למרות הסכנה לרעידת אדמה במדינת ישראל, אין היום חמ”ל חירום של אגף סיסמולוגיה במכון הגיאופיסי, המתפקד גם מחוץ למסגרת שעות העבודה, כלומר אחרי השעה חמש אחר הצהריים ובסופי השבוע. המשמעות היא שברוב הזמן אין בישראל כוננות קבועה, שמנתחת את הנתונים הרלוונטיים ומפיקה מהם את המשמעות באופן מיידי. 
 
מתברר שמעבר לשעות העבודה, נשמרת נוכחות של סטודנט, שבזמן אמת מעביר למומחים הנמצאים בביתם את הנתונים. כבר לפני יותר משנתיים זוהה הפער הזה, ובמשרד הביטחון היו מוכנים לתקצב את הצורך הכספי על מנת שהעמדה תאויש כהלכה בכל שעות היממה ומשך כל השנה. התקציב כבר עבר, אבל בעיות ביורוקרטיות שונות מעכבות את הפתרון החשוב.
 
גורמים העוסקים בנושא אומרים כי האירועים האחרונים מוכיחים שמדובר בצורך אמיתי של חמ”ל חירום לכל דבר, והעובדה שעד היום הדבר הזה לא מתממש, מצביעה על מחדל ועל שאננות אדירה בתחום. לא יכול להיות, מוסיפים הגורמים, שבמדינה שבה יש סכנות דרמטיות של רעידות אדמה אין מומחים זמינים שיידעו לקרוא את הנתונים ולהוציא את ההתרעות וההודעות הרלוונטיות לגורמים השונים במערכת משך כל שעות היממה. 
 

ההבדל בין להיות בחמ”ל יעודי לבין הימצאות בבית הוא דרמטי גם בימים אלה, כשאת המידע אפשר לקבל באמצעות טלפונים חכמים. לדברי הגורמים, בעת חירום מדובר בהזרמת מידע שעשוי להיות קריטי ומשמעותי מאוד בזמן אמת, עד כדי שאלות של חיים ומוות. במכון הגיאולוגי מכירים בפערים ועסקו בנושא הזה בשנתיים האחרונות. שם טוענים כי יש כמה בעיות המעכבות את הפתרון, ובראשן הניסיון למצוא כוח אדם נוסף של סיסמולוגים, שיצטרף למכון. בעניין הזה, מתברר, יש מחסור בכוח אדם בישראל. 

רעידת אדמה במצלמות אבטחה. צילום מסך
רעידת אדמה במצלמות אבטחה. צילום מסך

 
אבל מעבר לזה, במכון מצביעים על חסמים ביורוקרטים שונים, הקשורים לאישור תקנים חדשים של אנשי מקצוע ותוכנה, או לחלופין חברות קבלניות שבהן אפשר להסתייע על מנת לפתור חלק מהבעיה. בימים הללו הנושא הזה נמצא בדיונים, אבל כאמור, למורת שהנושא קיבל תקציב מסוים ממשרד הביטחון, עדיין לא הושגה התקדמות משמעותית והדבר תלוי במשרדים ממשלתיים נוספים. במכון מעריכים כי החיבור הצפוי עד סוף השנה בין מערכת התראה לרעידות אדמה למערכת ההתראה של פיקוד העורף, תקדם את המענה גם בתחום הזה.
 
בתוך כך, פרויקט נוסף של פיקוד העורף נמצא בסכנה. ל”מעריב” נודע כי התוכנית של הפיקוד להכשיר את כל תלמידי י’ בישראל לפעילות באירועי חירום, פרויקט שהכשיר בשנה החולפת כ־70 אלף תלמידים ברחבי המדינה, לא תוקצב בשנה הבאה וכרגע כלל לא ברור האם יימשך. המדובר בתוכנית דגל של פיקוד העורף, שתכליתה להיעזר בתלמידים באירועי חירום קיצוניים כמו רעידת אדמה חזקה, כאשר העומס על מערכות ההצלה, פיקוד העורף, משטרה מד”א ומכבי האש יהיה גדול ביותר. התלמידים אמורים להגיע לאזורי הרס ולסייע כל הניתן. 
 
מעבר לזה, המדובר בהכשרה לעתיד של כמעט מיליון אזרחים בתוך עשור. למרות החשיבות שרואים בתוכנית בפיקוד העורף ושביעות הרצון ממנה בשנה הראשונה לפעילותה, לפחות כרגע התוכנית לא תוקצבה בסך כ־30 מיליון שקל בשנה כפי שתוכנן. מדובר צה”ל נמסר: “המשך הפרויקט נבחן בימים אלה מתוך כוונה לממשו גם בשנה הבאה”.