מודל חינוכי ייחודי חדש משלב תלמידים יהודים וערבים

מפגשים ולימודים משותפים של תלמידים יהודים וערבים, מורים מכל המגזרים, שמתכננים ומיישמים יחד תוכניות לימודים במודל "החינוך המשותף" בבתי ספר - אלה אינן משאלות לב ואפילו לא חזון רחוק, אלא מציאות יומיומית בבתי ספר בישראל. בשבוע שעבר העניק נשיא המדינה ראובן ריבלין את "אות הנשיא לחינוך לשותפות" לבתי ספר ורשויות מקומיות מרחבי הארץ, שמיישמים את המודל, בהם בית הספר הרב־תחומי עמל ע"ש זינמן בדימונה, קריית חינוך ברנקו וייס ע"ש רבין במזכרת בתיה, אורט מקיף ערבי ברמלה, עיריית רמלה ובית הספר היסודי שקד ברעננה. בטקס השתתף סמנכ"ל משרד החינוך של צפון אירלנד, מארק בייקר. בייקר מקדם את מודל "החינוך המשותף" במדינתו, והוא מיושם ב־30% מבתי הספר שם. 
 

המודל נוצר באירלנד על ידי טוני גלאגר, פרופסור לחינוך מבלפסט, לאחר שנות הסכסוך העקוב מדם בין הקתולים לפרוטסטנטים, שהסתיים בהסכם מדיני בשנת 1998. העיקרון הוא לימוד משותף של תלמידים מרקע דתי  ותרבותי שונה, קתולים ופרוטסטנטים במודל הצפון־אירי. לפני כשנתיים אומץ המודל כמדיניות רשמית בצפון אירלנד, ואף נקבע בחקיקה. המטרות הן הגדלת מרחב ההזדמנויות החינוכיות לתלמידים, שיפור ההישגים וניצול המשאבים החינוכיים באופן מיטבי.
 

הסמנכ"ל בייקר מספר כי בתחילת הדרך היו מתנגדים: "עלו טענות כמו 'איך אפשר לפגוש כך אנשים שעד לא מזמן היו מעורבים במאבק נגדנו', אבל עם הזמן ההתנגדויות פחתו". בייקר עבד בעיקר עם בתי ספר על־יסודיים, והסביר שהילדים היו האתגר הקל. לדבריו, קשה יותר לעבוד עם ההורים. "יש מקומות שבהם קשה יותר, בשכונות מצוקה למשל", אומר בייקר, "אבל ב־90% מהמקרים ההורים מבינים את התועלת החינוכית שבלימוד הזה". 

 

 בישראל הוטמע המודל הצפון־האירי לפני כשלוש שנים, בשיתוף משרד החינוך, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) והרשויות המקומיות, וכיום הוא מיושם בכ־5% מבתי הספר, בכיתות ד'־י"ב. התחומים המשותפים הם בעיקר מתמטיקה ואנגלית, וגם אזרחות ומדעים. מרים דרמוני שרביט, ראש צוות אזרחות, חינוך אזרחי וחיים משותפים במט"ח, מספרת כי רמלה הייתה העיר הראשונה בארץ שבה התחיל הפרויקט, ומשם הוא המשיך גם בירושלים, בגבעת חביבה ובאזור ואדי ערה.
 

דורית נבו, מנהלת בית ספר אופק ברמלה, מספרת כי המורים מתכננים יחד את השיעורים, ותלמידי בית הספר האורתודוקסי בעיר נפגשים עם תלמידי בית ספרה כחמש פעמים בשנה, ובכיתות ד' עוסקים גם בנושאים של הכרת האחר, חגים ומנהגים. "בהתחלה חששנו, לא ידענו איך זה יתקבל מצד ההורים, במיוחד בתקופות מורכבות", אומרת נבו, "אך להפתעתי המפגשים היו מוצלחים והתקבלו בטבעיות. גילינו שאנחנו לא יודעים הרבה על האחר, אף שבעירנו המעורבת חיים יהודים וערבים בשכנות".