הצעת חוק שעברה אתמול במליאת הכנסת בקריאה טרומית מעוררת מחלוקת בקרב פעילות וארגונים למען זכויות נשים, חלקן תומכות בה בחום וחלקן חוששות מאד מפניה. מדובר בהצעת חוק "הבטחת קשר בין ילדים להוריהם" של ח"כ עו"ד רויטל סויד (המחנה הציוני), שמטרתה היא להיאבק בתופעה הנפוצה המכונה בעולם "ניכור הורי", תופעה בה בני זוג מתגרשים עושים שימוש לרעה בילדיהם בסכסוך, מפנים אותם נגד בן הזוג השני ומייצרים את ניכורם כלפיו. הצעת החוק מבקשת לקבוע הליך מיוחד אליו יוכלו להפנות שופטי בתי הדין לענייני משפחה את ההורים והילדים כדי לאפשר את הבטחת הקשר בין שני ההורים לילדיהם לאחר פרידת בני הזוג במקרים בהם קיים נתק בין הילד לאחד ההורים. 

ח"כ סויד מציעה לקבוע כי הורה הטוען לסירוב לקשר או לנתק בינו לבין ילדו, יוכל להגיש תובענה לבית המשפט למימוש הקשר. אז יוכל השופט להפנות את ההורים וילדם למומחה ייעודי שימליץ על תכנית טיפולית המתאימה לצרכיהם, אותה רשאי בית המשפט לאמץ או לקבוע תכנית אחרת. אם ימצא כי התכנית הופרה, יהיה רשאי בית המשפט לנקוט בצעדים שונים כגון חיוב בהשתתפות בתכנית טיפולית, חיוב בהוצאות, הטלת קנסות ואף העברת המשמורת להורה התובע. 

פעילות לזכויות נשים מותחות ביקורת קשה על הצעת החוק וארגונים העוסקים בתחום אף טוענים כי מדובר בחוק שעלול לשמש חרב פיפיות כלפי הילדים עצמם ובפרט כלפי אמהות שבני זוגן טופלים עליהן לא פעם האשמות שווא של יצירת ניכור הורי כשהמציאות מורכבת הרבה יותר ולא פעם הפוכה לחלוטין – גם בעשרות מקרים ידועים בהן האישה וילדיה הם לא פחות מנפגעי אלימות מצד האב אבל זה שכנע את בית המשפט ביצירת ניכור הורי כלפיו מצד האם והיא זו שסופגת הפחתה בזכאות בדמי המזונות ממנו ולעיתים אף משלמת במשמורת – לקונה שבתי המשפט והמחוקק טרם נתנו עליה את הדעת.

ח"כ רויטל סויד מדגישה בשיחה עם "מעריב": "אני לא נכנסת לחוק למונחים מעוררי מחלוקת כמו ניכור או הסתה, אבל יש תופעה שכולם יודעים שהיא קיימת ועיקר הקורבנות שלה הן דווקא נשים. היום כשהמשמורת היא בד"כ משותפת כשלאבא יש יותר אמצעים הוא יכול גם 'לקנות' את הילדים במתנות ובתחכום להסיתם נגד האימא ואמהות כאלה פנו אלי במהלך העבודה על החוק. שופטים שאיתם דיברתי חסרים את הכלים האלה והדבר הכי חשוב בהצעת החוק – ילדים שהקשר שלהם עם ההורה הטוען לניכור לא היו תקינים קודם לפרידת בני הזוג, החוק לא יחול עליהם. בוודאי לא על מקרים שבהם ילדים סבלו מאלימות כלשהי מצד אותו הורה". 

ח"כ סויד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בקרב ארגוני הנשים חלוקות הדעות על הצעת החוק. ארגונים כמו נעמת מברכים, אחרים כמו מרכז רקמן מסתייגים. אלינור דוידוב, מנהלת הקמפיין נגד ביטול חזקת הגיל הרך, היא מהמתנגדות הבולטות להצעת החוק ואומרת למעריב: "הצעת החוק עלולה להוות כלי נשק מסוכן בידי הורים מתגרשים להתנקם אחד בשני, במיוחד בידי גברים אלימים בעלי היסטוריה מוכחת של אלימות כנגד אמהות וילדים. בחוק אין התייחסות למשפחות שבהן היתה אלימות בעבר אלא הסתפקות באמירה שכדי להפעיל את ההליך הטיפולי צריכים היחסים בין ההורה הטוען לניכור לבין ילדים להיות תקינים גם בעבר, וזה לא מספיק. המונח 'ניכור הורי' שעליו מתבססים חוקים כאלה הוא מאד שנוי במחלוקת בעולם. כבר היום יש אמהות בישראל שמשלמות במזונות על האשמות שווא של אבות כלפיהן על הפניית הילדים נגדן כולל במקרים של נשים שסבלו מאלימות". 

מקרה אחד כזה הוא של אם מסורבת גט שבן זוגה הפעיל אלימות כלכלית ופיזית כלפיה ובכל זאת בית משפט, אף שנפסקה לה משמורת מלאה, הפחית מחובת תשלום המזונות של אותו אב שטענתו להסתת הילדים נגדו על ידי האם התקבלה. לידי "מעריב" הגיעו לפחות שני מקרים ברוח זו. "איך אותם מומחים שיוכשרו, גדולים ככל שיהיו, יוכלו לאבחן שמה שילד אומר הוא בגלל הסתה של ההורה השני או בגלל היסטוריה אלימה במשפחה?" תוהה דוידוב. 

ח"כ סויד עונה לטענות ומדגישה: "הצעת החוק שלי קובעת במפורש כי אם התרשם בית המשפט שמערכת היחסים בין ההורה הטוען לניכור לבין הילד העלתה קשיים, כלשהם, קודם לפרידה בין בני הזוג, השופט לא יפנה את ההורים להליך. החוק יחול רק על טענות שעולות תוך כדי הליך הגירושין ויש בו התייחסות מפורשת שמחייבת את אותו מומחה אליו יפנה בית המשפט  לבחון את הרקע המשפחתי, מה גם שאותו הורה שיעלה את הטענה הוא זה שיצטרך לשלם על ההליך הזה. בתי המשפט זקוקים לכלי הזה כדי לשפוט את הטענות שעולות בין בני זוג וההליך ישמור על זכויות הילד מכל כיוון כולל מינוי אפוטרופוס לילד לצורך ההליך".