכבד. "על שרי הרווחה והאוצר לבצע עבודת מטה, שבה תינתן הדעת על הקשיים שעימם מתמודדים בני המשפחה של הקשישים הסיעודיים ועל העלות הכלכלית המוטלת על כלל המשק עקב קשיים אלה", סבור שפירא - "יש למצוא דרכים להקלת ההתמודדות של בני המשפחה עם הטיפול בקשישים סיעודיים, בין באמצעות סיוע ישיר לבני המשפחה, דוגמת הפעלת קבוצות תמיכה ובין באמצעות סיוע עקיף, כמו בסיוע לקשיש ושיפור הטיפול בו כך שיפחת הצורך שלו בסיוע בני המשפחה".
שפירא ממליץ עוד להרחיב את מגוון השירותים הכלולים בגמלת הסיעוד ולבחון הוספת שירותים מעודכנים. "חוסנה של המדינה אינו מתבטא רק בעוצמתה הבטחונית והכלכלית, אלא גם בדאגה לאזרחיה הוותיקים. אחריות כבדה מוטלת על החברה המחוייבת בכבודם של הקשישים. אנו נדרשים להבטיח שבערוב ימיו יחיה כל אדם את שארית חייו בכבוד", מסכם שפירא - "ראוי כי הממשלה כולה תגבש מדיניות לאומית, שתבטיח את זכותם של הקשישים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי. על שר הרווחה, הנושא באחריות המיניסטריאלית למימוש חוק הסיעוד, לגבש רפורמה מקיפה בתחום זה, שתאפשר לטפל בכשלים שהועלו ולהיערך למילוי צורכי העתיד".