בעשור האחרון חלה התרחבות של מערכת ההשכלה הגבוהה מבחינת מספר הסטודנטים, אולם באוניברסיטאות חלה ירידה משמעותית במספר המועמדים: בין השנים 2008-2007 ל-2017-2016 ירד מספרם ב-4,500, ירידה של 12.2%. מגמה זו בולטת עוד יותר כשנלקחת בחשבון העובדה כי במהלך התקופה הפכה המכללה באריאל לאוניברסיטה. במקביל, חלה ירידה במספר המועמדים הנבחנים בפסיכומטרי: בין השנים 2010 ל-2017 פחת שיעורם מקרב המועמדים לאוניברסיטאות מ-90% ל-82%, ומקרב המועמדים למכללות מ-65% ל-52%. כמו כן, הן במכללות והן באוניברסיטאות חלה עלייה בשיעור הסטודנטים שאינם מתקבלים ללימודים.
 

הנתונים שפרסם הלמ"ס המקצועות בהם נדרשים ציוני הפסיכומטרי הגבוהים ביותר באוניברסיטאות הם ברובם הגדול תחומים מדעיים והנדסיים, כאשר במקומות הראשונים מופיעים רפואה, פיזיקה-מתמטיקה ומדעי הקוגניציה. בין יוצאת דופן במובן זה היא תכנית פכ"מ הנלמדת באוניברסיטה העברית – תכנית משולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי-המדינה. ממצא נוסף שעשוי להפתיע על רקע השיח הנרחב אודות משבר מדעי-הרוח, הוא כי המקצוע בו נדרש ציון הפסיכומטרי הגבוה ביותר במכללות הוא תכנית רב-תחומית במדעי-הרוח.
 

נשים מהוות 53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.5% מהמועמדים למכללות, וכן מתקבלות לחוגים שהציבו בעדיפות ראשונה בשיעורים מעט גבוהים יותר מאשר גברים: שיעור הקבלה של נשים למכללות עומד על 74% מקרב המועמדות לעומת 73% מקרב הגברים, ובאוניברסיטאות עומדים הנתונים על 65% בקרב נשים ו-64% בקרב גברים. יחד עם זאת, במה שנוגע להעדפות של גברים ושל נשים בתחומי-הלימוד, מאששים הנתונים את התופעה המוכרת של בידול מגדרי. נשים מהוות בין 90% ל-99% בקרב המועמדים המבקשים להירשם לחינוך מיוחד, ריפוי בעסוק, הפרעות בתקשורת, לימודי נשים, תולדות האמנות, בריאות הציבור ועוד. תמונת הראי של תופעה זו היא מקצועות כמו הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה ועוד – אשר יותר מ-85% מהביקוש להם הוא מצד גברים. 


אוניברסיטת ירושלים. צילום: ויקיפדיהאוניברסיטת ירושלים. צילום: ויקיפדיה

 

"צמצום הבידול המגדרי בתחומי הלימוד צריך לבוא משינוי בשוק-העבודה", מסבירה ד"ר נגה דגן-בוזגלו ממרכז אדווה. "החשש מצורות תעסוקה שלא עולות בקנה אחד עם חיי הורות ומשפחה היא גורם מרכזי לבחירה של נשים במקצועות שבהם ניתן לשלב עבודה עם משפחה, ולבידול המגדרי בתחומי הלימוד. כדי שנשים תבחרנה בתחומי לימוד בתחומי לימוד הנדסיים ומדעיים נדרש שינוי בשוק העבודה – שינוי שיעשה אותו לידידותי יותר להורות בכלל ולאימהות בפרט. צריך משרות עם שעות שפויות גם בתחומים המדעיים ובהיי-טק".
 

בנוסף, הנתונים מעידים על שימורו של פער בין יהודים לערבים בנגישות להשכלה גבוהה: בעוד ששיעור המתקבלים ללימודים באוניברסיטה (בעדיפות ראשונה) מקרב המועמדים היהודים הוא 68%, שיעור המתקבלים מקרב הערבים הוא 48%. גם בשיעורי הקבלה למכללות ישנו פער, אם כי קטן יותר: 75% מקרב המועמדים היהודים לעומת 64% מקרב המועמדים הערבים. בנוסף, ישנם תחומי-לימוד אשר הביקוש להם מצד ערבים גדול משמעותית ביחס לחלקם של הערבים בכלל האוכלוסייה הישראלית. לצד תחומים כמו רוקחות וחינוך, מועמדים ערבים מהווים 70% מקרב כלל המועמדים לשפה וספרות אנגלית, 60% מהמועמדים למדעי הרפואה המעבדתית, 52% מהמועמדים למערכות מידע ניהוליות, ו-52% מהמועמדים למתמטיקה-פיזיקה.