"הליקויים שהועלו בביקורת, שחלקם היו חמורים, מלמדים על תפקוד לקוי של חלק מהרשויות המקומיות שנבדקו, עד כדי חשש לפגיעה בעקרונות המנהל התקין, השוויון, היעילות והחיסכון" – כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא בדו"ח ביקורת נוקב על השלטון המקומי לשנת 2017: "חלק מהרשויות המקומיות שנבדקו לא שמרו כנדרש על הקופה הציבורית. דרך פעולה כזאת היא חמורה ועלולה להביא לפגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית", מתריע שפירא - "משרד מבקר המדינה מפנה את תשומת ליבו של היועץ המשפטי לממשלה לממצאים שצוינו בדו"ח, המעלים חשש לפגיעה בטוהר המידות".
 
הביקורת שערך משרד מבקר המדינה ברשויות המקומיות שנבדקו, עסקה בין היתר, בתהליכי הרכש וההתקשרויות, בהקצאת ובניהול מקרקעין, במתן תמיכות, בחיובי ארנונה, בתכנון ובנייה ובקבלת עובדים שלא על פי מנהל תקין ולעיתים גם של מקורבים ובני משפחה. הביקורת גם כללה בדיקת עבירות בנייה לכאורה שביצעו רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים. עם זאת, בחלק מהרשויות שנבדקו לפני כשנתיים ואשתקד, ישנם בכירים שכבר אינם מכהנים בתפקידיהם וחלו שינויים בהתנהלות.

מבקר המדינה, יוסף שפירא, מתריע על אי טיפול מערכתי מתואם באבטחת המידע ברשויות המקומיות. "כל רשות מתמודדת עם אבטחת המידע כמיטב הבנתה ולפי התקציב שהקצתה לנושא ובעקבות כך, חלק מהרשויות המקומיות אינן מטפלות כראוי באבטחת המידע שלהן ובהגנה על הפרטיות של תושביהן", קובע שפירא וממליץ: "על מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"לית משרד המשפטים לגבש מתכונת ברורה של חלוקת תחומי האחריות והסמכויות בין משרדיהם בכל הנוגע לאבטחת המידע והגנת הפרטיות ברשויות המקומיות ולפעול למימושה של מתכונת זו". 

עיריית חולון: "מנכ"לית העירייה מעורבת בחריגות מהמנהל התקין" 
 
בפרק בדו"ח המבקר על עיריית חולון, נטען, כי התקשרויות העירייה שנבחנו בדו"ח מאופיינות בפגיעה בסדרי מנהל תקין ובעקרון השוויון. "המנכ"לית היתה מעורבת בחלק מהמקרים מעורבות של ממש בחריגות מסדרי מנהל תקין", נכתב בדו"ח - "נמצאו ליקויים בהליכי ההתקשרות עם יועצים משפטיים חיצוניים בכל הקשור למשך זמן העסקתם ובהסכמי ההתקשרות שנחתמו עימם".

"על עיריית חולון לפעול במכלול התקשרויותיה עם ספקים ויועצים שונים בהתאם להוראות הדין", מצויין בסיכום הדו"ח – "על העובדים הבכירים בעירייה לשמש דוגמה להתנהלות ראוייה ובכך להשפיע על התרבות הארגונית בעירייה".

הרצליה, בני ברק, רהט, אשקלון: "בנייה מבני חינוך ללא היתר" 

בסיכום הדו"ח ממליץ שפירא שמשרד הפנים ייבחן אם יש לחייב את נבחרי הציבור שבביקורת נמצאו ליקויים בתפקודם, לשאת בחיוב אישי: "מבקר המדינה מסב אתתשומת לבו של היועץ המשפטי לממשלה לממצאים שהועלו בדו"ח זה, המעלים חשש לפגיעה בטוהר המידות", מסכם המבקר. בדו"ח נמתחת ביקורת על עיריות הרצליה, רהט, אשקלון ובני ברק, מאחר שהן או התאגידים העירוניים שלהן ביצעו עבודות בנייה, או עשו שימוש במקרקעין ללא היתר בנייה כדין.
 
"הוועדות המקומיות הרצליה, רהט, אשקלון ובני ברק לא פעלו במשך שנים להסדרת הצבת המבנים היבילים במוסדות החינוך ולהסדרת השימוש בהם, על אף הסכנה הטמונה בשימוש במבנים אלו", נטען. בדו"ח נטען עוד, כי בסקר שערכה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה (בדצמבר 2015 ובינואר 2016) נמצאו לפחות 40 מבנים בחוף ימה של הרצליה, שהם באחריות או בשימוש העירייה או החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה, שנבנו ללא היתר, או בסטייה בהיתר. 
 
בפרק בדו"ח על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריות נכתב: "ממצאי הביקורת מעידים על כשלים חמורים בדרך פעולתה של הוועדה בנושאי רישוי הבנייה וקיום דיני התכונן והבנייה במרחב התכנון שלה. הכשלים התבטאו במתן היתרי בנייה שלא כדין, בהימנעותה של הוועדה מלנקוט צעדי אכיפה נגד עברייני בנייה במרחב התכנון שלה ובנסיונה להכשיר עבירות בנייה שלא כדין".
 
גם בפרק בדו"ח על עיריית טבריה, נמתחת ביקורת קשה: "ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים חמורים, ובראשם אי סדרים חמורים בניהול הכספים של העירייה, אי טיפול העירייה בליקויים שעליהם הצביעו גורמי הביקורת השונים והעברת כספי עירייה שלא כדין". בדו"ח מעקב שעשה משרד מבקר המדינה בנושא ניהול כוח האדם בעיריית בית שמש נטען, שהועלו ליקויים, חלקם חמורים וחלקם אף מתחום טוהר המידות. 

"הליקויים חמורים בייחוד מאחר שחלק ניכר מהם כבר עלה בביקורת הקודמת שנעשתה בעירייה", מתריעים מחברי הדו"ח – "למרות שעברו שש שנים מביצוע הביקורת הקודמת, התעלמה העירייה מהליקויים שהועלו בה ולא הקפידה לתקנם. כמו כן עולה תופעה מדאיגה: העירייה דיווחה על תיקון הליקויים, אולם במעקב נמצא כי רוב הליקויים לא תוקנו".
 
באר יעקב: "חשש לפגיעה בטוהר המידות"
 
מבקר המדינה מותח בדו"ח גם ביקורת קשה על ההתנהלות במועצה המקומית באר יעקב. "בתקופה הרלוונטית לדו"ח, היה תפקודה של הרשות לקוי ורווחה בה תרבות של אי-תקינות מנהלית, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות", מציינים מחברי הדו"ח – "בעניינים מסויימים פעלו חברי מועצה והעומד בראשה שלא כדין והדברים אמורים בין היתר בכל הנוגע להעסקת קרובי משפחה, מתן תמיכות והקצאות מקרקעים שלא כדין והימצאות של נבחרים בניגוד עניינים".
 
בדו"ח מצוין כי עד שנת 2013 צברה המועצה המקומית באר יעקב גירעון של כ-140 מיליון שקל ואף מונה לה חשב מלווה. באוקטובר 2014 חתמה הרשות על הסכם התייעלות ובמאי 2016, בעת שהיתה בפיקוחו של החשב המלווה, נקבע כי היא עמדה במרבית יעדי ההסכם. בסוף 2015 הצטמצם הגירעון המצטבר ל-69 מיליון שקל וחשבונה השוטף היה מאוזן. "בשטח המועצה המקומית מתבצעות בשנים האחרונות פעולות בנייה ופיתוח מואצות", צוין בדו"ח.

ממועצת באר יעקב נמסר בתגובה: "המועצה מצויה מזה זמן בתהליך עמוק ומשמעותי של שינויים תוך ארגוניים. תהליך זה כולל גם את החלפת כל שדרת הניהול של המועצה: מנכ"ל,  גזבר, מהנדסת ויועצת משפטית. מהלך זה יצא לדרך זמן רב לפני דו"ח הביקורת. יודגש כי הליקויים עליהם הצביע המבקר בדוח שבדק את השנים 2004-2013 , אופייניים לתהליך בו מושבה קטנטנה בת 110 שנים שמנתה כ6000 נפש , בה כולם מכירים את כולם וכולם דואגים לכולם מזנקת בין ליל פי כחמישה  למימדים של כ 27,000  נפש. כאמור, המועצה מטפלת בכל הליקויים, תוך התמקדות בפיתוח העיר והזנקתה קדימה בכל התחומים לרווחת התושבים.

אור יהודה: "העירייה לא טיפלה במתנות שניתנו לנבחרי העירייה"
 
בפרק בדו"ח על עיריית אור יהודה, נטען: "ממצאי הדו"ח מלמדים על התעלמות ממושכת של העירייה מקיום ההוראות הנוגעות לרכש טובין וכל לניהול ולרישום של המצאי שלה. הממצאים מלמדים על כשלים ניכרים בהליכי הרכש. הדבר אף מעורר חשש למשוא פנים ולעירוב שיקולים זרים בבחירת ספקי העירייה". עוד נטען בדו"ח, כי "העירייה לא טיפלה בנושא המתנות שניתנו לנבחרי העירייה ולעובדיה באופן שעולה בקנה אחד עם לשון חוק המתנות והתקנות שנקבעו על פיו".
 
"שיקולים זרים בבחירת ספקים". אור יהודה. צילום: אלוני מור

צפת: "אוזלת יד של העירייה"

מבקר המדינה קובע, כי ממצאי הבדיקה בעיריית צפת מלמדים על מחדלים וכשלים של העירייה, בעיקר בכל הנוגע לטיפול בפלישת בעלי עסקים לשטחים ציבוריים בתחום שיפוטה של העירייה, עד כדי העלמת עין מכוונת מהפרות חוק חמורות בעניין זה.  "הממצאים מצביעים על אוזלת היד של העירייה, על זלזול שלה במשאבים הציבוריים ועל פגיעה באינטרס הציבורי", הוא מציין.
 

בדו"ח נטען כי קיימת תופעה נרחבת של פלישת בעלי עסקים לשטחים הציבוריים ברחובות הראשיים של העיר, שהם מוקד המסחר העיקרי. "חלק מבעלי העסקים שפלשו למדרכות ציבוריות חסמו אתה מדרכה למעבר הולכי רגל והדבר מסכן אותם". בדו"ח נכתב עוד כי בעסק ששכר חבר מועצה נבנתה סככה מול העסק, על המדרכה שמעברו השני של הרחוב. "הן העירייה והן הוועדה המקומית העלימו עין מהפלישות לשטחים הציבוריים", נטען – "ממצאי הבדיקה מלמדים על תפקוד לקוי ועל מחדלים וכשלים".
 
בעקבות הביקורת שנערכה במועצה המקומית ריינה קובע מבקר המדינה כי "הממצאים חמורים ומלמדים על פגיעה מתמשכת בעקרונות הבסיסיים של שלטון החוק". בדו"ח נטען עוד, בין היתר, כי "נמצא שבעלי תפקידים במועצה לא מילאו את תפקידם כראוי, שראש המועצה ועובדים בכירים פעלו בחשש לניגוד עניינים ושהמועצה פעלה באופן לא תקין ולא אחראי מהבחינה הכספית.
 
"נוכח הקשרים המשפחתיים בין התושבים ביישוב, על המועצה, בשיתוף משרד הפנים ובהנחייתו לקבוע הסדרים מקיפים למניעת ניגודי עניינים במועצה שמקורם בקשרים אלה", מסכם שפירא - "נוכח הליקויים החמורים, על משרד הפנים לבחון את אופן תפקודם של המועצה והעומד בראשה ולשקול להקים ועדת חקירה לבדיקת תפקודם".

המועצה האזורית בנימין: "חשש כבד להעדפת ספקים מסוימים"
 
בדו"ח הביקורת על המועצה האזורית בנימין, נטען: "נמצאו ליקויים רבים בהתנהלות המועצה, חלקם חמורים. עם התחומים השונים שבהם נמצאו ליקויים נמנים קשרי הגומלין בין המועצה ובין הוועדים המקומיים והאגודות השיתופיות ביישובי המועצה, התנהלות המועצה בנוגע לתמיכותיה הכספיות במוסדות ציבור, ניהול מערך ההתקשרויות עם ספקים בכלל וקבלת שירותי הסעה בפרט וניהולה רישוי העסקים".
 
מבקר המדינה קובע, כי בשנים 2016-2012 שילמה המועצה האזורית לחברה לפיתוח מטה בנימין, אשר למועצה זכויות הצבעה בה, כ-485 מיליוני שקלים עבור שירותי הסעות ועבודות בנייה ושיפוצים. עוד נטען, כי המועצה שינתה תנאי מהותי במכרז לשירותי הסעת תלמידים, ללא קבלת אישור משרד החינוך כנדרש והשינוי הבטיח את המשך ההתקשרות עם החברה ופגע בכך בעקרון שוויון ההזדמנויות העומד בלב לבם של דיני המכרזים.
 
"בחינה של התנהלות המועצה בכל הנוגע להענקת תמיכות ולהתקשרויותיה עם ספקים מעוררת חשש כבד שהמועצה העדיפה עמותות וספקים מסוימים על פני אחרים" נטען עוד – "דבר זה מעורר חשש לפגיעה בעקרונות השוויון, החיסכון והיעילות, העומדים בבסיסם של הכללים המסדירים הענקת תמיכות ובבסיסם של דיני המכרזים".
 
נאות חובב: "עולה חשש ליציבות המבנים שנבנו בפרויקטים"

בעקבות הביקורת שנערכה במועצה המקומית-תעשייתית נאות חובב, קובע מבקר המדינה, כי הליכי קבלת ההחלטות של המועצה והעומד בראשה בכל הקשור לבניית מבנה המועצה והקמת מרכז המבקרים, היו פגומים ולא סדורים.

"מחדליה של המועצה בעניין הפרוייקט גרמו להגדלה ניכרת של תקציבו, לחריגה מלוחות הזמנים שנקבעו לביצועו ולפגיעה באינטרס הציבורי", נטען – "בעקבות מחדלים אלה גם עולה חשש ליציבות המבנים שנבנו במסגרת הפרויקט". משרד מבקר המדינה ממליץ לנוכח הביקורת, בעיקר בכל הקשור להתקשרויות ללא מכרז כדין, כי משרד הפנים ייבחן אם יש מקום להטלת חיוב אישי על נושאי משרה ובעלי תפקידים במועצה שהיו שותפים להוצאות שלא כדין בנוגע להקמת הפרוייקט.
 
בפרק בדו"ח על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במצפה אפק נטען כי בביקורת הועלו ליקויים רבים ובהם אישור בקשות ומתן היתרי בנייה שלא בהתאם למצב התכנוני הקיים, מתקן היתרי בנייה בלי שהתקיימו התנאים להיתר והיעדר הקפדה על הליכי תכנון ורישוי תקינים.
בפרק בדו"ח מבקר המדינה על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מורדות הכרמל, נטען, כי הוועדה לא נקטה בהליכי אכיפה נגד הבנייה הבלתי חוקית בשכונת "בנה ביתך" בנשר, גם לאחר שפעלה להכנת תכנית מפורטת שתכשיר בדיעבד חלק מעבירות הבנייה. עוד נטען, כי הוועדה לא מנעה את הבנייה הלא חוקית בפרוייקט מגורים בטירת הכרמל ובשל מחדליה בתחומי הפיקוח והאכיפה בנוגע לבנייה בפרויקט, היא הכשירה בדיעבד עבירות בנייה רחבות היקף שבוצעו בו.
 
בפרק בדו"ח על עיריית אלעד נמתחת ביקורת על הליכי קבלת עובדים ואיוש משרות בעירייה: "העירייה לא הקפידה להעסיק עובדים בהתאם להוראות החוק, הפסיקה ונוהלי משרד הפנים. היא לא הקפידה למלא את הוראות הליכי המכרז". הדו"ח גם מתריע על ליקויים באכיפת גביית הארנונה והקצאת נכסים. "העירייה אינה מפקחת על מילוי התנאים להקצאת הנכסים ועל השימוש הנעשה בהם", נכתב.