עובדים רבים נרתעים מתביעה נגד המעסיק מחשש שהתביעה, החשופה לעיני כל בחיפוש פשוט באינטרנט, תשפיע על קבלתם בהמשך הדרך למשרה חדשה במקצועם או בכלל. הצעת חוק שהגישה ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) מבקשת לראשונה למנוע את המצב הנפוץ שבו מעסיקים המחפשים מידע ברשת על מועמדים לעבודה ייתקלו בתביעות בהן זכה המועמד נגד מעסיק לשעבר.
על הצעת החוק של גרמן חתומים מלבד ח"כים מיש עתיד, המחנה הציוני ומרצ גם הח"כיות מהקואליציה יפעת שאשא-ביטון ומירב בן ארי מכולנו והיום (ראשון) היא צפויה לעלות להצבעה בוועדת השרים לחקיקה שתחליט אם להעניק לה בכנסת את תמיכת הממשלה והקואליציה.
הרעיון להצעת החוק החל להתגבש במסגרת דיון שנערך ביום הסטודנט האחרון שצויין בכנסת. סטודנט שעבר חוויה לא טובה בהקשר הזה, הציע במסגרת אחד מדיוני הוועדות לעגן בחקיקה את האפשרות לביטחון תעסוקתי. בין המשתתפים בדיון נכחה מוריה (שם בדוי), אשת חינוך שתבעה את מעסיקה ובמקביל להתפטרותה חיפשה עבודה בתחום בו הוכשרה. למרות ניסיון של שנים בתחום, היא מספרת כי בכל הראיונות אליהם ניגשה, עלה נושא התביעה. כיום היא עובדת כקופאית לטענתה בשל ה"בעיתיות" שנתפסת בעיני מעסיקים חדשים על כך שדרשה פיצוי על הפרת זכויותיה בעבודתה הקודמת. חלק מהתביעה של מוריה היה על כך שבית הספר דרש מהמורות לעבוד בהתנדבות עבור אחת המפלגות ביום הבחירות לכנסת.
"בעידן האינטרנט שבו כל דבר נרשם, מתועד ונשמר, ישנם מקרים רבים שבהם מעסיקים פותחים את 'גוגל' כדי לחפש וללמוד על המועמדים לעבודה ואם הם רואים שאחד המועמדים הגיש תלונה נגד המעסיק שלו בעבר, צודקת ככל שתהיה, הם עלולים שלא לקבל אותו לעבודה רק בגלל הסיבה הזאת. מצב זה של אפליה שולל את קבלת המועמד בגלל שתבע לפי חוק את הפרת זכויותיו ואינו במקום מטעמי כישורים והמצאות נכונה לתפקיד", מסבירה ח"כ גרמן, "החוק מבקש לתת הגנה לעובדים שהגישו תלונות מוצדקות וזכו בבית המשפט ומאפשר לבית המשפט לשמור על החיסיון של שמם כדי שזה לא יפגע בבקשת עבודה אחרת".