"מעולם בהליך העלייה או לפני כן לא חשבתי שתהיה איזו בעיה", מודה דניאל, עולה חדשה, שנולדה וגדלה בקהילה יהודית גדולה בארצות הברית. “אני יהודייה מלידה וגדלתי בתוך קהילה עם רב מוכר לזוג הורים יהודים. בהליך העלייה הכל היה בסדר, ולכן היה לי ברור שגם כשארצה להתחתן עם בן זוגי - לא תהיה שום בעיה. אבל כשבאנו לפתוח תיק ברבנות, הבנתי שיש בעיה. ראשית, נדרשתי למכתב הכרה ביהדותי. לא הבנתי למה אני נדרשת למכתב הכרה אחרי הליך העלייה, אבל מילא. אלא שאז אמרו לי שלא מכירים במכתב ההכרה שכתב הרב מהקהילה שלי. נדהמתי. איך זה יכול להיות? הוא לא בסדר? אני לא בסדר? גם אם זה רק הליך בירוקרטי, אני רוצה לומר לאנשי הרבנות שזו לא הדרך. התחושה שלי מאוד קשה ומבלבלת".
דניאל לא לבד. עולים רבים נתקלו בשנים האחרונות בקושי להירשם ברבנות לצורך נישואים. אתמול התקיים בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת דיון מיוחד בנושא, ביוזמת עמותת “עתים", שעיקר פעילותה הוא סיוע לציבור בישראל במפגש עם הממסד הדתי. הדיון נערך על רקע העובדה כי חלפה כבר יותר משנה מאז הודעת שני הרבנים הראשיים על הקמת ועדה שתפקידה לגבש קריטריונים להכרה ברבנים מהתפוצות, אך הוועדה המשותפת לרבנות הראשית ולבתי הדין הרבניים עדיין לא השלימה את משימתה, והקריטריונים להכרה באישורים של רבנים מחו"ל טרם פורסמו.
הסוגיה השנויה במחלוקת הזו נוגעת בעיקר לעולים ממדינות מערביות, ובהן ארצות הברית וקנדה. לצורך הדיון הגיעו ארצה הרב אדם שאייר, מבכירי הרבנים האורתודוקסים בקנדה ומי שנחשב למקורבו של ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו; והרב אשר לופטין, מי שנחשב למקורבו של ראש סגל הבית הלבן לשעבר רם עמנואל ונשיא ישיבת "חובבי תורה", מיסודו של הרב אבי וייס. "אם יש למישהו הסמכה אורתודוקסית והוא רב של בית כנסת אורתודוקסי, בוודאי שהוא צריך להיות ברשימה המקובלת על הרבנות", אמר בדיון הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת. "זה גורם לכולנו לנוע בחוסר נוחות", אמרה ח"כ רחל עזריה (כולנו). "באיזו חוצפה אנחנו כמדינת ישראל מסתכלים על יהדות התפוצות ואומרים להם: תוכיחו שאתם יהודים?"
"בקרב זוגות שאחד מהם או שניהם מגיעים מחו"ל ומציגים תעודות מהתפוצות, האישורים הללו צריכים לעבור בדיקה על ידי מחלקת אישות וגרות ברבנות", הגיב בדיון מנכ"ל הרבנות, הרב משה דיין. "האישורים נבדקים בכמה פרמטרים, ולכן הדמגוגיה הזו שכביכול יצאה רשימה של רבנים פסולים היא שקר מוחלט".
מנכ"ל הרבנות הודה כי מדובר במחלקה שבה מועסק עובד אחד בלבד ועמו שני סטודנטים, שאמורים לטפל בכ־3,000 אישורים הנבדקים בשנה. "אני רוצה לבשר לכם שהגענו למצב שבו יש לנו קריטריונים בשלבי אישור סופיים, והעברנו אותם לכל הגופים הגדולים בתפוצות כדי שהם יוכלו להעביר את ההתייחסות שלהם", הוסיף הרב דיין. "ככל שלא נקבל הערות מהארגונים, הם יאושרו בישיבת המועצה הקרובה". עדיין לא נקבע מועד לישיבת מועצת הרבנות הקרובה.
“הליך משפיל ומייגע"
תחילת הפרשה לפני כשנה וחצי, כשאנשי “עתים" תבעו מהרבנות לחשוף את הקריטריונים שלפיהם הם מאשרים או דוחים מכתבי הכרה מרבנים בחו"ל. מכתבי ההכרה האלו הכרחיים לעולים חדשים המבקשים להתחתן בישראל. לא מדובר הפעם בוויכוח על גיור או על ההכרה בקהילה הרפורמית או הקונסרבטיבית, אלא על מכתבי הכרה ביהדות מצד רבנים מוכרים מחו"ל, שרובם המכריע רבנים אורתודוקסים מקובלים.
בעקבות איום ארגון "עתים" לעתור לבג"ץ בעניין, התחייבה הרבנות בדצמבר 2016 לקבוע לראשונה אמות מידה בעניין. הרבנים הראשיים דוד לאו ויצחק יוסף הודיעו כאמור על הקמת ועדה מיוחדת לבחינת הנושא, ואף הצהירו כי היא תתכנס לישיבה ראשונה בתוך ימים ספורים. הוועדה אכן התכנסה, אך כאמור מסקנות או קריטריונים עדיין לא פורסמו. כמו כן, במסגרת המאבק שניהלה “עתים", נאלצה הרבנות ביולי האחרון לפרסם את מה שכונתה “הרשימה השחורה" של 160 רבנים מ־24 מדינות שונות, ובהן ארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה ובריטניה, שמכתבי ההכרה שלהם נדחו, והרבנות אינה מכירה בפסיקתם “מיהו יהודי". ברשימה נכללו הרב שאייר, כמו גם הרב יחזקאל לוקשטיין, ממנהיגי האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית ומי שידוע גם כרב שגייר את איוונקה טראמפ, בתו של נשיא ארצות הברית. המקרה של לוקשטיין זכה לכותרות בשל ייחוסו והקשר שלו לבתו של טראמפ. ביולי 2017, שעות ספורות אחרי פרסום הרשימה, הביע הרב הראשי לישראל דוד לאו זעזוע וכעס רב על כך שהדבר נעשה, לדבריו, ללא ידיעתו וללא רשותו.
“מאז 2016 אנחנו מבקשים שקיפות", אומר כעת הרב שאול פרבר, יו"ר “עתים". “בעשור האחרון עלו לישראל מאות אלפי עולים, עשרות אלפים מתוכם ממדינות המערב. כולם יהודים, כולם עלו מקהילות יהודיות, ועולמם נחרב עליהם כשהרבנות לא מכירה בהם. אף אחד כיום לא יודע מהם הקריטריונים, ממי אפשר לקבל מכתב הכרה וממי לא. זה שומט את הקרקע מתחת לרגליהם של אותם עולים".
על פי מידע שהתקבל מהרבנות הראשית לישראל בפברואר 2017 במענה לבקשת "עתים", מספר הבקשות לאישור מעמד אישי שהתקבלו במחלקת אישות וגרות בשנת 2016 עמד על 2,823. מתוכן מספר הבקשות שנענו בחיוב עמד על 2,089, ומספר הבקשות שנענו בשלילה היה 627. כלומר, כמעט אחד מכל ארבעה זוגות שמתבקש להביא אישורי יהדות מרבני חו"ל נדחה על ידי הרבנות הראשית. יש לציין שיש מקרים שבהם אחרי בירור והשלמת מסמכים התקבלה הבקשה, אבל אין מידע מדויק לגבי הכמות.
"הגעתי במיוחד כדי להשתתף בדיון בכנסת ולחלוק עם הכנסת עד כמה המדיניות של הרבנות הראשית השפעה על הרבנים בגלות", מספר הרב שאייר. "זה היה מספיק חשוב עבורי להגיע לכאן. מעבר להשפעה על היהדות בתפוצות, יש לדבר גם על ההשפעה על היהדות בישראל. הנושא נוגע בליבה ובמהות של אנשים וביכולת של הרבנים בתפוצות. מדיניות הרבנות היא רשלנית וחסרת אחריות. אני אישית מעולם לא קיבלתי מהם פנייה או טלפון לגבי בעיה כלשהי באישורים שלי, ורק דרך העתירה של 'עתים' ראיתי שאני נמצא ברשימה שלהם עם רבים וטובים אחרים. לדעתי, המדיניות של הרבנות בישראל צרת אופקים ואינה מבינה את יהדות התפוצות".
“הראיתי לבית הדין את המכתב שהבאתי מהרב שלי ממישיגן לפני 40 שנים, כשעליתי לארץ כרווקה, ואת הכתובה של סבתא שלי, והוא אמר: ‘יכולת לעשות פוטושופ, אני לא מקבל את זה’", סיפרה בדיון בכנסת יעל אלוני, עולה ותיקה שבתה ביקשה להתחתן דרך הרבנות, אך עברה מסלול ייסורים, לדבריה. “אחרי מאמצים הבאנו מכתב מרב אורתודוקסי שחיתן את אחותי, ואז הרב אמר שזה נשלח לאישור, ולא שמענו ממנו. אחרי שבועיים לא קיבלנו תשובה, ובסוף הבנו שכנראה אין אישור. אז אמרו לנו לפתוח הליך דרך בית דין אחר. בתי התחתנה בסוף, אבל ההליך היה משפיל ומייגע. לא ידעתי איך אני אוכיח את יהדותי אם לא מקבלים את המכתב שהבאתי בזמן העלייה שלי".
שומטים את הקרקע
הדיון שהתקיים אתמול אינו הראשון שמתקיים בכנסת. בנובמבר 2013 התקיים דיון חירום בכנסת בשדולת עם, דת ומדינה על מה שנחשב ל"רשימות שחורות" סודיות שמנהלת הרבנות הראשית לישראל נגד קבוצות של רבנים אורתודוקסים מחו"ל, בעקבות שורה של מקרים שבהם פקידי הרבנות סירבו להכיר בתוקפם ההלכתי של גיורים שערכו בחו"ל רבנים אורתודוקסים המשתייכים למחנה הליברלי, וגם סירבו להכיר בעדות שגרתית שמסר רב אורתודוקסי חשוב באזור ניו יורק. לדיון קדמו מכתבים ומחאות מצד רבנים וארגונים שונים בישראל, כדוגמת תנועת נאמני תורה ועבודה, רבני צהר, עמותת "עתים" ומכון שלום הרטמן.
הפעילים בתחום מקווים שהפעם הדיון יצליח לשאת פירות ולהביא לפרסום הקריטריונים. “אי־פרסום הקריטריונים שומט את הקרקע גם תחת רגליהם של רבנים שאמורים להיות השותפים של הרבנות במאבק נגד התבוללות", אומר הרב פרבר. “השיטה שבה הם פוסלים מכתבים בלי לפנות לרבנים האמורים לא מכבדת את הרבנות. הטענה שמדובר בסך הכל בעניין בירוקרטי ואדמיניסטרטיבי משקפת את חוסר ההבנה של הרבנות: הם מרחיקים את האנשים האלו וגם את הקהילות שלהם בחו"ל ממדינת ישראל. הם לא הפנימו שיש להם בעיה".
“אולי לאדם חילוני או לאדם שהיהדות פחות חשובה לו זה ייראה שולי, אבל עבורי ועבור הרבה מאוד עולים - הפקפוק הזה ביהדות שלנו, אפילו אם הוא נובע מעניין טכני, הוא לא דבר של מה בכך", אומרת דניאל. “בקהילה הרב הוא דמות משמעותית בחיים שלנו, ולשמוע שמכתב שלו לא מתקבל - עבורנו זה בהחלט לא עניין פעוט. הרבנות צריכה להבין שהקהילות בחו"ל, ובעיקר בארצות הברית, הן הידידות שלה ושל ישראל".
מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: "אין ולא הייתה רשימה שחורה ברבנות הראשית. אין ברשימה שפורסמה שום פסילה אישית של רבנים. מדובר ברשימת תעודות נישואים שהוכרו או לא הוכרו ולא בזהות הרב שהוציא אותם. הליך גיבוש הקריטריונים מתקדם במהלך השנה האחרונה, והם עתידים להתפרסם בקרוב".