"הקייטנות הציבוריות היו אמורות להביא בשורה להורים, אבל בסופו של דבר זה לא קרה", אומר רועי חבושה, מי שהקים לפני יותר משנתיים בפייסבוק קבוצת מחאה של הורים בנושא מחירי הקייטנות והצהרונים, המונה כ־30 אלף חברים.
שבועיים נותרו עד תחילת הקייטנות הציבוריות, שהשנה יחלו לראשונה במתכונתן המפוקחת על ידי משרד הפנים. אלא שלמרות ההצהרות כי הפיקוח יביא להוזלת מחירי הקייטנות, ההורים נותרו מבולבלים ומתוסכלים וטוענים שגם השנה הם ישלמו ביוקר עבור קייטנות הקיץ.
לפי חוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות של הח"כים דודי אמסלם (הליכוד) ויפעת שאשא־ביטון (כולנו), שעבר בכנסת במאי 2017, "שר הפנים, לאחר שהתייעץ עם ועדה מייעצת, יהיה רשאי לקבוע בצו מחיר מרבי בעבור קייטנה ציבורית לילדים מגיל 3 שנים ושבעה חודשים ואשר טרם החלו את לימודיהם בכיתה ז' ואת רשימת השירותים שיינתנו במסגרת אותה סוג של קייטנה".
בפברואר האחרון חתם שר הפנים אריה דרעי על הצו לפיקוח על מחירי הקייטנות הציבוריות ברשויות המקומיות, שלפיו המחיר המרבי לקייטנה ל־15 ימי פעילות ביולי, הפעילה בבוקר ואחר הצהריים (8:00־16:00), לילדי בית הספר הוא 977־1,166 שקלים, ואילו לילדי הגן - 1,036־1,218 שקלים. התעריפים שקבע דרעי היו נמוכים בכ־40% מהמלצות הוועדה המייעצת, שפעלה בשיתוף הרשויות המקומית.
בעקבות זאת, מרכז השלטון המקומי, ראשי הרשויות, ראשי המועצות האזוריות ופורום ה־15 (ארגון המאגד 15 ערים בישראל - שהן ערים עצמאיות, כלומר שאינן מקבלות מענקים מהממשלה) פנו למשרד הפנים בטענה כי יישום הצו יביא לגירעון תקציבי של הרשויות. בנוסף, ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, כתב מכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובו טען כי "לא ניתן לעמוד במחירי הצו. מעבר לפגיעה באיכות הקייטנות, מדובר בתנאים המנותקים מהשטח ושאינם עונים על צורכי ההורים. כדי לקיים קייטנות ראויות, כמה ראשי ערים הודיעו כי בכוונתם 'להשלים כסף' או במילים אחרות 'לסבסד' עבור ההורים את הפער הכספי שנוצר בין המחיר הנקוב בצו לבין העלות האמיתית של הקייטנה המקורית, כפי שתוכננה וכפי שבפועל התקיימה כל השנים".
במאי האחרון הצליחו שר הפנים ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, להגיע להבנות כי קייטנות הקיץ הציבוריות עבור ילדי הגנים וילדי בתי הספר יופעלו במחיר מפוקח - אך במתכונת חלקית. הוסכם בין הצדדים כי אם מספר הילדים בכל קייטנה יהיה קטן מ־35, ההורים יידרשו לחלק ביניהם את התשלום עבור הילדים שלא משתתפים בקייטנה. כמו כן, הוחלט להקים ועדה שתבחן את הנושא לקראת החופש הגדול הבא ב־2019.
מוצר בסיסי
מחאת הקייטנות החלה בקיץ 2016 בעקבות הפערים הגדולים שנחשפו במחירי הקייטנות בין עיר לעיר וזעקת ההורים שהתקשו לעמוד בתשלומים הגבוהים למסגרות הקיץ של הילדים. חוק הפיקוח על מחירי הקייטנות הציבוריות נועד לתת מענה למצוקה זו.
אלא שבינתיים נראה כאמור כי חששן של הרשויות המקומיות מהיווצרותן של "קייטנות לעשירים", שאינן כפופות לצו, ובמקביל "קייטנות לעניים", שיפעלו בכפוף לצו – מוכיח את עצמו. חלק מהרשויות, אלו העשירות יותר עם כיס תקציבי עמוק, מסבסדות חלק מהעלויות של הקייטנות ובכך מאפשרות לתושבים לקבל קייטנה איכותית במחיר מפוקח. ואילו רשויות אחרות מציעות שתי קייטנות: קייטנה מפוקחת וקייטנה עירונית יקרה יותר, לעתים בהפרש לא כל כך גדול, אך בעלת תכנים עשירים יותר. לכן ברוב המקומות הביקוש לקייטנה המפוקחת נמוך. במקום להקטין את הפערים בין אוכלוסיות ממצב סוציו־אקונומי נמוך לגבוה, נראה שהקייטנות דווקא מנציחות אותם. יצוין כי עד כה משרד החינוך סירב לקבל אחריות על הקייטנות הללו.
“יוצא שרוב הרשויות עושות קייטנה אחת מפוקחת וקייטנה נוספת במחיר יקר יותר כמו שהיה מדי קיץ, ואף אחד לא רוצה להצטרף לקייטנה המפוקחת כי היא באיכות פחות טובה", אומר אחז אגם, יו"ר ועד הגנים הארצי. "הביקוש לקייטנות המפוקחות הוא נמוך, ורוב ההורים מעדיפים לשלם יותר, אך לדעת שילדיהם יקבלו חוגים, פעילויות העשרה ומזון באיכות גבוהה יותר. עיריית תל אביב, למשל, החליטה שהקייטנות יהיו לפי המתווה של הצו, והיא תממן את ההפרש בין השווי של קייטנה כזו לבין המחיר המפוקח עבורה".
איך לדעתך היה אפשר למנוע את הבלגן שהצו יצר?
"הפתרון היה שיתוף פעולה עם ההורים כדי להבין מה אנחנו באמת רוצים. הבחירה של ההורים ללכת ברוב האזורים לקייטנות המיוחדות היא אמירה ברורה שהקייטנות הציבוריות לא מספיק איכותיות. היו צריכים לעשות אותן עם יותר תכנים, יותר משמעות. הן לא נועדו רק כדי להחזיק את הילדים בקיץ, וזה משהו שרשויות הממשלה לא מצליחות להבין. אנחנו לא צריכים בייביסיטר, אלא תכנים ואיכות".
תחושת אכזבה
"בשנה הבאה נהיה שותפים לתיקונים לחוק. השנה לא שיתפו אותנו", אומר אמציה דויטש, יו"ר ועד ההורים במודיעין, המרכז את הנושא בפורום ועדי ההורים היישוביים. "משרד הפנים, די על דעת עצמו, הוציא משהו. אתה יודע כמה עולה הקייטנה, אבל לא יודע מה יש בה מבחינת אוכל ופדגוגיה. צריך שבשנה הבאה נדע בדיוק מה זה כולל. אנו נהיה חברים בוועדה שתבחן את הקייטנות. יש כבר לקחים, ואני מקווה שבשנה הבאה זה יהיה מעשי וזול.
"צריך לזכור שתמיד יהיו קייטנות יקרות יותר, ואי אפשר למנוע את זה", מוסיף דויטש.
"חוק הפיקוח מדבר על מוצר בסיסי, אבל כשהמחיר החדש פורסם, אף אחד לא ידע מה הוא כולל, וגם היום לא יודעים. בצהרונים, אם אני משווה, יצא מפרט מיוחד - ידענו במה מדובר, ואילו בקייטנות אין ממש פירוט - יש מחיר, ימים ושעות, ובכך זה נגמר. זה לא אומר הרבה. אני חושב שיש היום הבנה גם בכנסת שמשרד החינוך צריך לקחת את האחריות ולבנות מוצר שנדע בדיוק מהו. היום מקבלים מוצר שיודעים כמה הוא עולה, אבל לא מה הוא מכיל".
בנוסף לפערים שהן מייצרות, הקייטנות לא נותנות מענה הרמטי להורים – מדובר כאמור בפתרון לשלושה שבועות בלבד בחודש יולי. חלק מהרשויות אומנם האריכו את הקייטנה גם לחלק מחודש אוגוסט במחיר מפוקח, אך בחלק מהרשויות ההורים עדיין נדרשים לשלם עבור קייטנה נוספת שלעתים מחירה כעת אף יקר יותר, כי המפעילים הפסידו כסף מהקייטנה המפוקחת.
"לנו, ההורים, זה נותן הרגשה שחוץ מבייביסיטר אין פה כלום, אין פה תכנים", אומר חבושה. "המחירים שונים ממקום למקום. בחלק מהרשויות יש ראשי ערים שהחליטו לסבסד מכספי המסים את העלויות, ויש מקומות שמתנים את ההוזלה ברישום לצהרונים לאורך השנה. ההתנהלות בנושא היא יוזמה מבורכת, אבל לא פעלו נכון - אין מי שמפקח, ובסופו של דבר מי שאוכל אותה אלה ההורים. לאף אחד לא אכפת מהחינוך של ילדי ישראל, וזה מעצבן. יש תחושת אכזבה. כל השנים היינו רגילים שחולבים אותנו, ואז השר דרעי בא ואמר: 'דאגנו לכיס של הורי ישראל'. אבל זה לא נכון. עדיף להורים כבר להישאר בבית במקום לצאת לשוק העבודה ולשלם את המחירים הגבוהים והלא הגיוניים של הקייטנות הלא ציבוריות".
למה לא לצאת להפגין על כך?
"היום הורים יודעים רק להתלונן דרך המקלדת. ברגע האמת, כשצריך לצאת להפגין, הם לא יוצאים".