"אלפי פעמים, בכל לילה, צורכים זנות מקטינים בישראל", אומרת עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. "העבירות החמורות האלה מתבצעות בלילות במרכזי הערים. הדרישה שלנו היא להביא ב־2018 בשורה למאבק הזה באכיפה אפקטיבית, כמו למשל אמצעים שיש היום במשטרה, בדומה לפעולות שלה במאבק בפדופיליה ברשת". 
 
אתמול קיימה ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשות ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), במשותף עם הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ ד"ר יפעת שאשא־ביטון (כולנו), ישיבת מעקב בנושא ניצול קטינים לצורכי זנות. הדיון התמקד בשני היבטים עיקריים: אכיפה וטיפול הרשויות בתופעה, וחינוך מיני לבני נוער בבית הספר. הדיון היווה המשך לישיבת ועדה קודמת בנושא, שבה עלה הנתון המטריד שלפיו עד כה, ב־2017, לא הוגש ולו כתב אישום אחד בנושא, ובהמשך לממצאי המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, המצביעים על אלפי לקוחות הצורכים זנות מקטינים מדי יום.
 
"בישראל ישנם כ־1,300 קטינות וקטינים הנמצאים במעגל של צריכת זנות מקטינים, ואני מכירה נתונים גם על ילדים בני 11 שנמצאים במצב הזה. לצערי הרב, נחשפנו גם למקרים שהורים סרסרו בילדיהם, ובעיניי זה הכי נורא", אומרת ח"כ שאשא־ביטון. "אבל צריך לקחת בחשבון שבנוסף לנתונים האלה, שנלקחו מתוך הסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל שהתפרסם ב־2016, יש עוד הרבה ילדים שנמצאים בזנות ואנחנו לא יודעים על כך, למשל בנות שקונים להן מתנות בתמורה ליחסי מין, והן בכלל לא מודעות למשמעות הדבר, או כאלה שמקבלות מקום לישון בו תמורת יחסי מין. לכן, התמונה הרבה יותר רחבה".


ח"כ יפעת שאשא ביטון. צילום: אסף בר-שיח"כ יפעת שאשא ביטון. צילום: אסף בר-שי


 

"מתנקזים למרכז"

 
"כיום בישראל ישנו חוק האוסר צריכת זנות מקטינים", אומרת ח"כ שאשא־ביטון. "העונש על הפרת חוק זה הוא חמש שנות מאסר. נתנו את האופציה לרשויות האכיפה, לרשויות החוק, אבל הן לא משתמשות בה. אנחנו חייבים את שיתוף הפעולה של המשטרה ושל הפרקליטות, ולכן צריך להעלות את הנושא לסדר היום פעם אחר פעם, עד שייקחו זאת ברצינות. אנחנו מדברים כאן על קטינים, ויש עדיין אופציה לאפשר להם להיכנס למסלול חיים נורמטיבי. כרגע אנחנו פשוט מאבדים אותם".
 
מיהם הקטינים הכי פגיעים?
"לרוב, המנוצלים אלה ילדים ללא עורף משפחתי חזק או בכלל בלי עורף משפחתי. כמו כן, הרבה מאוד ילדים שנפגעו מינית כשהיו קטנים נכנסים למעגל הזה. אנחנו פוגשים גם לא מעט בני נוער טרנסג'נדרים, שהופכים להיות בעלי פוטנציאל מאוד גדול לניצול. עשיתי לאחרונה סיור באחד ממוקדי הזנות וראיתי מכוניות מפוארות שמגיעות ושבעליהן מנצלים את הילדים. אלה לא אנשים שאין להם מודעות. את רואה אנשים עם כלי רכב של חברות, בעלי מעמד, ושם אנחנו צריכים להכות. ביום שנתחיל לחשוף אותם, הם לא יגיעו לשם. אם נעמיד את האנשים האלה לדין, וזה יגיע לכותרות ויכתבו שבעל חברה כזו וכזו הואשם בזה, זה יעשה את שלו".
 
איפה בארץ תופעת צריכת הזנות מקטינים הכי נפוצה? 
"במרכז, בתל אביב. פוטנציאל הלקוחות שם הוא גדול. כולם מתנקזים למרכז. התופעה הזו קיימת גם במגזר החרדי, ושם זה קורה לא רק במרכז. הנערים והנערות במגזר החרדי נותנים שירות בתוך המגזר שלהם". 
 
אחד היעדים שח"כ שאשא־ביטון שמה לעצמה הוא העלאת המודעות לתופעת צריכת הזנות מקטינים. "אני בעד שכבר בבית הספר ידברו עם הילדים על התופעה הזו, וגם על התופעה של זנות סמויה", היא אומרת, "שילמדו אותם שאם, למשל, הם מקבלים מתנה או ארוחות תמורת יחסי מין, שידעו שהם עוסקים בזנות. יכול להיות שעל ידי כך נוכל להציל אותם רגע לפני שהם נופלים לתהום העמוקה. לתפיסתי, למערכת קשה להתמודד עם זה. זה שמסבירים בבית הספר על אמצעי מניעה - זה מספיק? ואיפה החינוך למיניות בריאה? איפה החינוך ליחסים שלא מושתתים על ניצול? צריך להכניס את הנושא הזה כחלק במערך החינוך שלנו, ולצד האכיפה צריך לעשות גם מהלך של טיפול באלה שנפלו לתוך התהום הזו. אנחנו צריכים להיות ערוכים לטפל באותם נערות ונערים, להוציא אותם מהמקום הזה ולהראות להם שיש עוד אפשרויות בחיים. גם המדינה צריכה להשקיע יותר משאבים מבחינת רווחה". 
 
"קטינים המנוצלים לצורכי זנות זו מציאות עגומה בישראל", אומרת גם ח"כ לביא, "ולצערי, אומנם יש חוק, אבל אין אכיפה. כיום יש הרבה יותר מודעות לתופעה הזו מצד השר גלעד ארדן, אבל אני קוראת לו להפעיל הרבה יותר שוטרים לאכיפה. על פי נתוני המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, אנחנו מדברים על אלפי מקרים ביום של צריכת זנות מקטינים. אנחנו גם יודעים את האזורים שבהם זה קורה, מודעים למה שקורה ברשתות החברתיות, יודעים איך משדלים, איך מפתחים, ויודעים שיש לזה השלכות הרסניות לעתיד. אנחנו מדברים פה על ילדים, על נפשות רכות. הפגיעות הן מאוד קשות, ואת פשוט לא מאמינה שזה קורה במדינת ישראל. צריכה לקום זעקה ציבורית. חברה נמדדת בסיוע לחלש. אנחנו קוראים למשטרה לאכוף, לפרקליטות להגיש כתבי אישום, וכמובן קוראים גם להשלמת החקיקה להפללתם של לקוחות זנות, גם כשמדובר בבגירות ובבגירים. בכל מצב אחר אנחנו נותנים לגיטימציה לקיומה של התופעה". 
 
ח"כ לביא מוסיפה ומספרת שבאחד הסיורים האחרונים שערכה, "הצעירים הראו לי איך יש להם קבוצות וואטסאפ של לקוחות". 
"כל הטכנולוגיה הזו, שהייתה אמורה להביא טוב לעולם, גם מקשה מאוד על המעקב והזיהוי", היא אומרת. "כיום זנות היא על כף היד. הכל בטלפון היום".
"אנחנו מדברים על אחת העבירות החמורות, שכוללת בסופו של דבר גם אינוס או בעילה אסורה או בעילה בהסכמה בהתאם לגיל הקטין, וכאן היינו מצפים מהמשטרה ומהפרקליטות לתעדף את המלחמה בתופעה הזו, שתביא גם לתוצאות", אומרת גם עו"ד כהנא. "יש פה שני צדדים מאוד חשובים: להבין שרוב הקטינות והקטינים שנמצאים בזנות, חל עליהם חוק חינוך חובה, וחלק גדול מהם מגיע בבקרים לבתי הספר אחרי שבלילה היה ברחובות. לגורמי הרווחה יש אחריות לאתר אותם, להושיט להם יד. היציאה מזנות היא מאוד קשה, ולכן עדיף לאתר אותם כשהם צעירים. ידוע שהכניסה לזנות היא לרוב בגיל 13, ועדיף לעצור את זה בהתחלה מאשר שנצטרך שנים אחר כך לטפל בזה. החלק השני הוא הסוגיה של חינוך מיני ושיח למניעת זנות, שלא קיימים כיום בבתי הספר.

כיום, למשל, יש גם סיפורים של אבות שלוקחים את הבנים שלהם לחגוג בר מצווה אצל אישה בזנות, שזה משהו שהמוח לא יכול לתפוס. אני מאמינה שכאשר ייחקק החוק להפללת לקוחות זנות, שעבר בקריאה טרומית ביולי האחרון וכרגע יושב על שולחנה של שרת המשפטים איילת שקד, למשטרה יהיו יותר כלים לחקור את כלל צרכני הזנות, וכך יהיה גם יותר קל להביא מספיק ראיות כדי שיהיו גם כתבי אישום על צריכת זנות מקטינים". 

ח"כ עליזה לביא. צילום: פלאש 90ח"כ עליזה לביא. צילום: פלאש 90


 
לקרוא את הסימנים

 
"בין הפרויקטים השונים של עמותת עלם, יש לנו ארבע תוכניות ייעודיות המסייעות לבני נוער הנמצאים במצבי זנות, והתחלנו בכך כבר לפני עשר שנים. הפרויקטים מתקיימים בשיתוף משרד הרווחה והרשויות המקומיות באילת, חיפה, תל אביב ופתח תקווה, והשבוע חתמנו גם חוזה להפעלתם בדימונה", אומרת רעות גיא, ראש תחום קצה ונערות בעמותת עלם. "אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים כדי לאתר את בני הנוער האלה, כי מדובר בתופעה חבויה שקשה לאתר אותה".
 
איפה אתם מאתרים אותם?
"בדרך כלל במועדונים, במסיבות, לפעמים ברחוב וגם בסאונות. בכל מקום שיש זנות של בגירים - אפשר למצוא גם בני נוער. אבל מה שמאפיין את הזנות של בני הנוער זה שהיא נמצאת בעיקר באינטרנט. יש שם מגוון של אתרי היכרויות כביכול לגיטימיים, כל מיני פורומים וצ'טים, וזה קורה גם ברשתות החברתיות. יש גם אתרי סקס שבהם נמצאים קטינים, וחוץ מזה, יש אפליקציות בניידים שגם בהן יש הרבה קטינים בזנות. בסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל שיצא לפני שנה, מצאו שיש יותר מ־700 אתרים שמוכרים מין בישראל, ועוד 100 אפליקציות בניידים. בזירות האלה אנחנו מאתרים הרבה קטינים". 
 
מה אתם עושים אחרי האיתור?
"אחר כך מגיע שלב יצירת הקשר, שבו צריך לחזר אחריהם הרבה. אחרי שיוצרים את הקשר, אנחנו מנסים להראות עוד אפשרויות. אגב, הרבה פעמים בני נוער לא מזהים את עצמם ככאלה הנמצאים בזנות. הם יגידו שאלה החברים שלהם, בני הזוג שלהם, הם חושבים שדווקא הם מנצלים את המבוגרים ולא המבוגרים אותם כי המבוגרים קונים להם, מפנקים אותם. ברגע שהם מרגישים איתנו בנוח ונוצר אמון, הם כבר מתחילים לספר מה עבר עליהם ומה הביא אותם לזנות". 
 
איך לדעתך אפשר לצמצם את התופעה הזו? 
"קודם כל, שיידלקו כמה נורות אדומות. יש ילדים וילדות שהם בסיכון גבוה ונמצאים במערכות הפורמליות, ואף אחד לא יודע מזה. יש להם דרך לאותת את זה, וצריך לדעת לקרוא. בדרך כלל מגיעים לזנות ילדים שסבלו מאלימות פיזית, מינית או רגשית בעיקר בילדות המוקדמת, משהו שגרם להם להרגיש חוויה של דחייה או חוסר ערך. ואם יודעים לקרוא את הסימנים האלה מוקדם, אפשר אולי לעצור את ההידרדרות. בנוסף, לא לפחד לדבר על זנות בקרב קטינים. צריך לדבר על זה בכל פלטפורמה אפשרית, פורמלית או לא פורמלית - בבתי ספר, בתנועות נוער, בכל מיני קבוצות, חוגים ומקומות שבהם בני נוער נמצאים אחר הצהריים. כמו כן, אין תחליף להורים שמעורבים בחיי ילדיהם. ככל שהיחסים יהיו פתוחים עם ההורים, בני הנוער ירגישו יותר בנוח לשתף אותם בבעיות שלהם". 
תגובות
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מנהלת אכיפה מחמירה נגד תעשיית המין, ולראיה - מאות תיקים הנפתחים בשנה בגין העסקה, פרסום שירותי זנות וניהול בתי בושת. מדובר בעבירות שעל פי רוב נעדרות מתלוננים, ולפיכך נחשפות בפעילות יזומה וסמויה של משטרת ישראל ומתבצעת על ידי מגוון יחידות בשטח. לצד האכיפה בתחום, המשטרה פועלת כל העת לקידום קשרי גומלין ושיתופי פעולה עם גורמי רווחה ברשויות ובעמותות שונות, במטרה לסייע לקורבנות ולהעמיד לדין את מבצעי העבירה".
 
מהפרקליטות נמסר בתגובה: קיום יחסים מיניים בתשלום עם קטינים הנו תופעה חמורה אשר גורמת פגיעה מרחיקת לכת לקטינים ולחברה מעצם קיומה. נוכח החומרה הרבה של התופעה והיקפה הרחב, שותפה הפרקליטות לתפיסה כי יש להגביר את מאמצי האכיפה בנושא חשוב זה, ובהקשר זה פועלת הפרקליטות לקידום שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל. כך, בין היתר, זה מכבר הועבר מכתב מטעם פרקליט המדינה בבקשה לקדם באופן ממשי את העשייה בתחום".
 
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הטענה שהוטחה כלפי מערכת החינוך לחלוטין איננה נכונה ולא משקפת את המציאות. המשרד מייחס חשיבות רבה לעיסוק בנושא מיניות ומניעת פגיעה וניצול בקרב ילדים ובני נוער. התוכנית 'כישורי חיים' מיועדת לכלל התלמידים, בכל שלבי החינוך, ומטרתה לקדם שיח בנושאים מורכבים, לקבל אחריות אישית וחברתית ולהגביר את המודעות למצבי סיכון. התוכנית עוסקת בהיבטים רחבים, כגון איתור וזיהוי ילדים בסיכון, תוכניות למניעת פגיעה מינית ותוכניות לקידום מיניות בריאה. כמו כן, יודגש שבימים אלה מרחיב המשרד את התוכנית, באופנים הבאים: התאמת התוכנית לחינוך המיוחד, כתיבת תוכנית לגיל הרך, כתיבת מערכים תואמי גיל בנושא גלישה מיטבית ברשת, התאמת תוכנית כישורי חיים למגזר החרדי והתאמת חומרים לערבית".