בכירי העדה הדרוזית התכנסו במהלך הלילה בכפר יאסיף ודנו במתווה פתרון המשבר סביב החוק הלאום, כפי שהוצג על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בפגישה השתתפו קצינים בכירים לשעבר, ראשי רשויות, חברי כנסת ובכירים נוספים. מנהיגה הרוחנה של העדה הדרוזית בישראל, מוואפק טריף, אמר היום (חמישי) בראיון לכאן רשת ב' כי "אנחנו מקבלים את ההצעה של ראש הממשלה. אבל, בישיבה גם החלטנו שעצרת ההזדהות תתקיים. אני באופן אישי קיבלתי אלפי מסרים מכל עם ישראל ואלפי טלפונים תומכים ומזדהים עם העדה".

כשנשאל מדוע צריך לקיים את עצרת אם קיבלו מה שרצו מראש הממשלה, ענה טריף כי "יש לנו חלון הזדמנויות עכשיו להגיע לשוויון. את העצרת השארנו לאות הזדהות עם העדה הדרוזית".

השייח' טריף הסביר כי "חוק הלאום, כפי שהוא חוקק, הוא רע. אבל אנחנו מסתכלים קדימה. צריך לשאול את רה"מ למה המילה שוויון הפריעה לו, אבל אנחנו ביקשנו חוק חדש שבו יהיה כתוב שיש לנו את אותם זכויות כמו היהודים, אנחנו שווים כמוהם".

כשריאד עלי, שבכה שבוע שעבר בשידור בכאן 11 כשדיבר על חוק הלאום, אמר לטריף כי "יש כעס עצום בקרב הצעירים, שלא מתפשרים על פחות מהמילה שוויון בתוך החוק", אמר טריף כי "היו גם צעירים בישיבה אתמול. אני שומע אותם ונפגש איתם כל יום. אני מרגיש את הכעס, התסכול והאכזבה במשך 70 שנים. אנחנו עושים הכל ביחד, על מנת להביא את השוויון לעדה הדרוזית". 

עם תום הישיבה הלילית בכפר יאסיף, פורסמה הודעה לפיה "העדה הדרוזית מודה לראש הממשלה על המאמצים הכבירים שהשקיע לעיגון מעמדה החוקתי של העדה הדרוזית במדינת ישראל. אין ספק שנוצר חלון הזדמנויות לתקדים היסטורי לקידום העדה ומעמדה במדינה".


 
נציגי הדרוזים מסרו כי במהלך הישיבה הוחלט להמשיך את הדיונים מול צוות ראש הממשלה, זאת על בסיס עקרונות המתווה אשר הוצע לצורך הגעה למסמך הבנות המקובל על שני הצדדים. בנוסף, נאמר כי עצרת ההזדהות למען שוויון זכויות הדרוזים בכיכר רבין ביום שבת הקרוב תתקיים כמתוכנן, וכי נושא השירות הצבאי והגיוס הוא "מחוץ לוויכוח הציבורי". עוד נאמר, כי ראשי הציבור קוראים לבני העדה לנהוג באחריות ולכבד את החוק והסמלים "אשר למענם יצאנו למאבק זה". בכירי העדה ביקשו להוסיף כי המאבק הוא חברתי ולא פוליטי, וכי "באחדותנו נמשיך לשמור על המדינה". 

בתוך כך, שר התקשורת איוב קרא, שספג ביקורת רבה בעקבות תמיכתו בחוק הלאום, אמר היום לכאן רשת ב' כי "במקום לעשות חגיגה ולהרים על כפיים את המתווה הזה, שהופך את הדרוזים לעדה עם שוויון שכל כך רצו אותו וחתרו אליו במשך שנים, ממשיכים עם ההפגנה הזו. אין לי הסבר לזה, אבל זכותם. אני מקבל את זה".

לדבריו, "אין שום בעיה עם חוק הלאום. אבל, הייתה הרגשה לא טובה בקרב הדרוזים, ועם הרגשה לא מתווכחים. היה צריך לקבע את מעמדה של העדה הדרוזית לפני 70 שנים, וזה נעשה לראשונה בממשלה הזו. חשוב לדרוזים שיהיה חוק שבתוכו תהיה תרבות, דת, מורשת, רשויות. כל מה שנחוץ לעדה הדרוזית, והכי חשוב, מעמד חוקתי לכל מי ששירת בצה"ל כולל גם בני מיעוטים אחרים. הדרוזים תומכים בחוק הלאום, הם רואים עצמם חלק ממדינת ישראל והם קיבלו את המתווה בריש גלי".

כשנשאל על כך שהוא מסתובב על ההתנגדות הרבה לה הוא זוכה, שהובילה לשמירה צמודה של מאבטחים עליו, אמר כי "לא נבחרתי על ידי הדרוזים, אלא על ידי הליכוד וראש הממשלה, ואני עושה עבודת קודש. בכל סקר אני נמצא בצמרת הגבוהה של תנועת הליכוד, ולכן כל עוד אני מרגיש שאני עושה את הדברים הנכונים, הם יכולים להמשיך לדבר. יש אנשים שלא רצו לראות אותי בשום מקום גם קודם, והקנאה זועקת לשמיים". 

כזכור, ההצעה של ראש הממשלה כללה מספר סעיפים, ופרטיו של המתווה יגובשו וינוסחו במדויק תוך 45 ימים, במסגרת צוות משותף של הממשלה ושל נציגי העדה, והכול בכפוף להוראות הדין, ולאישור היועץ המשפטי לממשלה. פעולות החקיקה יחלו מיד עם כינוס מושב החורף הקרוב של הכנסת ויסתיימו תוך 45 ימים מתחילת המושב.

סעיפי מסמך העקרונות
 
1. עיגון בחוק של מעמד העדה הדרוזית, וכן של מעמד העדה הצ'רקסית. החוק יוקיר את תרומתה של העדה הדרוזית למדינת ישראל בבניין הארץ, בחיזוק הביטחון ובעיצוב פני החברה הישראלית כחברה שוויונית ומגוונת, ויכלול תמיכה במוסדות העדה (דת, חינוך, תרבות); חיזוק היישובים הדרוזים, כולל פתרונות לבניה למגורים, והקמת יישובים חדשים לפי הצורך; ושימור המורשת הדרוזית והנחלתה.
 
2. עיגון בחוק של זכאותם להטבות של בני מיעוטים, מכל הדתות והעדות, המשרתים בכוחות הביטחון, להשגת שוויון חברתי. 
 
3. עיגון בחוק יסוד להכרה בתרומתם של אלו הנוטלים חלק בהגנת המדינה, מכל הדתות והעדות, בהם בני העדה הדרוזית.