"צה"ל קובע שאנחנו מפגרים", כך אמר עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, בדיון שנערך היום (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון בשילוב קהילת יוצאי אתיופיה בצה"ל, במסגרת יום השוויון לקהילת יוצאי אתיופיה המצוין בכנסת. זנה השמיע טענות חריפות במהלך הדיון ואמר כי "על פי שיטת צה"ל, נכון לנתוני של היום, כמעט כל חייל שני מיוצאי אתיופיה הוא מתחת לקב"א 45. המשמעות של ציון כזה, ועוד לכמות כזו של מלש"בים יוצאי אתיופיה, זה לקבוע שאנחנו מפגרים. יש משמעות להשלכות ולאופן בו צה"ל קובע מי איכותי ומי לא. אני, כנציג הממשלה, בא ואומר לצה"ל שהדרך שבה אתם מעריכים את יוצאי אתיופיה היא לא נכונה. 90% גיוס, כמעט 40% לשירות קרבי, אבל הם מוגדרים מפגרים למעשה. יש בוגר מכינה, עם עשר יחידות בגרות ריאלית ששובץ כסוהר כליאה. לא רוצה לדבר על מצגות ואחוזי נשר, אלא יחס. צריך לפרק את המנגנונים לקביעת הקב"א ולהתחיל הערכה רצינית לקביעה לפי כישורים".
תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, שהשתתף גם הוא בדיון הביא את עמדת הצבא וציין שקיים שיפור קל בנתוני קבוצת האיכות של יוצאי אתיופיה, וכן ירידה כ-5% בשיעורי הכליאה ו-33% ירידה בשיעורי הנשר. 

"צה"ל מבצע התאמות על מנת לשפר את שילובם של יוצאי אתיופיה, למשל נושא מתאם 2, ליבת הקצונה מדפ"ר 60 ומעלה, יוצאי אתיופיה ייחשבו כבר מדפ"ר 30 ומעלה כנתוני ליבה. בדומה למתאם הקצונה אנו מתאימים את הכניסה של יוצאי אתיופיה לימי סיירות, לעתודה ולחיל המודיעין. לא משנים את המבחנים הזהים לכולם, אלא מתאימים את הציון הנדרש מאוכלוסייה זו", אמר תא"ל שני.

ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) אמרה: "מספרים לנו סיפורי בדים, שאם ישימו אותנו בקבוצות נפרדות של כנסים וקורסים, אז אולי נהיה טובים. באים אלי בטענות שסגרנו את המסלולים הנפרדים, אבל זו לא הבעיה! הקהילה אוהבת את הצבא, ואחוזי הגיוס מראים את זה, אבל הצבא לא מתמודד עם קיום האפליה. הקהילה יכולה להשתלב לא רק כעובדי רס"ר, אני מאמינה בילדים שלנו, וכדאי שגם מדינת ישראל תתחיל".

"האחריות היא עלינו כמדינה"
בדיון הוועדה לזכויות הילד התקיים דיון בנושא האלימות המשטרתית כלפי צעירים יוצאי אתיופיה ומצבם החברתי. מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור אמר: "הגזענות באה לידי ביטוי בזה שמסתכלים על נער ויודעים שאין לו עורף חברתי. חשוב לי לבוא לפה ולהבהיר לכל הגורמים, גם אצלי במשרד ובמשטרה, שאין דבר כזה ולא נרשה שיהיה מישהו בתחושה שאין לו עורף חברתי. חשוב לעשות איזון בין הצורך החברתי בסדר ציבורי, לבין ההשלכות של מפגש מאכזב של צעיר עם הרשויות בשלב מוקדם של החיים. חקירה או מעצר ללילה זה דברים שבסוף משפיעים עם התפקוד במערכת החינוך והתפקוד האזרחי-חברתי בכללותו, והאחריות היא עלינו כמדינה. קמה היום יחידה בתוך משרד המשפטים שעוסקת במאבק בגזענות הממסדית והיא רוצה לקבל את כל התלונות ולהתערב איפה שניתן וצריך".

מחאת יוצאי אתיופיה. צילום: פלאש 90
רפ"ק איריס ענבים, קצינת חקירות נוער ארצי במשטרת ישראל, התבקשה להשיב על נתוני תיקים נגד יוצאי אתיופיה ופעילות המשטרה נגד שוטרים שנמצא שהפעילו אלימות והשיבה: "כשמוצאים תקלה אנו משפרים אותה, אבל אין לי נתונים לגבי שוטרים שהועמדו לדין או הוענשו. אני יודעת גם להגיד שבשנים 2015-2016 יש ירידה בתיקים שנפתחו בגין כילות כמו תקיפת שוטר או הכשלת שוטר, אבל אין לי מספרים מדויקים". רפ"ק שי יאסו, ראש תחום שילוב יוצאי אתיופיה במשטרה: "בשלוש השנים מספר הקצינים מהקהילה הוכפל מ-27 ל-60 ויש היום גם 14 עו"ד מהקהילה שעוברים על התיקים ויודעים לבחון אותם בעין מותאמת. כמו כן, כן אפשר להגיד, כתוצאה של שינוי הגישה במשטרה, שאחוז הקטינים הכלואים בכלא אופק, שהם מהקהילה, ירד מ-38% שהיה בעבר ל-8% כיום". 
יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא-ביטון, סיכמה ומתחה ביקורת על המשטרה: "העובדה שמשטרת ישראל מגיעה לדיון בלי נתונים לא מכבדת אותנו ולא מכבדת אותה. הוועדה דורשת שתוך חודש יועברו אליה כלל הנתונים הרלוונטיים. עם זאת, ולצד כל עוגמת הנפש מהמשטרה והמערכות השונות, המפתח הוא במערכת החינוך. משרד החינוך חייב לתת ביטוי לכל הקבוצות והמגזרים בתכניות החינוך, כבר מגיל צעיר, ולפקח באופן אמיתי וממשי שאין הדרה או הפרדה של בני העדה האתיופית ובכלל".