בערב ל"ג בעומר סיים עוזי דיין את תפקידו כיו"ר מפעל הפיס בתום כהונה בת שבע שנים, לאחר שדירקטוריון החברה החליט לא להאריך את כהונתו, ככל הנראה בעקבות הביקורת הציבורית. "לא הייתי נשאר בכל מקרה", אומר דיין. "אומנם חשבתי שזו טיפשות לא להאריך לי את הקדנציה עד שלא יבחרו מישהו שיחליף אותי, אבל מכיוון שאני עצמי נלחמתי על כך שקדנציות המנכ"ל, מזכיר החברה והיועצת המשפטית ייתחמו בזמן עם אופציות הארכה, אני לא יכול לוותר על הדוגמה האישית". 

אלה היו שבע שנים סוערות. מצד אחד הרווחים גדלו ועמם התרומה לקהילה, ומצד שני לא פעם נשמעה ביקורת ציבורית חריפה כלפי הגוף ודרך ניהולו. "על מפעל הפיס יש ביקורות ויש בקרה", אומר דיין, "יש לנו מבקר פנים שנבחר במכרז ויש ועדת ביקורת חיצונית. חידשתי את הפעילות של המועצה הציבורית המייעצת שעוסקת בנושאים האתיים, וישנה שקיפות מלאה. אבל יותר מכך, אנחנו כפופים למבקר המדינה".

ומה לגבי הטענות שנשמעו נגדך?

עוזי דיין. צילום: יוסי אלוני
עוזי דיין. צילום: יוסי אלוני

ולמרות הביקורת, אי אפשר לבוא אליכם בטענות בענייני תרומה לקהילה.
"אנחנו תורמים לחברה הישראלית ומחלקים את הרווחים שלנו, זה הייעוד שלנו. אבל בשביל לעשות את זה נכון צריך להיות עסקי. כולם יכולים לבקר אותנו, אבל נראה אותם אחרי ששנה אחת לא יהיה להם כסף. מבחינה עסקית היינו צריכים להראות שעלינו בהכנסות ביותר מ־60% וברווח הנקי כמעט ב־80%, וזה מה שקרה".

בזמן כהונתך החלת את נושא המקדמות לרשויות. כבר קוצרים את הפירות?
"הכסף של הפיס בא מהר ויוצא לאט. כשאתה בונה משהו זה לוקח זמן, לכן בזמן כהונתי נתתי לכל הרשויות את הכסף בין שנתיים לארבע שנים קדימה, כדי שיוכלו לתכנן את העתיד. לרשויות חלשות, שמקבלות לפי הקריטריונים פחות מחצי מיליון שקל, עיגלנו את הסכום לחצי מיליון והענקנו אותו ארבע שנים קדימה. ואז בשני מיליון שקל אפשר לבנות מועדון נוער ולא לבזבז את הכסף. זה הניע את היישום ב־60%.

"כשהגעתי, רשות שהייתה תחת עיקול לא יכלה לקבל את הכסף והוא הגיע לנושים. בשיתוף עם האוצר והרשימה הערבית המשותפת שינינו את חוק יסודות התקציב, ומעכשיו אי אפשר לעקל את הכסף של הפיס. כמו כן, בשנה האחרונה הצלחנו להעלות את סכום המלגות לחיילים משוחררים והפכתי אותן למלגת חינוך במגזר חברתי".

מה זה אומר?
"שחייל משוחרר מחויב למאה שעות תרומה לקהילה. בנוסף, הודעתי לרשויות שעל כל שקל שהן מעבירות, אני מעביר שקל. בד בבד גייסנו עוד בעלי עניין, למשל פר"ח, ואפשרתי להם לקחת את הכסף מהפיס. כיום אנחנו מעניקים מלגות בכ־150 מיליון שקל, ו־138 רשויות נותנות מלגות שהוספנו עליהן מענקים. זו התשואה החברתית הכי טובה בארץ, והדרך הטובה ליצור שוויון הזדמנויות. מעשית זה אומר 1.3 מיליון שעות תרומה לקהילה בשנה. המהלך הזה נותן לראש הרשות כוח משימות חברתי".

אפשר לציין לטובה את תקן "משחקים באחריות", אבל חלק מהביקורת שנשמעת כלפי מפעל הפיס היא שמדובר בגוף הימורים.
"אני מקיים את הציוויים האירופיים ועושה אותם כמו שצריך, ואפילו מרחיב אותם. 'משחקים באחריות' הם כללים נוקשים לגבי מה מותר ומה אסור: לא מוכרים לאנשים מתחת לגיל 18 ולא מוכרים באשראי. דווקא השוק השחור הוא הגוף שצריך להיזהר ממנו ולכן הכנסנו ביוזמתנו זיהוי לקוח לכל מי שממלא לוטו. הוא צריך להכניס את ארבע הספרות האחרונות של מספר הזהות שלו, כך שאפשר לראות אם הוא מכר את הכרטיס למישהו אחר. בנוסף, כשהאוצר ביקש לבטל את מכונות המזל לא התנגדתי, אבל אני חושב שהם עשו זאת בצורה לא נכונה".

כיצד?
"בישראל יש למעלה מעשרת אלפים מכונות לא חוקיות. כשהם ביטלו לנו 500 מכונות, זה גִלגל אנשים לשוק השחור. אני מוכר בשנה ב־7.8 מיליארד שקל, הטוטו מוכר ב־3.5 מיליארד, והשוק השחור מוכר ב־12־15 מיליארד. שם צריך להילחם, וזה דבר שעוד לא נעשה.

"הייתי רוצה שאנשים ישחקו בכיף. זה כמו אלכוהול: צריכה מידתית לא מזיקה; כשאתה שותה עם החבר'ה זה נחמד, רק אל תגזים. הדבר נכון גם לתחומים אחרים בחיים. בהימורים יש קבוצות בסיכון שאתה לא צריך לעודד. יש קבוצה קטנה של אנשים שהמשחקים יכולים למכר אותם, זה גנטי.

"בשורה התחתונה מדובר באיזון. פיס הוא כסף ענק בעולם, השאלה היא איך משתמשים בו באופן שלא יזיק. את חושבת שמדינות שאומרות שהן לא רוצות הימורים אין בהן הימורים? יש המון. כשיש פיקוח המדינה לפחות נהנית מזה".

מפעל הפיס תומך רבות בתרבות. מה מצבו של הענף הזה כיום?
"אנחנו נמצאים בסוג של מלחמת תרבות, מלחמה על הזהות התרבותית הלאומית של הישראליות. הבנתי שהאחר שונה ממני, ומה הלאה? מה שהחלטנו לעשות בפיס ובתמיכה שלנו הוא קודם כל לעודד תרבות ישראלית פלורליסטית. אני שואף לתרבות־על, שתהיה בה לישראליות ייצוג הולם וכמו כן שלכולם יהיה ייצוג, בכל השכבות ובכל המגזרים. אין ספק שצריך להגדיל את הכסף בצורה ניכרת בתרבות. יש כיום צמא לתחום בקרב כל הציבורים. למשל החרדים: בכל שנה הדרישות שלהם בתחום התרבות עולות ב־30%".

יש כבר מחשבות על השלב הבא בחיים? 
"הכל פתוח, בתנאי שזה יהיה מעניין, ציוני וחברתי. בינתיים אני מקדם תכנים שבהם עסקתי בהתנדבות, כמו כנס שדרות וחוגי הסיירות ע"ש אורי מימון ועוד. אנחנו מוציאים בכל חודש למעלה מ־200 סיורים רגליים של ילדים ונוער. זה משהו שאני חושב שצריך לקדם גם באופן ממוסד".