309,530 אלף סטודנטים יתחילו היום ללמוד לקראת תואר אקדמי, מתוכם 232,700 יחלו ללמוד לתואר ראשון, 64,615 לתואר שני, 11,015 לתואר שלישי ו־1,200 ללימודי תעודה. הסטודנטים ילמדו ב־62 מוסדות להשכלה גבוהה: שמונה אוניברסיטאות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 21 מכללות אקדמיות לחינוך, 20 מכללות אקדמיות מתוקצבות ו־12 מכללות חוץ תקציביות.



לפי המועצה להשכלה גבוהה, מתחילת שנות ה־90 עד השנה גדל מספר הלומדים לתואר ראשון ביותר מפי שלושה, אך בשלוש השנים האחרונות נרשמת התייצבות במספרם. השנה נרשמת ירידה בכ־0.2% במספר הלומדים לתואר הראשון, בעיקר באוניברסיטאות ובאוניברסיטה הפתוחה, אולם חלה גם האטה בגידול במספר הלומדים במכללות האקדמיות, הן המתוקצבות על ידי ות"ת והן המכללות החוץ תקציביות.



אוניברסיטת בר אילן. צילום: פיית בגינסקי



מחפשים שם


75.5% מהסטודנטים חושבים שלימודי תואר ראשון עדיין רלוונטיים ו־83% חושבים כך גם לגבי תואר שני - כך עולה מסקר של Istudent, מועדון הטבות ותוכן לסטודנטים. עוד עולה מהסקר כי ליותר משליש מהסטודנטים (36.8%) חשוב ללמוד במוסד אקדמי בעל שם, רבע (24.5%) בוחרים היכן ילמדו את התואר בהתאם לתנאי הקבלה, מיקום גיאוגרפי חשוב לכחמישית (19.8%), 17.9% בוחרים לפי סיבות אחרות ו־1% בהתאם לאיפה שחבריהם לומדים.



כשנשאלו משתתפי הסקר לפי מה בחרו את מקצוע הלימודים, מרביתם (67%) ציינו כי בחרו בתחום שבו יש להם עניין אישי, 23.6% בחרו בתחום שבו הם חושבים כי תהיה להם עבודה, 7.5% מסיבות אחרות ופחות מ־2% ענו כי הקשיבו להוריהם או שהמשפחה לחצה עליהם ללכת לכיוון מסוים. השנה לומדים בקמפוס הטכניון בחיפה כ־14,000 סטודנטים ב־18 פקולטות, מתוכם 9,236 סטודנטים לתואר ראשון והיתר סטודנטים לתארים מתקדמים, בהם 1,142 לתואר דוקטור. השנה פתח הטכניון את שנת הלימודים האקדמית גם בשלוחות הטכניון בעולם - בניו יורק ובסין.



בן גוריון בתחתית


המכללה האקדמית בווינגייט, אוניברסיטת בן גוריון והמכללה האקדמית של תל אביב־יפו הם מוסדות החינוך האקדמיים שדורגו הכי נמוך בסקר של התאחדות הסטודנטים. מנגד, המרכז האקדמי רופין, המרכז הבינתחומי בהרצליה והקריה האקדמית קריית אונו הם המוסדות שבהם הסטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה.



האוניברסיטאות והמכללות המוערכות



בהשוואה לסקר שנערך בשנה שעברה, נרשמה ירידה כללית בכל התחומים שנבדקו, בהם רמת הקורסים, טיב הוראת המרצים, יחס המרצים לסטודנטים, שילוב של טכנולוגיות למידה בהוראה ואופן קביעת הציונים. מדובר בסקר שנערך על ידי מכון המחקר "מאגר מוחות", בהשתתפות יותר מ־8,000 סטודנטים וסטודנטיות ממרבית מוסדות הלימוד בארץ.



"המערכת שרויה בקיפאון וחייבת לעבור בדק בית מקיף, אחרת המגמה תימשך", אומר יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, רם שפע. "לימודים אקדמיים במאה ה־21 לא יכולים להיות זהים לאלה שהתקיימו לפני עשרות שנים. נכון שיש איים של התחדשות, אבל כל עוד לא נראה שינוי פרדיגמה, השקעה של ממש בהוראה והתחדשות בשיטות ההוראה, שביעות הרצון תישאר נמוכה".