כאשר יצאה ש' לפני 20 שנה מבית החולים אסף הרופא, שם עברה ניתוח לקיצור קיבה, כשהיא שוקלת 40 ק"ג פחות ממה ששקלה כשנכנסה, היא חשה כיצד נפתח פרק חדש בחייה. ש', אז בת 47, לא תיארה לעצמה שתהיה נכה בשיעור 94%, שתיעזר בהליכון ובמטפלת סיעודית צמודה עבור פעולות בסיסיות במשך 24 שעות ביממה.
הסיבה לנכותה של ש' היא מחסור בוויטמין B1 שנגרם מהניתוח הבריאטרי. בלי הכוונה ראויה, ובשל היעדר מעקב אחר רמות הוויטמין בהמשך, נוצר מחסור תזונתי שהוביל לסיבוכים נוירולוגיים קשים ובלתי הפיכים.
כך עולה מכתב התביעה שהגישה בימים אלה ש', כיום בת 67, לבית המשפט המחוזי מרכז באמצעות עו"ד ויקי בקשי ממשרד כספי סרור ושות' נגד אסף הרופא וקופת החולים כללית בסכום של יותר מ־2.5 מיליון שקל. היעדר ויטמין B1 או ערכים נמוכים שלו עלולים - כפי שגם אירע אצל תינוקות בפרשת רמדיה - לגרום לנזק נוירולוגי על ידי פגיעה בתאי עצב, פגיעה הגורמת בתורה לנזק בלתי הפיך הכולל מוות תאי ואובדן רקמות עצביות.
כעבור ארבעה חודשים לאחר הניתוח ועד לפני כחמש שנים התלוננה ש' שוב ושוב על בחילות, הקאות, כאבי בטן ושלשולים. התלונות רק גברו עם השנים, אולם חרף הניתוח שעברה, לא הופנתה ש' לבדיקות וכך לטענתה לא התגלה החוסר בוויטמין B1.
לפני חמש שנים החלה ש' לאבד את התחושה ברגליה, ובהדרגה מהירה גם בידיה ובאיבר מינה. ההפרעה בתחושה החלה להתפשט גם לכפות רגליה ולשוקיה.
"תמיד חלמתי מה אעשה לאחר הפרישה. קניתי אוטו רגע לפני שפרשתי ולא זכיתי לנהוג בו כי חודש וחצי אחרי שפרשתי התאשפזתי", מספרת ש'.
מהמרכז הרפואי אסף הרופא נמסר: "כתב התביעה נמסר לידי המרכז הרפואי לאחרונה, ואנו לומדים את הטענות. תגובתנו תימסר בבוא העת לפני הערכאות המשפטיות המתאימות, מתוך חובתנו לשמור על הסודיות הרפואית של המטופלת".
משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה על הטענות: "כתב התביעה טרם התקבל. לכשיגיע תימסר תגובה על כך במסגרת ההליך המשפטי".