אלפי בני אדם ליוו היום (שישי) שבעה מהנספים באסון בנחל צפית שבדרום, בדרכם האחרונה, בהן אלו של אלה אור ממעלה אדומים, שהחלה ב-12:30 בבית העלמין במישור אדומים, זו של אגם לוי שיצאה ב-12:30 ממושב חרות לבית העלמין בתל מונד, הלווייתה של יעל סדן מירושלים שהחלה ב-12:30 בהר המנוחות בעיר, הלווייתו של צור אלפי ממזכרת בתיה שהחלה ב-12:00 ביישובו, וזו של מעיין ברהום, שהובאה למנוחות בגבעת שאול בשעה 12:30.

בנוסף, הלווייתה של שני שמיר משוהם החלה בשעה 13:00 בבית העלמין בית עריף, בעוד שאילן בר שלום נטמנה בבית העלמין בראשון לציון. שאר ההרוגות, עדי רענן, רומי כהן וגלי בללי, ייטמנו ביום ראשון.

מעיין ברהום מובאת למנוחות. צילום: הדס פרוש , פלאש 90

הלוייתו של צור אלפי במזכרת בתיה

אחותה של שני שמיר: "תשמרי עלינו מלמעלה"

מור, אחותה של שני, אמרה במהלך טקס ההלוויה: "את חלק ממני. תשמרי עלינו מלמעלה. אוהבת אותך ואוהבת אותך תמיד". חברה אחרת אמרה: "אתמול קמנו לעוד בוקר שגרתי ואז שמענו על האסון הנורא. אהבת את החיים והחיים אהבו אותך".

הוריה של שני, יעל ואריק, סיפרו לפני ההלוויה: "ביום ראשון היא הייתה אמורה לגשת לבחינה במתמטיקה והיא סידרה הכל כדי שתוכל ללכת לגיבוש של המכינה. היא ניהל האת הלו"ז שלה בצורה מדהימה. היו הרבה חששות. דיברנו איתה על מזג האוויר. היא שלחה הודעה למדריכים והם אמרו שהם משנים את המסלול. היינו מוטרדים מזה. בהודעה האחרונה שהיא שלחה היא כתבה - 'אני חיה'. דיברנו על זה שבשום ואופן לא נכנסים לנחלים. יש לנו ניסיון עם המכינה. שני רצתה ללכת למכינה בעקבות אחותה. היה לנו מאוד חשוב שהיא תלך ובסוף זה מה שעלה בגורלה. ידענו שהם מקיימים את הפעולות באחריות".

ראש מועצת שהם ספד גם הוא: "שני היתה הילדה שכולם אהבו. חכמה, ערכית. היא אהבה את החיים והצליחה לגעת בכולם. חיה ואהבה את שבט הצופים, ודאגה לשמור על המעורבות של השכבה הבוגרת בשבט".

מורה בבית הספר בו למדה שני סיפרה כי "היא רצתה ללכת למכינה. היתה בחורה מאוד ערכית שרצתה להיות חלק מחברה ערכית של נתינה. מוטל עלינו המבוגרים לוודא שטיולים יהיו לפי כללי הבטיחות. שני, את שייכת לזן מיוחד. נמשיך לאהוב את העם שלנו והמדינה שלנו ולשרת אותה בנאמנות".

אחיה של אלה אור: "איך נפרדים?"

להלווייתה של אלה אור הגיעו כ-1,000 בני אדם. אחיה רועי נפרד ממנה, כשברקע התייפחו הנוכחים: "אחותי הקטנה אלה, השעה היא שעה מאוחרת. איך נפרדים? איך אומרים שלום? איך מצליחים להתמודד עם העובדה שיום אחד את כאן ומחר את כבר לא חוזרת הולכת לטייל בשבילי הארץ, במקום שכל כך אהבת?". 

שרית אור, אמה של אלה, אמרה: "בתחילה לא הסכמתי לחתום על טופס האישור לטיול, התקשרתי למדריכה האחראית ולעוד מדריכה ושאלתי כיצד במזג אוויר כזה סוער יוצאים לטיול. אבל לא קבלתי תשובות ברורות. שום דבר לא היה בסדר".

אלה אור מובאת למנוחות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בן זוגה של יעל סדן: "תמיד תהיי אהבת נעוריי"

בהלוויה של יעל סדן, שהייתה מדריכה במכינת "בני ציון", ספד לה בן זוגה אסף: "יעלי שלי, זכיתי להיות בן זוגך שש שנים. בזכותך אני מי שאני היום. אני מודה לך על הזכות שנתת לי לחיות במחיצתך כל כך הרבה שנים. אני תוהה איך אני ממשיך מכאן. את תמיד תהיי אהבת נעוריי ולא אשכח אותך לעולם". איתי סדן, אחיה של יעל סדן, הוסיף: "תמיד אמרת שאני אדיש ולא מראה רגשות, כי אני מאמין שאפשר לשמור לעצמנו.. אהבתי אותך יעל".

קובי, אביה של יעל סדן, הוסיף: "היית אושר עילאי, אני פשוט לא מאמין, זה לא נתפס. זו לא דרך העולם, ילדתי. מה לא עשיתי בשביל שתהיי מאושרת. אי אפשר להיפרד ממך. אני לא יכול להיפרד ממך. את חקוקה בלבי לעולמים".


הלוויותיהם של שאר הקורבנות ייערכו ביום ראשון


אבל כבד ירד על משפחת בללי ועל גבעתיים, עם היוודע דבר מותה של גלי בללי באסון השיטפון. הלווייתה תתקיים ביום ראשון (13:00) בבית העלמין בנחלת יצחק שבעיר. בללי, שלמדה במגמה הביולוגית בתיכון "שמעון בן צבי" בגבעתיים, הייתה ידועה כבחורה ערכית ופעלה בהתנדבות קהילתית. "גלי הייתה בצופים ולפני שלוש שנים עברה ל'כנפיים של קרמבו' וריכזה את הסניף בגבעתיים. היא בחורה ערכית, מנהיגה ומאוד ציונית, חלוצה של פעם שאהבה את הארץ", אמר רן קוניק, ראש העיר, והוסיף: "לתיכון שב"ץ זו עבודה קשה ואסון כפול. רק לפני חודש נהרג בוגר בית הספר, לוחם דובדבן, שחר סטרוג ז"ל". 

רבים מתלמידי שכבת י"ב של בללי, שכבר התכוננו למסיבת הסיום של התיכון בשישה ביוני, הגיעו כבר אמש לבית הספר, כאשר הם המומים ומדברים על חברתם שעבר איננה. מנהלת בית הספר, אלה גונן ספיר, אמרה: "גלי הייתה ילדה מאוד מיוחדת ומלאה בנתינה. לפני חודש היא קיבלה פרס כמצטיינת על פעילותה ההתנדבותית והקהילתית". 

גונן-ספיר הוסיפה: "בית הספר עבר רק לפני חודש טראומה קשה מאוד אחרי ששחר סטרוג נהרג, ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם אסון כבד נוסף. תוך חודש אנחנו צריכים להתמודד עם אסון נוסף". 

אמה של בללי, אתי, היא חברת מועצת עיריית גבעתיים ופעילה מאוד בעיר. כמו כן, היא מכהנת בהתנדבות כסגנית ראש צוות צופי גבעתיים. בעלה אייל גדל בעיר והוא דמות מוכרת. "אייל למד איתי בבית הספר והוא חבר ילדות שלי. המשפחה שורשית, מוכרת ומוערכת מאוד בגבעתיים, זה אסון כבד לכולם", הוסיף קוניק.