קשה לעיכול: 50 אחוז מהניסיונות לשלב אנשים עם מוגבלויות שכליות בחברה הישראלית, נתקלו בהתנגדויות עיקשות ובסירוב מוחלט, שנבעו מדעות קדומות ומפחד וללא כל בסיס מעשי שקשור לפגיעה במרקם החיים או ביטחון התושבים. משרד הרווחה סיפק נתונים אלו שמפנה זרקור אל התופעה החברתית המכוערת, שמתבטאת בחוסר נכונות של הקהילות השונות לקלוט לתוכן דירות המיועדות לאכלוס אנשים בעלי מוגבלויות על מנת שאלו לא ייאלצו להתגורר במוסדות שונים.



תופעה זו, המכונה NIMBY (בתרגום מאנגלית – לא בחצר האחורית שלי), מתבטאת בשלל תירוצים - החל מעשרות בעלי דירות שמתחמקים מניסיונות לחתום מולם על חוזה שכירות, דרך העלאת שכר דירה בסכומים מופקעים וכלה בהתנגדות מאורגנת של שכנים, לעיתים בחיזוקם של נבחרי ציבור, לאפשר מגורים שכאלו.



עד כה, התמודד משרד הרווחה עם תופעת ה־NIMBY בעיקר באמצעות סיוע למפעילים ותמיכה בהם, שירותי חברות ייעוץ לגישור לצורך בניית יחסי שכנות טובה, בדיקה ומעקב אחרי פניות ותלונות של שכנים ומתן גיבוי למפעיל הן מול הרשות המקומית הן מול השכנים, ככל האפשר. בשנה האחרונה החליט המשרד לשנות את אופי המאבק, ולפני מספר חודשים יצא לראשונה מכרז שכולל פנייה למציעים להפעלת דיור לאנשים עם מוגבלות בקהילה, אשר יציגו אישור של ראשי קהילות או של מובילים חברתיים שביכולתם להוכיח כי הם מייצגים קהילה באזור מסוים, כי הקהילה תשמח להכיל בתוכה מסגרת דיור של אנשים עם מוגבלויות ותיתן מעטפת של שיתוף עם גופים קהילתיים, כגון: בתי כנסת, מוסדות פנאי, מועדונים חברתיים ועוד.



"אנשים חוששים מהשונה"



על פי הנתונים המפתיעים, במסגרת המכרז הניסיוני החדש כבר נבחרו לא פחות מ־66 עמותות וגופים פרטיים לפתוח דירות בקהילות המעוניינות לשלב בתוכן אנשים עם מוגבלויות שכליות והתפתחותיות תוך מתן מעטפת קהילתית לדיירים בתעסוקה ובפנאי. חשוב לציין כי אפילו בקהילות עירוניות ממעמד סוציו־אקונומי גבוה, שעליהן נמתחה ביקורת קשה בעבר בסוגיה זו, נרשם ביקוש למכרז החדש. עוד גופים שנבחרו מגיעים מיישובים חרדיים, קיבוצים ומושבים.



"תופעת ה־NIMBY כלפי שילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה מוכרת בכל העולם, ולצערי אנחנו לא שונים. אנשים חוששים מהאדם השונה", אומרת ל"מעריב־השבוע" מנהלת אגף הדיור במנהל המוגבלויות של משרד הרווחה, אורנה יוגב. "חשבנו במכרז החדש לנסות דרך נוספת והתוצאות יפות מאוד. מי שהציע את עצמו להפעיל את הדירה מגיע עם קהילה שרוצה ומוכנה לשילוב. זה אומנם לא מבטיח במאה אחוז שלא יהיו התנגדויות, אבל אנחנו כבר מנוסים בזה. כשתושבים ניסו להרחיק מסגרות קיימות בבתי משפט הם תמיד הפסידו כי החוק מאוד ברור – אדם עם מוגבלות הוא אדם כמו כולנו, ויש לו את כל הזכויות כמו לכל אדם אחר. לא צריך להדיר אותו מהחברה, נהפוך הוא".



יש לציין כי להבדיל מהוסטלים שבהם מתגוררים בוגרים רבים עם מוגבלות שכלית, בדירות שכאלה גרים שישה אנשים לכל היותר. חלק מהדירות מיועדות לגברים או נשים בלבד וחלקן מעורבות ומיועדות גם לזוגות. הדיירים עובדים בקהילה ורמת התפקוד שלהם היא כזאת שהם אינם זקוקים להשגחה או שמירה רציפה, אלא רק לביקורים סדירים של אנשי מקצוע. זהו המודל הרצוי והנפוץ כיום, ולמרות פניה המכוערות של החברה הישראלית המתגלות לא פעם במהלך הניסיון ליישמו, בכוונת משרד הרווחה להתחיל ליישם את המכרז בשטח כבר השנה. לדברי יוגב, עד סוף 2018 יאוכלסו 20־30 דירות, והמטרה היא לאכלס את כל 66 הדירות בתוך שנתיים.