לפני שנה בדיוק חשפנו במעריב את יוזמתה של החברה להגנת הטבע לפיה גם אזרחים יוכלו לתבוע מזהמים על נזקים לטבע ולא רק את הממשלה, זאת, בעקבות האסון האקולוגי של זיהום החומצה ממפעל "רותם אמפרט נגב" ושל תאגיד "כיל", אשר הרס את שמורת נחל אשלים בנגב. מאז הפכה היוזמה להצעת חוק שגיבשו ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) מהקואליציה, וראשי שדולת הסביבה בכנסת ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) וח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) מהאופוזיציה. היום (ראשון), לאחר שפלוסקוב פעלה להשיג את הסכמתם העקרונית של משרדי המשפטים והגנת הסביבה להצעת החוק, היא קיבלה את תמיכת הממשלה בוועדת השרים לחקיקה והוא יובא עוד השבוע לקריאה טרומית במליאת הכנסת.



הממשלה התנתה את תמיכתה בעניין בהצעת חוק ממשלתית שתובא בנוסח אחר מאוחר יותר. למרות זאת, מדובר בתקדים בו הממשלה מכירה לראשונה בזכותם של אזרחים מן השורה וארגונים אזרחיים לתבוע בשם הציבור את הגורמים נזק לטבע ולאינטרס הציבורי בשמירה עליו. עד כה, רק המדינה יכלה לתבוע חברות מזהמות, ואילו הפנייה לערכאות של אזרחים נגדן שמורה רק למקרים בהם נטען בתביעה כי נגרמו נזקי גוף בריאותיים ישירים לתובעים.



בבסיס הצעת החוק עומדים שני עיקרים: האחד הוא הגדרתם של פגיעה בערכי טבע מוגנים ושל פגיעה בשטחים מוגנים כ"מפגע סביבתי", דבר שיאפשר הגשתן של תובענות אזרחיות בגין פגיעות בבתי גידול טבעיים ובמיני בעלי חיים וצומח כקניין הציבור. השני הוא הסמכת בית המשפט הדן בתובענה אזרחית-סביבתית, לפסוק "פיצוי" בשל נזקים שנגרמו לסביבה הטבעית תוך הגדרת ייעודם של הפיצויים למטרות של שמירת טבע.



עדיין לא ברור מתי תובא הצעת חוק ממשלתית בפני הכנסת לקריאה ראשונה ומה יהיה טיבה המדויק, כמו למשל ביחס הממשלה לזכותם של אזרחים לתבוע פיצויים כספיים ממזהמים בדיוק כמו המדינה, בשיטת "המזהם ישלם". עם זאת, פלוסקוב אמרה למעריב כי תעשה ככל יכולתה כדי לזרז את עבודת משרדי הממשלה בנושא ולהביא עוד בכנסת הנוכחית את החוק לקריאה ראשונה, על מנת להחיל עליו דין רציפות גם לכנסת הבאה בתרחיש של הקדמת הבחירות.



"לא נאפשר להקל ראש באוצרות הטבע, במסלולי הטיול והתיירות והנופים הנפלאים שלנו. הצעת החוק תאפשר לתבוע את המזהמים ולחייבם בתשלום עבור הנזק שגרמו. מדובר פה בעניין שנוגע לכולנו ואני שמחה לראות את התמיכה הגורפת בחוק מכל סיעות הכנסת" הוסיפה פלוסקוב.



איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע, אמרה: "תנאיה הייחודיים של מדינת ישראל – צפיפות גוברת והולכת וצרכי פיתוח גדולים, בצד מגוון ביולוגי עשיר ועתיר ערכי חי וצומח – מעמידים אתגר גדול לשמירת הטבע. אכיפה אזרחית יעילה היא אחד האמצעים החיוניים להשגתם של יעדי שמירת הטבע שהציבה בפניה ישראל".