ניצול השואה דוד עזרא, בן 81, תושב ותיק בעיר, לא ישכח עד יומו האחרון את "החוויה המבזה והמשפילה", כדבריו, שעבר בשלישי שעבר, במפגש הראשון בימיו עם המשטרה. לצד רעייתו, בנו יאיר וחתנו דדה מנשה, הוא מספר את השתלשלות הדמיונית שהובילה אותו ל"בילוי" של ארבע שעות בתחנת המשטרה כחשוד בניסיון התפרצות לדירה. עזרא פנה באמצעות בני משפחתו אל עורך דין כדי להגיש תביעה נגד המשטרה ותלונה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) על המפגש שהותיר אותו בטראומה.



"בשלישי שעבר יצאתי את ביתי ברחוב אבן ספיר כהרגלי במשך 20 שנים לשלוח לוטו בדוכן ברחוב יונה גרין פינת הגר"א", הוא מספר. "אמרתי לאשתי שאני יוצא לשלוח לוטו וחוזר. בשעה 12.20 בדיוק שלחתי את הטופס ועזבתי את הדוכן בדרכי חזרה הביתה. אני אדם בריא שהולך יחסית מהר ואת הכבישים לעולם אני חוצה במעבר חצייה בחצי ריצה מהפחד למפגש עם רכבים שלא מאטים או מאבדים ריכוז. חציתי במעבר חצייה בריצה ברחוב ירקונים ופתאום שמעתי שצועקים לעברי: הי, תעצור. זה משטרה".



עזרא, שהתכוון להגיע לביתו, לא הבין מה רוצים ממנו אבל כאדם שומר חוק הוא נשמע להוראות. "שישה שוטרים יצאו מהניידות. ניגש אליי קצין ושאל איפה הייתי. עניתי לו במהירות ששלחתי לוטו והוא ביקש לראות הוכחה. שלפתי בביטחון את הטופס מהכיס והראיתי לו שהשעה נקובה. אחד השוטרים חייך אליו ואמר לו: 'זה לא הוא, תראה את השעה. עזוב אותו, הוא אומר אמת'. זה לא עזר. הקצין ביקש ממני להזדהות. אמרתי לו מי אני והצגתי בפניו רישיון נהיגה בתוקף. הוא ביקש שאוציא את כל מה שיש לי בכיסים ושלפתי מטפחת, מסרק ואולר קטן וישן שאני מחזיק בכיס מאז שעברתי ניתוח בחניכיים כדי לפרוס אגסים ותפוחים".



לדבריו, למרות שמסר את כל הפרטים והציג תעודה מזהה הקצין החליט להכניס אותו למושב האחורי בניידת. "אדם בגילי, שמעולם לא ביצע עבירה ולא נתקל ברשויות החוק, אבא שמגדל ארבעה ילדים, שניים מהם אקדמאים ומורים בבתי ספר בעיר, הופך באחת לראש ארגון פשע".



מה עשית?
"ביקשתי שיתקשרו לאשתי שתהיה רגועה ולא תחטוף חלילה התקף לב בבית שלא חזרתי תוך דקות. לא היה עם מי לדבר".



"השפלה נוספת"


עזרא שמע את השוטר מתקשר אל בנו יאיר שהיה במסיבת פורים בבית הספר והאמין שהסיוט הולך להסתיים. הבן הגיע תוך דקות לתחנת המשטרה.


"אחרי שחוויתי השפלה נוספת הגיעה הישועה בדמותה של שוטרת סיור ותיקה אביבית בן ניסים שהכירה אותי והתביישה עבורי", הוא מספר. "היא כמעט נחנקה לראות אותי כחשוד בניסיון בהתפרצות לדירה".



יאיר בנו מספר: "כל חטאו של אבי היה שעבר בזמן הלא נכון במקום הלא נכון. מסתבר שנערה התלוננה שאלמוני סובב בחוזקה את הידית בביתה וזה היה סמוך לאותה שעה. למשטרה היה את מועד הדיווח ודי היה אם היו עורכים השוואה לשעת משלוח טופס הלוטו כדי לשחרר את אבי מהסיוט הזה".



מסתבר שלמרות שהחוקרים הבינו כי לעזרא אין חלק בעבירה והוא לא עונה לתיאור שנמסר, החליטו מקבלי ההחלטות להעביר אותו חוויה משפילה נוספת. "לקחו ממני טביעות אצבע ועשו לי צילומים כאילו אני אל קפונה. למה לעשות את זה לאדם בגילי ניצול שואה ואזרח ותיק שכיבד את המשטרה עד לאותו יום? אני לא מסוגל לצאת מהבית מאז. לא רוצה לשלוח שם לוטו".



ממשטרת ישראל נמסר כי "עם קבלת תלונה בגין ניסיון התפרצות לדירה וגרימת נזק למנעול הדירה, הגיעו כוחות משטרה למקום והבחינו בחשוד, שתאם את התיאור כפי שנמסר על ידי המודיעה שאף שמרה איתו על קשר עין רצוף. החשוד עוכב לתחנה לגביית גרסתו ובוצעו בעניינו כל פעולות החקירה הנדרשות במקרה של עבירת רכוש, לרבות צילום ונטילת טביעת אצבע".