הרבה פעמים יש אנשים שמחכים מחוץ להרצאות שלי ומפגינים. אלה כל מיני פעילים פלסטיניים ואנטי־ישראלים, או ארגוני שמאל קיצוניים בארצות הברית. חלקם מפגינים, וחלקם נשארים לסוף ההרצאות, לשלב השאלות, כדי לעורר פרובוקציות", אומרת ליטל שמש ומסייגת: "אבל הם לא הרוב, הם מהווים אולי 10% של אנטי־ישראלים. הרוב פשוט לא יודעים מה קורה כאן, וצריך לדבר אל הרוב הזה. הכי חשוב כל הזמן לחזור על המסר שאנחנו רוצים שלום, שאנחנו חותרים לשלום כל ושאנחנו נאבקים על קיומנו, כי מנסים להעיף אותנו מכאן".



שמש (35), מתגוררת בתל אביב, אשת תקשורת ומגישה בערוץ 20, גם מרצה על ישראל ברחבי העולם. "שירתי כלוחמת במג"ב במשך שלוש שנים, ואני עדיין עושה מילואים בפיקוד העורף על תקן קצינת הסברה במחוז צפון", היא מספרת. "בשנים האחרונות אני מרצה הרבה בחו"ל, בעיקר בארצות הברית, והרציתי גם באוניברסיטאות לתקשורת במומבאי בהודו, בכנסיות באירלנד ובהונג קונג".



צה"ל ממקור ראשון


את ההרצאות החלה שמש לפני כשש שנים, תחילה כבוגרת תוכנית הדיפלומטיה הציבורית של הארגון StandWithUs, העוסק בחינוך ובהסברה על ישראל ברחבי העולם, ובשנתיים האחרונות היא עושה זאת באופן עצמאי. "בהתחלה הייתי נוסעת לכמה שבועות מרוכזים לארצות הברית להרצאות בקמפוסים, בדרך כלל במקביל ל'שבוע האפרדטהייד הישראלי'", היא מספרת. "זהו שבוע שבו ארגוני ה־BDS וארגונים אנטי־ישראלים פועלים בקמפוסים, ומעבירים תכנים שמכפישים את ישראל ומציגים אותה כמדינת אפרטהייד. מכאן היתרון לשלוח אנשים ששירתו בצה"ל, כדי שיספרו ממקור ראשון למה צה"ל זה לא מה שהם חושבים".



כיום שמש מרצה בחו"ל, בעיקר על צה"ל ועל השירות הצבאי, אבל גם על הסיקור התקשורתי המוטה של ישראל בעולם - זאת מתוך המקום שלה כאשת תקשורת שצורכת חדשות כל הזמן.


מהם עיקר הנושאים שאת מעבירה בהרצאות?


"ההרצאות הן בעיקר סביב העצמה נשית, סביב המקום הזה של צבא שאפשר לנשים להיות לוחמות. אני מספרת שיש בצה"ל לוחמות כבר משנת 1995, שזה משהו ייחודי יחסית לצבאות בעולם, ואני חושבת שדווקא מהמקום הזה של העצמה נשית בצבא אפשר להבין את אמות המוסר שלפיהן צה"ל פועל".


מה את מגלה בהרצאות האלה?


"אני רואה שיש המון בורות לגבי כל מה שנוגע לישראל. רוב האנשים צורכים את המידע באמצעות התקשורת, שעושה עוול גדול למה שקורה כאן בשטח. אין להם מושג איך נראית ישראל, איך פועל צה"ל. יש תגובות מדהימות מאנשים ששומעים את ההרצאות, כי הם רואים בשורה התחתונה אותי - בחורה עדינה ונשית - ואומרים לי 'את היית לוחמת בצבא?'. הם לא מבינים שבישראל כולם מתגייסים לצבא, שאנחנו עושים זאת ממקום מאוד אידיאולוגי, שחשוב לנו להגן על המדינה, וזה מנפץ להם את התדמית לגבי איך נראה לוחם בצה"ל. הם פתאום מתחילים להבין שצה"ל זה לא איזה גוף אכזרי, אלא גוף שמטרתו להגן על אזרחי ישראל".



באילו שאלות שכיחות את נתקלת?
"יש המון שאלות על הצבא, כגון 'למה להתגייס להיות לוחמת?', על המצב הפוליטי והמדיני - שאלות שנשאלות בעקבות המידע שהם ניזונים ממנו בתקשורת".



ומה את עונה להם?
"אני משתדלת לא להיכנס לסוגיות פוליטיות, אלא בעיקר להעביר את הזווית האישית שלי כישראלית שגרה כאן. אני מנסה לא להיכנס לסכסוך הישראלי־פוליטי, כי זה פחות חשוב בעיניי. יותר חשובה הפגישה הראשונה שלהם עם מישהו שגר בישראל, כדי שיבינו מה זה אומר לחיות כאן כישראלי, מה עובר עלינו, שיידעו על ההתמודדות היומיומית שלנו עם הטרור ועל המלחמות שעברנו, וגם על העובדה שאנחנו עדיין נלחמים על הקיום שלנו. את התואר השני עשיתי על יהדות ארצות הברית, זה נושא שמאוד מעניין אותי, וזו גם זירה שצריך לחזק. גם בקרב יהודי אמריקה יש המון ביקורת כלפי ישראל. זה קשר שחייבים לחזק, ולמצוא את הדרך לבנות גשר בינינו לבינם".



איך את מרגישה בתום כל הרצאה?
"זה נותן לי סיפוק עצום. אני גאה ששירתי כלוחמת בצבא, זה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי לעצמי וזה נתן לי המון כאישה. היכולת להעביר את התחושה הזאת לנשים אחרות, או בכלל לאנשים שמגיעים להרצאות, זה גם לתת להם להבין שהם הרבה יותר גדולים מהתפיסה שלהם את עצמם. זה למשל משהו שצה"ל והשירות המאתגר נתנו לי".