בכל פעם ופעם כאשר נכנסנו לקודש פנימה, לביתו של מרן ראש הישיבה אהרן שטיינמן זצוקלל"ה ברחוב חזון איש 5 בבני ברק, בלטה גדלותו של האדם מול הפשטות והצניעות שבהן הוא חי. אדם שלא גבה לבו, אדם שמביא איתו מאה וארבע שנים של רוממות וגדלות בתורה ויראת שמיים, מאות אלפי אנשים שיחרו לפתחו לשמוע ממנו עצה ותושייה. הוא היה אבני יסוד של בתים רבים, מחולים עד יולדות, מזקנים עד טף. זו הפשטות בגאונות והגאונות בפשטות. הרב דגל וחינך לסדרי עדיפויות, מה הדבר החשוב באמת ומה פחות חשוב.
כולנו ראינו את גדלותו בתורה, האחריות והמנהיגות, יחד עם היקף ידיעותיו. ראינו את אהבת התורה שלו בחוש מדי יום, יחד עם עשרות אלפי תלמידיו ורבבות שומעי לקחו. הרב, שהיה מחובר לציבור וידע על תלאותיו במשך עשרות שנים, הקים בפועל את היהדות התורנית בארץ ישראל והשפעתו הייתה רבה מאוד גם בחו"ל, על ידי הכוונתו, הכרעותיו ועצותיו. תמיד ראינו כי חינוך הדור הצעיר היה בראש מעייניו, כמו הצורך באחריות מלאה לציבור שומעי לקחו, מבלי להתעלם מהדאגה לכלל הציבור ולצביון הכללי בארץ ישראל. הייתה לו את היכולת והמנהיגות להוביל את שרשרת הדורות במשך עשרות שנים.
הרב היה אבא רוחני לכל עם ישראל, במשך שנים רבות התווה לנו את הדרך. מנהיג רוחני אשר גדלותו הענקית בתורה ובמוסר הייתה לאבן שואבת ולמגדלור של היהדות. דרך חייו הייתה דוגמה אישית ואור מאיר ומשפיע. הרב חי כל חייו בצניעות מרבית ובענווה גדולה. גדולי ישראל מכל הדורות הפנו את הציבור אליו כדי לשמוע מעצתו. ההסתפקות במועט הייתה לשם דבר, הוא היה צריך בקושי את מה שהיה לו. בשנים האחרונות, ובעיקר במפגשים האחרונים, הרגשנו וראינו בחוש כי הוא חי רק בשביל כלל הציבור.
מרן בלט בכל גיל. הוא הגיע יחיד לארץ אחרי שניצל מהשואה. במשך שנים הוא עמד מאחורי מוסדות תורה וחינוך והיה יוצא למסעות חיזוק של קהילות יהודיות בתפוצות. הרב נתן דוגמה אישית בכל הליכותיו ולא דרש מאומה לעצמו. כולנו ראינו את הצוואה שלו, שלא להקים לו מצבה גדולה, ולטמון אותו בין אנשים פשוטים, ההוראות הללו באו מתוך אמת. זוהי צוואה חיה.
הכותב הוא ח"כ ביהדות התורה, מתלמידיו ומבאי ביתו של הרב