במהלך 50 השנים האחרונות חל ברחבי העולם גידול בשכיחות של אוטיזם, ועל פי ארגון הבריאות העולמי לאחד מכל 160 ילדים יש הפרעה על הרצף האוטיסטי (Autism Spectrum Disorders). מגמת הגידול אופיינית גם לישראל: על-פי נתוני האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם (אלו"ט), בשנת 2004 היו כ-1,500 תלמידים (גילאי 21-3) עם אוטיזם במערכת החינוך, ואילו כיום מספרם גבוה מ-16,000. באגודה מעריכים כי לאור העמקת המודעות לאוטיזם בכל מגזרי האוכלוסייה והקדמת גיל האבחון, מגמת הגידול המהיר תימשך בשנים הקרובות.

מחקר שנערך בימים אלו על-ידי פרופ' אסתר בן-יצחק מאוניברסיטת אריאל ופרופ' דיצה צחור מהמרכז לאוטיזם של אלו"ט בביה"ח אסף הרופא, בוחן את השפעתם של גורמים שונים על התפקוד הקוגניטיבי והחברתי של נערים עם אוטיזם במהלך 16-9 שנים שחלפו מאז אובחנו כבעלי אוטיזם. המחקר מצביע על שונות גבוהה ברמות ההישגים והתפקוד הלימודיים והחברתיים בין נערים שונים. כ-70% מהנבדקים פיתחו הפרעת קשב וריכוז וכ-25% מהם פיתחו הפרעת חרדה, ולעומת זאת כ-12% מהנבדקים נמצאו כמי שאינם עונים עוד לקריטריונים של הרצף האוטיסטי.

כמו-כן מצא המחקר כי לצד תפקוד קוגניטיבי גבוה יותר ורמה נמוכה יותר של הפרעה חברתית, אחד הגורמים המנבאים תפקוד גבוה יותר בהמשך החיים הוא אבחון בגיל צעיר יותר. לדברי פרופ' אסתר בן-יצחק, ממצא זה מחזק את הסברה העולה ממחקרים שונים כי לטיפול אינטנסיבי בילדים עם אוטיזם יש תרומה חיונית לשיפור התפקוד שלהם. החוקרות מקוות כי המחקר, שטרם הושלם, יסייע בעתיד לבנות תכנית טיפולית מותאמת אישית עבור כל ילד בהתאם למאפיינים שלו ושל משפחתו ולמאפייני הטיפול המיטבי.

משרד החינוך אינו עומד בקצב

אל מול הגידול במספר הילדים עם אוטיזם, טוענים באלו"ט, משרד החינוך אינו עומד בקצב מבחינת תקצוב ובינוי מסגרות חינוכיות, מה שמוביל לפערים קריטיים. מנהל תחום החינוך באלו"ט, שחר בר-יהודה, מסביר כי "הפער קיים במבנים, באנשי צוות ובאנשי מקצוע, והוא נוצר כבר בגילאי הגן. על-מנת שמשרד החינוך יעמוד בתקן הקיים של עד 8 ילדים בגן, יש צורך בפתיחה של 90-80 גנים בממוצע בשנה, ואילו בפועל נפתחים 60 גנים חדשים בשנה". השלמת הפערים, מסביר בר-יהודה, היא משימה לא פשוטה: "כל גן תקשורת מצריך בינוי מיוחד בשביל חדרי טיפול, וכן מערך טיפולי מיוחד שכולל שתי גננות ושתי סייעות, וששה-שבעה אנשי מקצוע שמלווים אותן בתחומי הפסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ועוד".

בגילאי בית-הספר היסודי הפערים חמורים לא פחות: על-פי נתוני אלו"ט בחמש השנים הקרובות יש צורך בבניית 25 בתי-ספר חדשים לילדים עם אוטיזם, כאשר ב-15-10 מתוכם יש צורך כבר בשנה הקרובה. בעוד שעל-פי התקן של משרד החינוך בבית-ספר לחינוך מיוחד מיועדים ללמוד 80-60 תלמידים, במציאות ישנם בתי-ספר שמספר התלמידים בהם חורג מתקן זה ובחלקם אף עולה על מאה. כך, לדוגמה, בבית-ספר "יחדיו" בתל אביב לומדים 115 תלמידים, ובבית-ספר "רעים" בבאר שבע לומדים 121 תלמידים.

כתוצאה מהמחסור בבתי-ספר ובכיתות תקשורת, ילדים רבים משובצים רחוק מביתם או במסגרות שאינן מתאימות להם, וחלקם אף נאלצים להישאר בבית עם אחד ההורים ללא פתרון מערכתי. לכך יש להוסיף את המשבר החוזר על עצמו מדי שנה, כאשר תלמידים רבים מקבלים שיבוץ למסגרת רק ברגע האחרון לפני תחילת שנת הלימודים. אי-וודאות זו בעייתית במיוחד מכיוון שתלמידים עם אוטיזם מתקשים במעברים ובשינויים, וזקוקים לתקופת הכנה ארוכה יותר.

"לעשרות ילדים אין סייע כלל בגלל תת-תקצוב"

לאחרונה פרסם משרד החינוך את עיקרי הרפורמה בחינוך המיוחד, אשר לצד הגדלת התקציבים הכלולה בה עבור בינוי כיתות והרחבת סל השירותים הניתן לתלמידי חינוך מיוחד, זוכה לביקורת קשה מצד ארגונים ואנשי אקדמיה מן התחום. נקודה מרכזית בביקורת נוגעת למה שנראה כמדיניות תקצוב המעניקה עדיפות ברורה להשמת תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרות חינוך נפרדות על-פני שילובם בכיתות רגילות. בהקשר זה מספר בר-יהודה על משבר רציני במה שנוגע לסייעים של 5,300 התלמידים המשתלבים בכיתות רגילות. "מדובר בסייעים שמספקים סיוע ותיווך קריטיים לתפקוד האקדמי והחברתי של הילד המשולב. המקסימום שילד עם אוטיזם זכאי לו הוא 30 שעות סיוע שבועיות, ומשמעות הדבר היא כי המענה הבסיסי לצורך של התלמיד ניתן לו רק במרבית השבוע, לא בכולו. כמו-כן, לעשרות ילדים אין סייע כלל בגלל תת-תקצוב מצד משרד החינוך".

על רקע הפערים הקיימים, באלו"ט קוראים לאחרונה למשרד החינוך לבצע סקר צרכים מיידי, לגבש תחזית למועד סגירת הפערים, וכיעד ראשון להגיע למצב בו כל תלמיד עם אוטיזם יודע לאיזו מסגרת הוא משובץ לפחות חודש לפני תחילת השנה.