לאחר הסערה הציבורית והגט שהעניק לאשתו התייחס הערב (שני) ירון אטיאס בפוסט בפייסבוק למה שעבר עליו בשבועות האחרונים והסיבות שהובילו אותו להעניק בסופו של דבר את הגט. "אין לי איך לתאר את התקופה האחרונה בחיי", כתב, "עברתי זמנים קשים ועמוסים מאוד נפשית, אבל באנו לתוצאה ששווה הכל. תודה לאל, נתתי גט בשמחה, ברגע שחזרה אלי הזכות האדירה להיות אבא פעיל ונוכח בחיי הילדים שלי. הם הכי חשובים ולמענם עשיתי הכל. מכאן והלאה, לא משנה מה היה, משנה איך יהיה, למען ילדינו".

"יש זמנים שעוברים על האדם זמנים מטורפים", המשיך ופרט, "עם סיומם יש גם בכי ופורקן נפשי, אבל גם זמן לשירות וזמירות חדשות. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. יוצאים לדרך חדשה, אחרי היפרדות זוגית ומתן גט, יחד עם חזרה משמעותית לחיי הילדים והתחלה חדשה בחיים שלנו".

"אז מה היה לנו, לסיכום לפני חזרה לאלמוניות, לפני שנתיים התבשרתי לצערי על פרידה זוגית, והורחקתי מביתי ומילדי. לצד ההליכים המשפטיים הכרוכים בכל הליך גירושין (משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש), התקיימו דיונים בדבר מתן גט. מתוך הניתוק הכפוי מילדי, לא נותרה לי ברירה אלא לדרוש את שלומם, טובתם וזכותם לאב משמעותי בחייהם, וכרכתי זאת במתן הגט", כתב אטיאס. 

"לצערי", המשיך, "עד יום האתמול, הצעתי לפתרון זכות ילדי לשני הורים בחייהם יחד עם גט גירושין – נענתה בסירוב. לאורך התקופה האחרונה, סבלו ילדי יחד איתי, מהתנהלות פוגענית ומרחיקת לכת של גרושתי, בחסות בית הדין הרבני, שהטיל עלי סנקציות שונות במרחב האישי, הדתי, החברתי והציבורי. למול כל הלחצים שהופעלו עלי, זכיתי בחסדי שמיים לעמוד איתן, ולבקש את טובת ילדי – עד להסכם אליו הגענו אתמול.

"במסגרת ההסכמה וכפי שהתחייבתי, ניתן גט גירושין כשר וכדין לגרושתי, יחד עם חזרתי לשמש כהורה פעיל ומלא בחיי ילדינו. בתוך כך, הסכמנו בפסק דין של בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, כי חיי ילדינו יתקיימו באופן משותף ומלא: ילדינו יגדלו במשמורת משותפת, בהסדרי שהות שווים עם חזרתי למגורים ביישוב מגורינו, ויוסר צו ההרחקה שהוצא כנגדי. בתקופה הקרובה, נעשה מאמצים להשיב את השלווה לחיי ילדינו, ועד לחזרתי למגורים ביישוב בעוד 9 חודשים, נקיים הסדרי שהות כבעבר".

עוד הוסיף אטיאס כי "צר לי לראות את המשקעים והאדמה החרוכה שהותירה התקופה האחרונה, ולא הביאה שום תועלת או בשורה בקידום לקראת מתן הגט ללא הסדרת סוגיית הילדים. רק היושב במרומים יודע מדוע נצרכנו לעבור את התקופה האחרונה והקשה הזו, עד שבאנו להסכמה שניתן היה להגיע אליה חודשים קודם, כפי שביקשתי. לאלוהים פתרונים".