עולה על המפה: שדרות מתחדשת

השנה לראשונה שדרות תשתתף בפסטיבל "דרום אדום", שיתקיים זו הפעם ה־13 במהלך סופי השבוע של חודש פברואר. שיתוף פעולה זה עם הפסטיבל מעיד על הרצון ועל ההחלטה של קברניטי העיר להעלות את שדרות על מפת התיירות, וצעדים למימוש ניסיון זה כבר ננקטו. "המטרה שלנו היא גם למנף כלכלית את העסקים המקומיים באמצעות התיירות, וגם לחשוף את הצד היפה של שדרות בפני המבקרים מהארץ ומחו"ל", מספר ארנון בירן, יועץ חיצוני בנושא תיירות לעיריית שדרות, שנשכר לתכנון וביצוע המשימה. "תוכנית העבודה ממומנת בעיקר מתקציב העירייה ונתמכת גם על ידי משרד הכלכלה באמצעות 'מעוף שדרות', והיא כוללת הקמת תשתית של בניית חבילות תיירות, גיוס והכשרת אנשי מכירות, פיתוח מחלקת הזמנות, ליווי יזמים בכניסה לעולם התיירות ועוד. את התוכנית הגשתי בסוף 2017, אבל במקביל, באוקטובר כבר הספקנו לערוך בשדרות לראשונה את האירוע 'סוכה למחשבה', שהביצוע שלו היה הרבה מעבר לציפיות. זו הייתה פעילות לכל המשפחה שכללה סוכות של כל מיני עדות, סוכה לבניית לגו, סוכת בריחה, והיעד היה להגיע במשך יומיים לסדר גודל של כ־1,000־1,500 מבקרים שיגיעו מחוץ לשדרות. בסופו של דבר הגענו לסדר גודל של 5,000 מבקרים, כאשר גם חלק מהעסקים שלא היו קרובים להתרחשות דיווחו על עלייה בפדיון". 

 כדי למנף את ההצלחה, בחן בירן את האזור כולו. "ראיתי שאין אטרקציה משמעותית אחת, אלא יש בעצם הרבה מוצרים קטנים ומורכבים שדורשים יצירת חבילה, כי הם לא יכולים לעמוד בפני עצמם", הוא משתף במסקנותיו. "למשל, מסעדה קטנה או יזם בתחום משחקי הלייזר שלא מקימים מערכת שיווקית, כי אין להם מנוף כלכלי. אבל ברגע שמאחדים את כולם והעירייה תומכת במהלך הזה גם כספית, אז אנחנו יכולים להרכיב פעילות משותפת ולצאת עם זה יחד בצורה מאורגנת לקהל הרחב".

"חבילות תיירות כאלה יכולות למשל לכלול ארוחת בוקר בבית קפה חברתי שיש בו גם נוער בסיכון, ואפשר לשמוע את הסיפור של המקום. אחר כך אפשר לצאת לסיור בשדרות בכל מיני נקודות המספרות את סיפור העיר, ובהמשך לעשות סדנת תנועה במרכז 'שדרות אדמה' אצל ליאת דרור וניר בן גל. אפשר לאכול למשל במסעדה אותנטית קווקזית, ולצאת לאחת התצפיות בשדרות המחברת את סיפור העיר מול המיקום שלה וההתמודדות היומיומית. בסוף הסיור אפשר גם לצאת לטיול אופניים. בשדרות, לעסקים הקטנים אין מנוף שיווקי וניסיון תיירותי, אבל לכל אחד מהם יש סיפור אנושי. אף על פי שלפעמים יש גם מתחים, הרי שיש רצון לשיתוף פעולה ויש שם גאוות יחידה". 

"החבילות נמצאות כרגע בבנייה, ולאחר פסטיבל 'דרום אדום', שהצטרפנו אליו לראשונה ויצרנו חבילות ייחודיות לו, נתחיל להפעיל את החבילות שאנחנו עובדים עליהן כרגע ולפנות לשוק המקצועי והמאורגן, לסוכני נסיעות וכדומה. תקציב של קרוב למיליון וחצי שקלים לקידום התיירות בעיר הגיע מעיריית שדרות, וכדי להעלות את הרמה המקצועית של התיירנים הפוטנציאליים, כ־35 בעלי עסקים מקומיים כבר עברו קורס תיירנים. פנינו גם למשרד התיירות כדי לקבל תמיכה להקמת תצפית אינטרקטיבית בעיר, ולשמחתי אישרו לנו סדר גודל של שני מיליון שקלים". 

"שדרות משלבת מורשת, אותנטיות, תרבות והרבה פעילות חברתית, ואחת המטרות שלנו היא גם לשפר את תדמיתה. המטרה היא לא להתעלם מהמצב הביטחוני. ברור שתיירות וקסאמים זה לא כל כך מתחבר, ואם הכיוון עד עכשיו היה לבוא לשדרות כדי לראות תערוכת קסאמים, הרי שבעיניי זה עשה נזק תדמיתי עצום לעיר. אנחנו לא מטאטאים את זה, ובכל סיור שנעביר נדבר גם על החוסן המטורף של התושבים בהתמודדות עם המצב. אנשים בחרו לחיות במקום הזה אף שהם מודעים למה שקורה. למשל, גם מרכז חוסן שנמצא בעיר יכול לשמש מוקד תיירותי לחברות שונות שרוצות ללמוד איך להתמודד עם החוסן המקצועי של המנהלים שלהם, בייחוד במצבי משבר. מרכז חוסן זהו מקום שכביכול אין לו שום קשר לתיירות, אבל כן אפשר לחבר אותו לתיירות". 

"זה לא יקרה ביום אחד, זה תהליך. לכן גם הצטרפנו ל'דרום אדום', שזה מותג חיובי ונהדר שימנף אותנו. אנשים שיגיעו במהלך הפסטיבל יראו איך שדרות מתקדמת. אני בעצמי מאוד הופתעתי ממה שפגשתי. כל המפגשים עם האנשים המקומיים מאוד מדברים גם לתיירים יהודים שמגיעים מחו"ל. לכן קהל היעד שלנו הוא מקומי, ויש גם תיירים מחו"ל. יהיו סיורים בסיסיים בעלות של כ־50־120 שקלים לאדם, ויהיו גם פעילויות חינמיות. אני גם חושב על פעילויות אקסקלוסיביות שיעלו כ־500 שקלים לאדם ויכללו פעילויות שטח אתגריות, ארוחות גורמה ועוד". 

"זו בעיה שאני מתמודד איתה. צריך להביא בחשבון שיש תיירים שמגיעים גם באמצע השבוע, אם תיירים מחו"ל ואם גמלאים. בגדול, אפשר לעשות תיירות גם באמצע השבוע, אף שזה יותר מאתגר". 

נכון לעכשיו, לשנת 2018 כבר תוכננו שישה אירועים משמעותיים בשדרות, ובהם מרוץ שטח סביב שדרות, פסטיבל בלוז, פסטיבל קולנוע דרום, ושוב אירוע "סוכה למחשבה". בירן מודע היטב לכך שהיעדר מלונות בעיר מהווה מכשול מסוים, אך מאמין שההיצע הרחב של הצימרים וכפרי הנופש שיש באזור, ייתנו את המענה, לפחות בשלבים הראשונים. "בעתיד אנחנו גם מתכוונים לתמוך בכל הנושא של Airbnb וקידום לינה במקום", הוא מוסיף. "כאמור, בתיירות אלו תהליכים. אני מאמין שאחרי שנצבור את השם שלנו באירועים הקרובים המתוכננים, הרי שאין ספק שבעוד שנה מהיום נהיה במקום אחר לגמרי מבחינת הבשלות של התיירנים והמודעות הארצית. נפיץ את הבשורה בקרב סוכני נסיעות, המערכת תהיה יותר משופשפת. אני גם מעריך שעסקים מקומיים שעדיין לא מחוברים ליוזמה הזו, גם יצטרפו. מבחינתי מדובר בפרויקט מאוד מרגש. זה לעזור לעיר ולהכניס בה אנרגיות".

"העיר שדרות נמצאת בתוך אזור יפהפה, גובלת בנחל שקמה ובשמורות טבע. עשרות אנשים נכנסים לעיר במהלך השנה בשל הסמל שהעיר מייצגת וההיסטוריה הביטחונית", אומר אלון דוידי, ראש עיריית שדרות. "קיבלתי החלטה להשקיע בתחום התיירות לאחר בחינה מעמיקה שביצענו, שהצביעה על כך שיש לנו הרבה מה להציע. בעיר יש שפע של אנשים מעניינים, אמנים, בעלי מסעדות ותיירנים, ולכן אני מזמין את כולם להגיע ולהתרשם משדרות האחרת; לא העיר של הקסאמים, אלא עיר של טעמים, ריחות, פעילויות פנאי, פארקים לילדים ולכל המשפחה, מה שאפשר יהיה לראות כבר בפסטיבל 'דרום אדום' הממשמש ובא".

חביב בן אבו (52), אמן ופסל, יליד שדרות, נמנה עם המשתתפים בקורס התיירנים שהתקיים לאחרונה. "הצטרפתי לקורס כי אני ואשתי עושים מיזמים תיירותיים למיניהם באופן עצמאי כבר הרבה שנים, אבל הכל היה פרוץ ולא מאורגן", הוא אומר, "זה כיף ללחום לבד נגד מערכות כדי לייצר מיזמים, אבל זה מאוד מתיש, כי בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך נדרס מכל הכיוונים. הקורס הזה נועד גם כדי להביא לריכוז מידע לתיירים שיגיעו, וגם ליצור דינמיקה ואינטרקציה בין היזמים בשדרות, כדי שנוכל לשתף פעולה". 

בפסטיבל "דרום אדום" למשל יוביל בן אבו את הסיור "בשביל האומן" בעקבות פסליו המוצבים בעיר. "ריח עשן ונפץ באוויר היו עבורי השראה, האות למסע של שליחות ברחובות עיר הגבול שדרות", הוא מספר. "כל קסאם יצר אצלי איזושהי השראה, והפסלים שלי מספרים סיפור של מקום בצבע, של אזור בצורה ושל מדינה ביצירה. המוזיקה והאמנות הם רגעים של שפיות ותקווה כשהתותחים רועמים. מסלול הפסלים שיצרתי מספר את סיפורה של שדרות דרך אלמנטים פיסוליים, החל מיום היווסדה ועד ימינו אנו. הפסלים מספרים את החיים שלי כיוצר ואיך ששדרות משתקפת בעיני רוחי דרך הכאב, הכעס, השמחה והתקווה, וכמובן עם אופק אופטימי. צריך לקדם את נושא האמנות גם תחת אש. זה מצרך חשוב כדי ליצור חיים, תרבות, סביבה. שדרות נכנסה ללבם של אנשים בארץ. בשנים האחרונות כן אפשר לראות תנועה של מבקרים פה, ולכן כדאי להעביר הילוך קדימה. יש הרבה מוקדי ביקור בשדרות שיכולים להפוך
מוקד משיכה עבור תיירים".

"קודם כל, אני חושב שכיום תיירות של בתי מלון בגובה של 40 קומות וארוחת בוקר זה כבר לא הדבר היחיד שיש בעולם. כיום יש גם תיירות אחרת", חורץ הרקדן והיוצר ניר בן גל, "וכשמדברים על תיירות בשדרות, מתכוונים לתיירות האחרת. זאת תיירות שמדברת על אמנות ותרבותיות מסוימת שיש במקום מסוים". גל מנהל עם ליאת דרור את מרכז התנועה "שדרות אדמה". שניהם מורים לתנועה וכוריאוגרפים. "למשל ב'דרום אדום', בכל יום חמישי מהשעה 16:30 ועד 23:00 יש פה אירועים שונים: סדנאות מחול, מוזיקה, הופעות וגם מרק חם", הוא מספר. "זה משהו שאנחנו עושים ונעשה כל הזמן. מי שיגיע לכאן, יוכל להתחבר לגוף של עצמו, ולא רק לבוא בתור צופה חיצוני. הרעיון הזה של 'בוא תוריד נעליים וגם תרקוד עם הכוריאוגרף' הוא מאוד תיירותי במובן הרחב שלו". 

"רוב השינויים שקורים בעולם וכל המהפכות שקורות בעולם הם קודם כל מהפכות במחשבה. מהרגע שראש העיר בא ואמר שאנחנו נהיה מקום תיירותי, הוא כבר משנה דרכי חשיבה. עד היום שדרות לא נתפסה ועדיין לא נתפסת כמקום תיירותי, ואילו ראש העיר מכוון את המחשבה שלנו לכיוונים אחרים. זהו חזון מאוד עמוק ואמיץ, ואעשה הכל כדי להשתלב בו. אולי הדרך עוד ארוכה, אולי לא יגיעו לכאן תיירים כמו שמגיעים לאילת כרגע, אבל מפני שמדובר במחשבה אמיצה, צריך להאמין בכך, וזה אכן יקרה".