באפריל האחרון הגיעה טל בן ארי, בת 28 המתניידת בכיסא גלגלים, בוגרת עמותת בית הגלגלים וכיום מדריכה בעמותה, לתחנת הרכבת בנתניה, שם הופתעה לגלות כי רק אחת משתי הכניסות לתחנה נגישה לכיסאות גלגלים. "הגעתי עם אוטובוס לכניסה הלא נכונה מתברר, פספסתי את הרכבת וכל היום שלי נהרס", סיפרה אתמול ל"מעריב־השבוע".

פספוס הרכבת היווה רק חלק ממפח הנפש שנגרם לצעירה. מכיוון ששירות האוטובוסים באזור פועל רק בכיוון אחד, מצאה עצמו בן ארי תקועה במגרש החנייה בתחנת הרכבת לבדה. היא נאלצה להזעיק למקום את הוריה: "אפילו היכולת ללכת לשירותים נמנעה ממני, בשל העובדה שחדר הנוחיות הקרוב ביותר באזור היה בסופרמרקט שגם אליו לא הייתה גישה לכיסאות גלגלים. פשוט הייתי אבודה", היא מוסיפה בתסכול.

טל בן ארי

בן ארי עובדת בבית הגלגלים, עמותה לילדים, נוער ובוגרים עם מוגבלויות מוטוריות. היא מדריכה בתוכנית "חוויה מתגלגלת", סדנה שמטרתה לקרב את הציבור הרחב אל הציבור עם המוגבלויות, כאשר המשתתפים בה נכנסים לנעליהם של אנשים עם מוגבלויות ומבצעים פעולות יומיומיות על כיסא גלגלים. בן ארי שלא ויתרה ותבעה את הרכבת בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה, זכתה בחודש שעבר בפיצויים על סך 4,000 שקל, אולם חשוב מכך, בעקבות המקרה שלה החלה רכבת ישראל בעבודות בינוי של גשר כניסה להנגשת אותה כניסה לתחנה הוותיקה בנתניה.

רכבת ישראל, כמו יתר חברות התחבורה הציבורית, מחויבת על פי חוק להנגשת מתקניה עבור אנשים עם מוגבלויות: "צריך להדגיש כי הרכבת משמשת בעצם בתור הרגליים של הרבה אנשים במצבי, ולמעשה השירות שמוגבלים מקבלים בה בהחלט טוב, חשוב ונחוץ", מוסיפה בן ארי, "יחד עם זאת, גם שירות טוב יכול וצריך להיות מעולה. החלטתי לתבוע פיצויים מהרכבת - לא כדי לנגח אותם, אלא כדי להעלות את המודעות שלהם לשירות ולחשיבותו. חשוב שאנשים עם מוגבלויות לא יקבלו כגזירת גורל מחסור בנגישות למקומות ציבוריים ולשירותים חיוניים. על כל מקרה כזה חייבים להיאבק כדי שכל הציבור יהיה מודע לזכות הבסיסית של כולם לנוע בחופשיות במרחב הציבורי".

גם בבית הגלגלים בירכו השבוע על ניצחונה של בן ארי וציינו כי "המאבק האישי הקטן שלה יוצר שינוי גדול אצל רבים שמתמודדים עם מוגבלות".