לא מחכים למדינה: מספר רשויות, ביניהן הרצליה, ראשון לציון ותל אביב הודיעו היום (שלישי) כי ייקחו את האחריות על נושא הגיל הרך והפיקוח עליו לידיהן. ההחלטה התקבלה בעיריות לאור מקרי ההתעללות הרבים של גננות וסייעות בפעוטונים וגני ילדים, בתינוקות ובפעוטות חסרי ישע.

בעוד הצעות החוק בנושא הפיקוח על גיל לידה עד שלוש והצבת מצלמות אבטחה במעונות היום מתעכבות בכנסת בגלל מאבקים פוליטיים כאלה ואחרים, עיריית ראשון לציון הודיעה כי החל משנת הלימודים הקרובה יוצבו מצלמות ב-40 מעונות של החברה העירונית, בהם נמצאים למעלה מ-1,100 ילדים בגילאי חצי שנה ועד שלוש. בעירייה מסרו כי הצפייה במצלמות תהיה בפיקוח של החברה העירונית לשימוש בקרה ופיקוח פנימי על רשת המעונות.

מחזיק תיק החינוך בעיריית תל אביב, אסף זמירמחזיק תיק החינוך בעיריית תל אביב, אסף זמיר

בעיריית הרצליה החליטו לפעול להידוק הפיקוח על הגורמים המטפלים בפעוטות ויציבו מצלמות בכל מעונות היום המופעלים על ידיה. המצלמות שיותקנו ישמשו את הגורמים המקצועיים המפקחים על הגנים. בנוסף, תפעיל העירייה "קו פתוח", במתכונת של צ'ט לייב בפייסבוק, עם מנהלת היחידה לגיל הרך והגורמים המקצועיים האחראים על הפיקוח על הגנים, על מנת לתת מענה מיידי להורים ולאפשר להם לקבל את כל המידע כאשר הם רושמים פעוט לגן, בין אם פרטי ובין אם עירוני.

מועצת העיר בת ים אישרה הערב התקנת מצלמות אבטחה בכל 150 גני הילדים בעיר. העירייה תחל במהלך שיושלם בתוך מספר חודשים, ושיבטיח פיקוח נוסף על הנעשה בתוך מוסדות החינוך בהם לומדים ילדים. בישיבת המועצה מסר ראש העיר: "לאור מקרי ההתעללות המזעזעים, שנתקלנו בהם לאחרונה בפעוטונים ובגני ילדים, קיבלנו החלטה לצאת למהלך של רישות כל גני הילדים בעיר במצלמות. המצלמות יוצבו במוסדות שתחת פיקוח ואחריות העירייה ואני מקווה שגם המדינה תירתם ותפעל להגברת הפיקוח בגנים ובפעוטונים שתחת אחריותה בהקדם האפשרי".

עיריית תל אביב הודיעה אתמול כי תפעיל תוכנית המרכזת את הטיפול העירוני בגילאי לידה עד 3, בהובלת ממלא מקום ראש העירייה אסף זמיר, מחזיק תיק החינוך, הכוללת בין היתר: ריכוז הטיפול העירוני בגיל הרך במנהל החינוך, (מתוך הבנה כי המנהל יידע להכיר בחשיבות הצרכים השונים ושמירה על רצף חינוכי מגיל לידה ועד גיל 18), הגדלת היצע המסגרות לגיל הרך, הן באמצעות הקלה על הקמת מסגרות חדשות (סיוע בהיתרים, הקלה בתשלומים שונים), הן באמצעות בניה של מבנים חדשים, (כולל שילוב בתוך אשכולות גנים חדשים, כך שיהיה רצף מגיל לידה ועד גיל 6) והן באמצעות המשך הקצאת נכסים עירוניים לשימוש כמסגרות לגיל הרך.

בנוסף, הצוותים החינוכיים במסגרות הפרטיות יעברו הדרכות תוך יצירת תו תקן עירוני למסגרות אלו, על בסיס וולנטרי, אשר יעניק תמריצים וסיוע לגנים פרטיים (כדוגמת הכשרת כוח אדם, קורסי עזרה ראשונה, השתלמויות שנתיות לצוותים וסיוע והקלה בבירוקרטיה של הוצאת היתרים וכן ליווי פדגוגי). בתמורה, מפעילי המסגרות הפרטיות יסכימו להדרכה, ליווי ותמיכה תוך עמידה בקריטריונים של תו התקן העירוני.

נכון להיום, למעלה מ-70% מהפעוטות בישראל שוהים במהלך היום בפעוטונים ומשפחתונים פרטיים שאינם מפוקחים בשום צורה על ידי הממשלה. עוד לפני מותה של התינוקת יסמין וינטה ז"ל עלתה בכנסת יוזמת חקיקה שתכליתה הייתה להכניס את כל מעונות היום הפרטיים בישראל לפיקוח המדינה, חקיקה שנופלת עד עצם היום הזה בשל ויכוח בין משרדי הממשלה, שהרי כזכור, שלשום דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק הפיקוח על גני הילדים הפרטיים, שיזם שר הרווחה חיים כץ. החוק אמור לכלול גם סעיף העוסק בהצבת מצלמות בפעוטונים והגנים לצורכי פיקוח. הוועדה דחתה את ההחלטה בשלושה שבועות בשל המחלוקת התקציבית העמוקה והממושכת בין משרד הרווחה ומשרד האוצר. 

לא זו בלבד, אלא ששר האוצר, משה כחלון, תקף בכינוס הוועדה את הצעת החוק של משרד העבודה והרווחה והעריך את עלותה בכ-700 מיליון שקלים לשנה. לדברי כחלון, מוטב ששר שמציע חקיקה יצביע גם על המקורות התקציביים עבורה. מנגד, במשרד העבודה והרווחה הטיחו, כצפוי, במשרד האוצר את האשמה בכישלון להגיע להסכמות על החוק הקריטי: "האוצר משאיר 300 פעוטות ללא פיקוח שנועד להסדיר את תחום הפעלת מעונות היום והגנים ולקבוע מי זכאי לקבל רישיון להפעלה של מעון יום ובאילו תנאים. זאת בשל אטימות וחוסר אחריות של פקידי האוצר. מעתה כל אסון על ראשם ותחת אחריותם".