בדו"ח שמפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה אודות היערכות המדינה לרעידת אדמה חזקה, קובע יוסף שפירא כי על אף הרחבת פעולות משרדי הממשלה לשיפור עמידות התשתיות ברעידת אדמה, המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה. פרסומו של הדו"ח הוקדם על-ידי המבקר לאור רצף רעידות האדמה שאירעו בעת האחרונה בצפון הארץ. הדו"ח מצביע על שורת ליקויים במוכנות של תשתיות לאומיות חיוניות לתרחיש של רעידת אדמה הרסנית, וכן בעבודת המטה הממשלתית בתחום ההיערכות לתרחיש זה. 

הגוף המתכלל את פעולות משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים להיערכות לרעידת אדמה בישראל הוא ועדת ההיגוי הבין-משרדית, אשר מאז 2014 פועלת תחת משרד הביטחון. המבקר קבע כי בשנים האחרונות פעולת הוועדה נושאת פירות, אך יחד עם זאת אין לה סמכות חוקית לחייב את משרדי הממשלה ואת הגופים השונים לפעול בהתאם להנחיותיה, המיועדות לצמצם את הנזקים הצפויים מרעידת אדמה. נזקים אלה, על-פי אומדן שגיבשה הוועדה ב-2016, כוללים 7,000 הרוגים, כ-45,000 פצועים, 9,500 לכודים בהריסות בניינים, ו-170,000 חסרי קורת-גג. 

ביקורת על תוכנית תמ"א 38: "לא מגיעים לפריפריה"



הדו"ח מותח ביקורת על תמ"א 38, תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים, אשר לאחר יותר מעשור מאז אושרה אינה משיגה את מטרתה העיקרית. עד סוף שנת 2015 אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד, ורוב עבודות החיזוק בוצעו באזורי הביקוש, בעוד שבאזורי הפריפריה המועדים יותר לרעידות אדמה, התכנית כמעט אינה מיושמת. המבקר קרא למשרד האוצר ומשרד השיכון לבחון כלים למימון פרויקטים של חיזוק מבנים באזורי פריפריה, שבהם "אין כוחות השוק מאפשרים חיזוק, משום שאינו רווחי ליזמים."

בעיית חשמל וגיבויים

הדו"ח מתמקד בליקויים במוכנות התשתיות הלאומיות לרעידת אדמה חזקה, ומתריע מפני מספר סכנות שהיערכות מוקדמת יכולה להפחית משמעותית את נזקיהן. אחת הסכנות המרכזיות היא שיבוש כבד באספקת החשמל במדינה, הנשענת במידה רבה על אספקת גז טבעי מצינור אחד בלבד. "תלותו של המשק בגז הטבעי והסיכונים שצוינו ממחישים ביתר שאת את הצורך בהקמתו של מערך כניסה נוסף של גז טבעי ליבשה, כדי להבטיח יתירות באספקת הגז למשק וביזור הסיכונים", נכתב בדו"ח. 

המבקר ציין כי משרד האנרגיה מקדם חיבור לחוף של שני מאגרי גז טבעיים באמצעות תשתית נפרדת, וקרא למשרד לוודא כי הפרויקט יושלם בלוח-זמנים התואם את צרכי המשק. בעיה נוספת בתחום אספקת החשמל היא כי רובם הגדול של יצרני החשמל הפרטיים, שב-2020 צפויים לייצר כ-40% מסך ההספק במשק החשמל, אינם מחוברים לקווי דלק המספקים גיבוי במקרה של השבתת אספקת הגז הטבעי. 

אין שדה תעופה תפעולי
 
עוד נטען בדו"ח כי בעוד שלפני מספר שנים נקבע כי שדה התעופה נבטים ישמש שדה תעופה חלופי לנתב"ג בשעת חירום, משרד התחבורה ומשרד הביטחון לא הסדירו את אופן תפעולו על-ידי רשות שדות התעופה. "עיכוב זה פוגע קשות במוכנות המדינה לקליטת סיוע בין-לאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב"ג", לשון הדו"ח. 
 
שפירא מתייחס גם למצב המוכנות של תשתיות התחבורה היבשתית, של מבני ציבור ושל מבני מגורים. מבין יותר מ-70 גשרים ברמות סיכון סיסמי גבוהות, מצא המבקר כי נכון לתום מועד הביקורת חוזקו 3 גשרים בלבד. מבין כ-1,600 בתי ספר המיועדים לחיזוק עבור שיפור עמידותם, חוזקו עד מועד סיום הביקורת כ-50 בתי ספר בלבד וכ-200 מצויים בתהליכי תכנון. 

ממצא מטריד בנוגע למוכנות מערכת החינוך הוא כי אלפי תלמידים בישראל הלומדים בחינוך המוכר שאינו רשמי, שוהים במבנים שכלל לא נבחנה עמידותם, ושלפי משרד החינוך אין אפשרות חוקית לחייב את בעליהם לחזקם. על אף הזמן הרב שחלף מאז החלטת הממשלה ב-2008 על חיזוקם של בתי החולים, עד מועד סיום הביקורת לא קודם חיזוקם של בתי החולים אלא באופן חלקי. "המבקר טוען כי אין להשלים עם הקפאת הפרויקט בעיצומו עקב קיצוץ בתקציבים או בשל חסמים תכנוניים, כפי שאירע בפרויקט החיזוק בבית החולים זיו בצפת."
 
עוד מצא המבקר כי מבין כ-120 תחנות כבאות במדינה, 50 לפחות נבנו לפני 1980, ולפיכך מרביתן לא נבנו לפי תקני עמידות מחמירים. לנתון זה משמעות קריטית עבור מאמצי החילוץ במקרה של רעידת אדמה משום שצוותי הכיבוי צפויים לשאת את עיקר הנטל הראשוני של מאמצים אלו. המבקר קורא לרשות הכבאות ולמשרד לביטחון פנים לפתור את המחלוקות באשר למקור המימון לבדיקת עמידות התחנות ולבנות תכנית לבדיקתן ולחיזוקן לפי הצורך. 
 
ליקויים נוספים מצא המבקר בתחום בדיקת עמידותן של תשתיות מים ושל מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, באי השלמת מערכת לאומית לזיהוי והתרעה על רעידות אדמה, ובהיעדר הקמת קרן ביטוח לכיסוי נזקי רעידות אדמה לרכוש פרטי וציבורי.
תגובות: "129 מיליון ש"ח הושקעו ביישובים על השבר הסורי אפריקאי"
 
הרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון: ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה פועלת רבות לקידום היערכותה ומוכנותה של מדינת ישראל לתרחיש רעידת אדמה. בין השאר הובילה הועדה גיבוש תכנית לאומית להערכות משרדי הממשלה וגופי החירום, עודדה תכניות לחיזוק מבנים והתקנת מערכות התרעה, קידמה מחקרים ושת"פ בין לאומי וסייעה בהכנת תכנית לקליטת סיוע בין לאומי.

בשנת 2017 קיימה מערכת הביטחון את תרגיל ההיערכות הגדול אי פעם לרעידות אדמה. על בסיס לקחי התרגיל גיבשו פקע"ר ורח"ל, בהנחיית שר הביטחון, אביגדור ליברמן, את תכנית "מגן לעורף". מדובר בתכנית רב שנתית בהיקף של כ-5 מיליארד ש"ח, שכוללת בין השאר חיזוק ומיגון מבנים בישובים שיושבים על השבר הסורי אפריקני ונמצאים בסיכון גבוה ברעידת אדמה.
 
משרד הבינוי והשיכון מסר כי בשנים האחרונות פעל המשרד בכל הכלים שברשותו לטובת חיזוק מבנים באזורים ססמיים, במסגרת תכנית 'שיקום שכונות חוזר'. מאז החזרת התכנית, הושקעו 129 מיליון ש"ח בחיזוק מבנים באזורי שיקום ובישובים הנמצאים על השבר הסורי- אפריקאי בהם אין כדאיות כלכלית, כגון טבריה, ק"ש, בית שאן צפת ואילת. ישובים אלה המועדים לרעידות אדמה תוקצבו כמעט פי שלושה מכל ישוב אחר במסגרת שיקום שכונות, זאת לצורך עבודות החיזוק וההגנה מפני רעידות אדמה.
 
משרד הבינוי והשיכון, הגם שאינו אחראי לכלל היערכות החירום בנושא לפי חוק, יזם כאמור פעולות החיזוק ואלה מופעלות ככל שיש לכך מקור תקציבי במסגרת החלטת הממשלה. אך מכיוון שמובן כי מדובר בטיפה בים, פנה לאחרונה השר גלנט לממשלה בקריאה דחופה לאישור תכנית רב שנתית להתמודדות עם הסיכון. השר הציג לממשלה חלופות למקורות תקציבים נוספים לפעילות משמעותית וכלל מערכתית לחיזוק מבנים ומניעת האסון הבא.
אפשרות ראשונה, להקצאת קרקע משלימה באזורי הביקוש במרכז הארץ לטובת שיפוי לביצוע עבודות התחדשות עירונית בהיקפים גדולים, באזורי הסיכון האפשריים לשם יצירת כדאיות כלכלית.
 
באשר לביקורת המבקר אודות מאגר נתונים, נציין כי בימים אלה משלימה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית את איסוף הנתונים על תמ"א 38, לאחר שהתברר כי איסוף הנתונים שבוצע עבור השנים 2005-2016 אינו משקף במדויק את המציאות. הסיבה לכך נעוצה במילוי לקוי או חסר של הנתונים על-ידי הרשויות המקומיות, דבר שגרר חוסר אחידות מול הנתונים שהחזיקו הועדות המקומיות השונות. בעוד כחודש ימים יועבר דו״ח עדכני למבקר המדינה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "שרי הקבינט אישרו אתמול תוכנית חסרת תקדים בהיקף של מיליארדי שקלים למיגון וחיזוק מבנים. התוכנית צפויה לכלול חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה וטילים - גם בצפון אבל גם ביישובי העימות בדרום. טרם נקבעו סכומי התקציב שיוקצה לנושא, אך ניתן לומר כי מדובר בתכנית חסרת תקדים בהיקף של מיליארדי שקלים שיושקעו בפריסה של מספר שנים".
ממשרד החינוך נמסר: הטיפול בחיזוק מוסדות חינוך מפני רעידות אדמה מתבצע בכפוף להחלטת ממשלה והנחיות של ועדת היגוי בינמשרדית. במהלך השנים האחרונות הקצו משרדי החינוך והאוצר כ- 360 מיליון ₪ לחיזוקם של מבנים. לקראת השנה הקרובה (תשע"ט) יוקצו עוד 80 מיליון ₪ לטובת הנושא. המשרד בשיתוף עם הרשויות המקומיות מטפל כיום בחיזוקם של 256 בתי ספר שהוגדרו בעדיפות גבוהה.המשרד ממשיך לצרף בתי ספר לתהליך החיזוק, בכפוף לרשימה אשר נקבעה על ידי ועדת ההיגוי הבין משרדית.

לצד פעולות החיזוק, מקיים משרד החינוך בכל תחילת שנת לימודים תרגיל להתמודדות עם רעידת אדמה בכל במוסדות החינוך. בנוסף, נערכות הכשרות לתלמידי כיתות י' בכל רחבי הארץ בנושא חילוץ קל בעת רעידת אדמה ועד כה הוכשרו 75 אלף תלמידים. כחלק מהיערכות מערכת החינוך לרעידת אדמה, הותקנו עד כה 3,073 מערכות התראה לרעידות אדמה, ובשנים הקרובות מדי שנה יותקנו עוד כ-250 מערכות עד להשלמת כל מוסדות החינוך בארץ.
ממשרד הבריאות נמסר: משרד הבריאות ערך מיפוי מקיף ותעדף בתי חולים על פי מספר קריטריונים. חיזוק מבני אשפוז מורכבים בהם נמצאים מטופלים, מערכות תומכות חיים וכו׳ הוא תהליך מורכב ומסובך שלוקח זמן. ראוי לציין כי הסכומים המושקעים עד כה הינם מתקציבי הפיתוח הבסיסים של משרד הבריאות , זאת למרות שב2013 החליטה הממשלה על הקפאת התכנית לחיזוק מבני ציבור וזאת על מנת לכסות גרעון של תקציב המדינה בסך עשרות מיליארדים".
משירות כבאות והצלה לישראל: מאז הקמת מערך הכבאות בשנת 2012 כל המבנים החדשים, לרבות תחנות הכיבוי, מטות וקריית הכבאות, נבנו בתקנים הנדרשים והמחמירים התמודדות במצבים של רעידות אדמה. מערך הכבאות, בסיוע, המשרד לביטחון הפנים, ימשיך לפעול לחזוק תחנות הכיבוי ברחבי הארץ והתאמתן לרעידות אדמה.