נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מפרסמת היום את מדד הגיוון לשנת 2017 אשר בוחן דפוסי אי-שוויון בשוק התעסוקה. לפני זמן קצר הגיש שר העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ (הליכוד) את מדד הגיוון בתעסוקה לנשיא המדינה ראובן ריבלין באירוע במשכן נשיאי ישראל בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואוניברסיטת תל אביב. הדו"ח בודק באופן שיטתי ושוטף את הייצוג בשוק העבודה של חמש קבוצות הנמצאות בעמדת מיעוט בישראל – נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה. מהדוח עולה תמונה קשה של אי שוויון מובהק בהזדמנויות עבור קבוצות האוכלוסייה שהנציבות בחנה. על פי הנתונים, השכלה אקדמית אינה מבטיחה שוויון הזדמנויות עבור הקבוצות הללו.

תואר לא מבטיח נקודת פתיחה שווה

המדד מתמקד בהשפעה של רכישת השכלה גבוהה כמנוף לרמת השתכרות גבוהה ולניידות חברתית ומוצא כי אקדמאים ערבים, יוצאי אתיופיה וחרדים הם בעלי ייצוג נמוך במיוחד במרבית הענפים, הם מאופיינים בפערי שכר גבוהים יותר לעומת אקדמאים שאינם נמנים על הקבוצות הללו, ואפילו בהשוואה לשכירים לא-אקדמאים מקבוצות מיעוט. למרות העלייה בשיעורי ההשכלה והתעסוקה בקרב קבוצות מיעוט, לאקדמאים ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה יש גם ייצוג נמוך בענפים שמשלמים את השכר הגבוה במשק.

ערבים

בענף תכנות מחשבים לדוגמה, ערבים מרוויחים 66% משכרם של יהודים, חרדים מרוויחים 69% משכרם של יהודים שאינם חרדים, ויוצאי אתיופיה מרוויחים 54% משכרם של יהודים שאינם יוצאי אתיופיה. בענף הביטוח, אקדמאים ערבים מרוויחים 46% משכר אקדמאים יהודים. דווקא בארגונים המשתייכים לענפי הצווארון הכחול, פערי השכר בין אקדמאים הם אפילו גבוהים יותר: בענף ייצור מוצרי מזון לדוגמא, אקדמאים ערבים מרוויחים 39% משכר אקדמאים יהודים.

יוצאי אתיופיה

אקדמאים יוצאי אתיופיה חווים את הבידול התעסוקתי הקיצוני ביותר מבין הקבוצות שנבחנו בשוק העבודה. בחמישה מהענפים שנבחנו, אקדמאים יוצאי אתיופיה לא מועסקים כלל ובמחצית מהענפים שנבחנו, עובדים פחות מארבעים שכירים אקדמאים יוצאי אתיופיה בענף. בנוסף לכך, על פי תוצאות המדד, אין בישראל כלל חברי סגל אקדמי בכיר יוצאי אתיופיה. גברים יוצאי אתיופיה, אקדמאים ולא-אקדמאים, מרוויחים את השכר הנמוך ביותר ברוב הענפים עם ההכנסה הגבוהה במשק.

נשים

המדד מראה עוד כי גם בישראל 2017 עבור נשים, השכלה אקדמית לא מצמצמת את פערי המגדר. לדוגמא, בענף תכנות המחשבים, נשים אקדמאיות מרוויחות 67% משכר הגברים, בענף מחקר מדעי ופיתוח 56% משכר הגברים. חמור מכך, נשים מקבוצות מיעוט הן השכירות עם ההכנסה הנמוכה ביותר במשק ברוב הענפים. בענף מחקר מדעי ופיתוח אקדמאיות ערביות מרוויחות 65% משכר אקדמאיות מנשים המשתייכות לקבוצת הרוב.

חרדים

במרבית הענפים ייצוגם של חרדים אקדמאים נמוך ועומד על פחות מ-0.5, כלומר, פחות מ-50% משיעורם בגילאי העבודה. הייצוג הנמוך ביותר הוא בענף פרסום וחקר שווקים, שבו שיעור האקדמאים החרדים עומד על 6.8% בלבד משיעורם בגילאי העבודה.

עם זאת, בדומה לאקדמאים יוצאי אתיופיה, לחרדים יש ייצוג יתר בענף שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות ובהשוואה לערבים וליוצאי אתיופיה הם נהנים משוויוניות השכר הגבוהה ביותר בענף זה. לחרדים אקדמאים יש ייצוג גבוה יחסית בהשוואה לשכירים האקדמאים הערבים ובמרבית הענפים גם שוויוניות שכר גבוהה יותר. גם ייצוגם של חרדים לא-אקדמאים גבוה יותר במרבית ענפי המשק.

מבחינת שוויוניות השכר ניתן לראות כי שוויוניות השכר גבוהה יותר בקרב חרדים לא-אקדמאים. בשמונה ענפים בלבד רמת שוויוניות השכר בקרב חרדים אקדמאים גבוהה מ-75% לעומת 15 ענפים בקרב חרדים לא-אקדמאים.

מבוגרים מעל גיל 45

עבור גילאי 45 ומעלה פערי ייצוג שכיחים יותר מפערי שכר, ויכולים לנבוע מתהליכי אפליה ובעיקר מתת-תעסוקה. הענפים שבהם קיים ייצוג נמוך יחסית של עובדים אקדמאים בני 45 ומעלה, הם ענפים שבהם משולם שכר ממוצע גבוה עד גבוה מאוד, כגון תכנות מחשבים, ביטוח ושירותי תקשורת. בענפי פרסום, שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות ייצוגם הוא פחות מ 40% משיעורם באוכלוסייה.

בניגוד לכל שאר הקבוצות שנבחנו במדד, פערי הייצוג של בני 45 ומעלה גדולים יותר בקרב קבוצת הלא-אקדמאים בהשוואה לקבוצת האקדמאים. מבוגרים המשולבים בשוק העבודה מועסקים אמנם במשרות המשלמות שכר גבוה, ואולם לבני 45 ומעלה שנמצאים במצב של חיפוש עבודה יש חסמי כניסה, בייחוד בענפים החזקים במגזר העסקי ובענפי הטכנולוגיה העילית.

מסקנות

בנציבות שיויון הזדמנויות בעבודה מזהירים: "העובדה ששכירים אקדמאים מקבוצות מיעוט אינם משולבים בתעסוקה איכותית וחווים פערי שכר גבוהים יותר משכירים לא אקדמאים מקבוצות מיעוט, עלולה להוות תמריץ שלילי לרכישת השכלה בקרב קבוצות מיעוט.

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, אמרה לפני זמן קצר במעמד הגשת המדד לנשיא ריבלין: "השנה בחרנו לבחון לעומק את תרומת ההשכלה הגבוהה להשתלבות ולשכר של הקבוצות במדד והנתונים מראים כי יש פערים משמעותיים גם בייצוג וגם בשכר לאקדמאים מהקבוצות במדד. אנו רואים כי השכלה אקדמאית לא מצליחה לצמצם לבדה את הפערים בשוק העבודה. כולנו, ובכלל זה גם האקדמיה, צריכים להתגייס לטובת שינוי המצב. שוויון הזדמנויות וגיוון תעסוקתי הוא האינטרס של כולנו, בנוסף ליתרונות הכלכליים שיש בגיוון התעסוקתי, אנו מאמינים שתחום התעסוקה מאפשר לאוכלוסיות רבות ומגוונות להיפגש וייצר חיבור ושילוב בין כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית".

מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. צילום: סבין שטרנברגמרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. צילום: סבין שטרנברג

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, אמר באירוע: "גם קצרי הסבלנות שבתוכנו מבינים שכדי לעשות שינוי עומק, בפרט, כדי לראות יותר חרדים, ערבים, ויוצאי אתיופיה בכל ענפי המשק, ובמשרות של הובלה ושל ניהול, דרושה פעולה עקבית ומתמשכת לאורך שנים".

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, בחר לשדר אופטימיות ואמר: "משרד העבודה והרווחה מפתח ומרחיב לאורך השנה תכניות עבור אנשים עם אתגרים תעסוקתיים ומספק הכשרה איכותית שמסייעת לא רק להשתלב במעגל התעסוקה אלא גם להיקלט בו בתנאי שכר משופרים, להגיע לתפקידים בכירים ואף לצאת לדרך עצמאית. עדיין לפנינו עבודה רבה אבל אני מאמין שתוך שנים ספורות נראה שוק עבודה שוויוני יותר".