"זו תוכנית מיושנת שממשיכה להתגלגל רק מכוח האינרציה, ואין בה צורך. מעבר לכך, היא תפגע בטבע ותסכן את חיינו וחיי ילדינו על בסיס יומי", כך אומרים תושבים ביישוב ובמועצה המקומית הר אדר, הממוקמת בהרי יהודה, בדרך לירושלים. לאחרונה הם יצאו לאחרונה למאבק נגד התוכנית לכריתת 545 עצים ביער המורים הסמוך ליישוב ולהקים בו בריכת מים ענקית, כחלק ממערכת אספקת המים לבירה.
 
"אין בבריכה הזו שום צורך כיום", אומר מ', תושב הר אדר שמבהיר שלא יהסס לנקוט צעדים קיצוניים אם התוכנית תימשך, כולל לעצור בגופו את כלי העבודה אם יהיה צורך. "זו תוכנית ארכאית שתהרוס את המרחב. ב־2017 ראוי שבמדינה שמתפילה מים ואין בה מחסור בהם כיום יהיו גם שיקולים של שמירה על ערכי הטבע. יש כאן אלפי בעלי חיים שייפגעו - צבאים, שועלים, תנים, ציפורים. אנחנו לא מוכנים לשבת בצד ולראות את ההרס הזה. יש לנו זכות להשמיע את קולנו. אין אף אחד שקם ואומר: 'רגע, אולי נבחן את זה מחדש?'"

 
המציאות השתנתה

יער המורים, בצמוד ליישוב הר אדר ששוכן מעבר לקו הירוק, הנו יער היסטורי שהחל להינטע על ידי קרן קיימת לישראל בשנות ה־30 של המאה הקודמת. ב־1937 נרצחו חמישה עובדי קק"ל בעת שעסקו בעבודות פיתוח באזור, ועל שמם נקרא קיבוץ מעלה החמישה הסמוך. תוכנית בריכת (מאגר) יער המורים, ביוזמת חברת מקורות ובשיתוף קק"ל, החלה את דרכה בוועדות התכנון השונות בשנות ה־90 של המאה הקודמת כחלק מפרויקט התשתית "קו המים החמישי לירושלים", שאמור לספק מים לתושבי העיר בעשורים הבאים. בשנת 2008 היא אושרה בוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל).

הגבעה, שבה אמורה להיבנות בריכת המים, נבחרה בשל המיקום הטופוגרפי שלה - מקום גבוה שממנו ניתן להזרים את המים לשכונות צפון ירושלים, יישובי מטה יהודה ואזור רמאללה בגדה המערבית. על פי התוכנית, תיבנה ביער המורים בריכה שתשתרע על שטח של 7.85 דונמים, בקוטר 100 מטרים ובנפח 50 אלף מטרים מעוקבים. באוגוסט האחרון, ולצורך יישום התוכנית, נתן פקיד היערות, האחראי להיתרי הכריתה לעצים בישראל, אישור לכריתת לא פחות מ־545 עצים בני כ־40 שנים המהווים חלק מיער המורים בהרי ירושלים, ובהם עצי זיתים, ברושים ועצי אורן. 

יער הר אדר. צילום: איזי לרריער הר אדר. צילום: איזי לרר
 
לדברי תושבי הר אדר, התכנון ואישור התוכניות התבססו על בדיקות סביבתיות והנחות מקצועיות, תפעוליות וכלכליות שכבר אינן רלוונטיות עוד. לטענתם, המציאות השתנתה ויש לבצע התאמות לתוכנית. הם גם טוענים כי אם תצא התוכנית המקורית לפועל, הרי שמלבד כריתת עצים יהיו במקום עבודות חציבה וחפירה שיימשכו כמה שנים, ומאות ואלפי משאיות שיפנו עפר ויביאו בטון וחומרי בניין לאתר, תוך שימוש במערכת כבישים ישנה ומפותלת המשרתת כיום את תושבי היישובים הר אדר, אבו גוש, מעלה החמישה וקריית ענבים.
 
במסגרת מאבקם בתוכנית הקימו התושבים ועד פעולה, ערכו כנס חירום, עירבו את המועצה, עתרו לבית המשפט, העבירו עצומה ויצאו לעצור את העבודות בגופם. היום צפוי להיערך דיון בעתירתם בבית המשפט המחוזי בירושלים בנושא תוקף היתרי הבנייה של מקורות. אחד החששות שמטרידים את התושבים הוא כאמור הפגיעה בבעלי החיים באזור.

על פי תסקיר של החברה להגנת הטבע, שנערך בשטח יער המורים במהלך החודשים יוני־ספטמבר 2017, משמש האזור שבין בית נקופה להר אדר כמרחב טבעי למחצה הנתון ללחצי פיתוח שנמשכים כבר תקופה ארוכה, והבנייה של הבריכה רק תוסיף ללחצים האלו. "מרחב זה מקושר במעברים צרים ומאוימים למרחבים שכנים ולמסדרון אקולוגי ארצי", נכתב. "מין הדגל המרכזי במרחב הוא הצבי הארץ־ישראלי, המוגדר בסכנת הכחדה הן באזורנו והן ברמה העולמית".
 
לפי התסקיר, "לעבודות המתוכננות להקמת בריכת המים והנחת קווי הצינורות המזינים אותה והיוצאים ממנה יכולה להיות השפעה פטאלית על אוכלוסיות חיות הבר במרחב, ובעיקר על אוכלוסיות הצבי הארץ־ישראלי. אוכלוסיות הצבאים מתמודדות כבר כיום עם שילוב מסוכן של גידור במרחב ועם כלבים משוטטים הדוחקים את הצבאים לעבר הגדרות בעת מרדף. בנסיבות כאלו צבי יכול להילכד ולהיטרף ליד הגדר או להילכד ולהיפצע עד מוות על הגדר עצמה". 

 ועד הפעולה להצלת יער הר אדר. צילום פרטי ועד הפעולה להצלת יער הר אדר. צילום פרטי
 
בנוסף, לפי התסקיר, השטח מהווה בית גידול לא רק לצבי הארץ־ישראלי, אלא גם לתן הזהוב, השועל המצוי, הצבוע, הנמייה, הדורבן, חזיר הבר, ארנבת השדה, הבז ועשרות מיני ציפורים, יונקים וזוחלים קטנים החולקים את המרחב בהרים. לכן הקמת מאגר צפויה לפגוע באופן בלתי הפיך במערכת האקולוגית באזור הרגיש; מערכת שרק החלה בשיקום כתוצאה מהעבודות בנחל יתלה, גדר ההפרדה וכביש 1. "את כל אלה לא ניתן היה להביא בחשבון בסקרי ההשפעה בהחלטות ובנספחים הסביבתיים מהעשור שעבר, אך גם כעת אין מענה להרס המערכת האקולוגית כתוצאה מבניית המאגר ביער המורים", נכתב בתסקיר. "עבודות השיקום המתוכננות לא ייתנו מענה".

 
"סכנה ממשית"

אבל זה אינו השיקול היחיד הגורם לתושבי הר אדר להיאבק בכל כוחם בתוכנית. "מדובר בכביש צר ומתפתל שכבר היום לא קל לנסוע בו, ומדי יום עוברים בו עשרות אוטובוסים והסעות של ילדים לבתי הספר ומהם", אומרת עו"ד חיה ארז, המייצגת עם עו"ד אייל עופר את התושבים ואת המועצה בעתירה, וחוששת מעשרות המשאיות שייסעו מדי יום על הכביש המוביל ליישוב. "זו סכנת נפשות. בחוות דעת מומחה שקיבלנו מד"ר דן לינק, מומחה להנדסת תנועה ובטיחות בדרכים, כתוב בבירור: אני, החתום מטה, התבקשתי על ידי המועצה המקומית הר אדר לתת חוות דעת מקצועית בגלל סכנה חמורה לבטיחות העומדת להתפתח בקטע הכביש המוביל ליישוב - דרך 425 מאבו גוש להר אדר".

עו"ד ארז מוסיפה: "בגלל בניית מאגר מים של חברת מקורות ילך ויתהווה מצב שבו ישתמשו מדי יום ביומו עשרות משאיות כבדות בקטע הכביש הצר והתת־תקני בעליל. בשימוש זה בדרך כרוכה סכנה מיידית וממשית".

 יער הר אדר. צילום: איזי לרר יער הר אדר. צילום: איזי לרר
 
"יש לי כאבי בטן כשאני מחכה לילדים שלי שיחזרו הביתה, אם זה לבן ה־11 בהסעה מבית הספר ואם זה לבן החייל שנמצא בחופשה", אומרת גם ענת כנפו, תושבת היישוב, חברת מועצה ומחזיקת תיק התחבורה בה, ואם לארבעה ילדים. "זה כביש מסוכן, צר ומפותל בשיפוע הפוך. כבר עכשיו קורות בו תאונות, ורכבים מתהפכים הם לא מראה נדיר. זה בכלל לא כביש תקני, אלא מנדטורי, ולהוסיף לדבר כזה עשרות משאיות זו סכנת נפשות ברורה. אנחנו מתכוונים להיאבק בזה ולא לוותר. נלך עד הסוף. לא נוותר, לא על הבטיחות של חיינו ולא על היער".

כנו מוסיפה: "יש כל כך מעט שטחי יער בישראל. נראה לי הזוי שהחליטו דווקא כאן להרוס את הטבע. כל התושבים ביישוב מחוברים ליער: יש לנו כיתות בית ספר וגן שלומדים בו ותושבים שמטיילים שם מדי יום, אבל זה לא רק היער שלנו, זה היער של כולם. אם המדינה רוצה לראות נחישות מהי - אנחנו נראה לה".
 
בספטמבר האחרון פנה ראש מועצת הר אדר חן פיליפוביץ', בגיבוי מועצת הר אדר ותושביה, לחברת מקורות ואמר כי בעקבות הנסיבות שהשתנו והעובדה שמדובר בתוכנית ישנה ולא רלוונטית שחלף זמנה, יש לחשב מסלול מחדש. "המועצה הצטרפה לוועד הפעולה של התושבים לפני כחצי שנה", אומר פיליפוביץ', שחתום על העתירה שהוגשה לבית המשפט. "ישבנו ועיינו בחומרים והבאנו חוות דעת של מומחים. אנחנו מתנגדים לתוכנית משלושה טעמים: הראשון – הסכנה הבטיחותית העצומה של שימוש בכביש הקטן והמתפתל ליישוב על ידי עשרות רבות של משאיות מדי יום. מדובר על ב־10־15 אלף משאיות במהלך הפרויקט; השני – התוכנית הזו במקור משנת 1992. בינתיים השתנו השיקולים. אין היום מחסור במים ואין צורך בבריכה הזו; והשלישי - היער. אין לנו יער אחר, אין עודף משאבי טבע. הסיפורים על שיקום לאחר מכן לא באמת עובדים ואנחנו לא ניתן יד לזה".
 
ממקורות נמסר בתגובה: "פרויקט המערכת החמישית לירושלים הוא פרויקט תשתית לאומי וחיוני למשק המים. הפרויקט אושר בות"ל כדין לאחר שנשקלו כל ההתנגדויות. מקורות עושה מאמצים כנים להקל על התושבים במהלך הקמת התשתית. הדיון בטענות התושבים יתקיים היום בבית המשפט, ובמסגרתו תינתן תשובת מקורות". מקק"ל לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.