אני מרגיש עצוב שראש הממשלה התקפל מהחלטתו הקודמת בנוגע לחוק הפונדקאות וחושב שזה מראה חולשה. אני חושב שיש פה חוסר שוויון המתבטא בכל שאר הנושאים. אם עלי, כאזרח במדינת ישראל, לא היו חלות כל החובות, אז לא הייתי צריך לשלם מסים והייתי גם זוכה לעוד הקלות. אבל מכיוון שאני אזרח שממלא את כל החובות, אני לא מבין למה לא מגיע לי זכויות כמו כולם.
אני מקווה שהקהילה הלהט"בית תצליח לגעת בשאר האוכלוסייה במדינה ולאגד אותה למען המאבק הצודק והכל כך לא הוגן הזה. באופן אישי אני פחות מתחבר לעניין של פונדקאות, אבל החברים שלי, המשפחה שלי, הסובבים אותי, נאבקים. בן דודי ובן זוגו נמצאים ארבע שנים בתהליך עם אם פונדקאית בחו"ל. הם כבר הוציאו קרוב לחצי מיליון שקל כדי להביא ילד לעולם. אני לא מכיר אף זוג כמעט שכל כך מתאמץ להביא נשמה לעולם הזה. הם יהיו הורים נפלאים. אני חושב שזה לא הוגן, וזה הכי צועק לי - למה?!
ההחלטה של נתניהו מאכזבת. נמאס לי כבר מהמדינה שבה דעות חשוכות מצליחות לפגוע בחוקים. בסופו של דבר, חיי היומיום והגורל שלנו כאזרחים נדפק מזה. אבל אני מאוד אופטימי לגבי העתיד. אני יודע שיהיה טוב. אני רק מקווה שאת העתיד הזה יעשה הדור שלי ולא הילדים שאני אצטרך לקנות בעתיד.