לפני כשנתיים, באוגוסט 2016, נכנס לתוקף התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שנועד לקדם את שילובם בשוק העבודה של עובדים עם מוגבלות, ובראש ובראשונה בגופים הממשלתיים. הסעיף בחוק שנכנס לתוקפו בינואר 2017 מטיל חובה על כל משרד ממשלתי ועל כל גוף אחר במגזר הציבורי המעסיק מאה עובדים ומעלה, להבטיח כי לפחות 5% מבין עובדיו הם אנשים עם מוגבלות מהותית.
נציבות שירות המדינה, המפרסמת את המכרזים של משרדי הממשלה השונים עבור עובדים הנדרשים למשרות הפנויות בהן, מוציאה גם מכרזים ייעודיים לאנשים עם מוגבלויות כחלק מהמאמץ לעמוד בתנאי החוק, וזו היא תכליתם היחידה של מכרזים ייעודיים שכאלה. כך חשב גם משפטן בכיר בשירות המדינה, לקוי ראיה, שביקש לפני כחודשיים לבדוק עבור עצמו אפשרויות לקידום מקצועי במגזר הממשלתי בתפקידו כעוזר ראשי ליועץ משפטי.
העובד ביקש לגשת למכרז ייעודי לאנשים עם מוגבלות שנפתח בדיוק עבור התפקיד והדרגה שהוא מתאים להם, "עוזר ראשי לייעוץ משפטי". טווח השכר הצפוי שצוין במכרז היה 7380־10,300 שקל אך באותה עת היה פתוח מכרז לאותו תפקיד ובאותה דרגה בדיוק, רק במשרד ממשלתי אחר ובמכרז 'רגיל' שבו טווח השכר המוצע שצוין היה 8,000־11,000 שקל. המועמד לתפקיד בדק האם דרישות הסף למשרה הן שונות בין שני המכרזים, אבל בדיקותיו לא העלו דבר שהסביר את הפער בשכר הצפוי. לכן, הוא נמנע מלגשת למכרז, אבל הנורה האדומה שנדלקה אצלו הביאה אותו לפנות למרכז לעיוור בישראל.
גיא אקוקה, הממונה על פניות הציבור במרכז לעיוור בישראל, שאליו הגיעה פנייתו של העובד, אמר ל"מעריב": "השכר במכרזים בשירות המדינה נקבעים לפי תפקיד ודרגה בלבד, בלי קשר למשרד הממשלתי שמציע את המשרה. בדקנו גם אנחנו את שני המכרזים ולא מצאנו בהם סיבה מניחה את הדעת להפרשי השכר. העובדה שבחלק מהמכרזים מצוין טווח שכר היא דבר חדש יחסית, אבל דווקא בגלל זה הדבר כל כך בולט לעין".
"זאת תחושה של מבוכה ועלבון עבור העובד, לראות את עצמו מסווג כ'שווה פחות' מעצם מוגבלותו עוד לפני שניגש לתהליך המיון" סיכם אקוקה. לאחר פנייתו של העובד הפגוע פנה נתי ביאליסטוק־כהן מנכ"ל המרכז לעיוור במכתב בנושא לנציב שירות המדינה בפועל, אהוד פראוור, אך לדבריו לא נענה עד היום.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "שני התפקידים הם אכן בעלי אותן דרישות ואותה דרגה, ומכיוון שכך שכר הבסיס זהה בשניהם, ללא קשר אם המשרה ייעודית או לא, ועומד על 7379 שקל. טווחי השכר המתפרסמים מתקבלים מהמשרדים עצמם ועל אחריותם, על פי חישוב שהמשרד הרלוונטי מבצע עם החשב שלו וכולל רכיבי שכר שונים הניתנים לעובד במשרה הספציפית מעבר לשכר הבסיס. מכאן נובע גם השוני".