הדרום הפרוע: העיר באר שבע מתקדמת בשנים האחרונות בקצב מסחרר. בירת הנגב, שבעבר הלא רחוק נחשבה לעיר משעממת, היא היום אחת מהערים המתקדמות בישראל, מלאה בקניונים, מקומות בילוי וחיי לילה תוססים. אבל, נראה כי בעיית הפשיעה הגואה באזור הנגב, המיוחסת בעיקר לתושבי הפזורה הבדואית הסמוכה לבאר שבע, לא פסחה על העיר. אוזלת היד של המשטרה בכל הקשור לפשיעה החקלאית, ההתנהגות פרועה בכביש, ירי חי מרכבים ועוד דברים רבים נוספים, שתועדו בסרטונים שהועלו לרשת, מציגות תמונת מצב בעייתית של מעין מדינה בתוך מדינה, ובעלי העסקים נאלצים להמציא פתרונות באופן עצמאי.



לפני כחודש וחצי נחשף בעיתון "מעריב הבוקר" נדבך חדש בפשיעה זו, שגם עמו המשטרה טרם הצליחה להתמודד. כל תחנות הדלק בעיר באר שבע נשדדו בשנים האחרונות, מרביתן יותר מפעם אחת. גם הקיוסקים בעיר ועסקים אחרים שפתוחים בשעות הלילה סובלים מהתנכלויות חוזרות ונשנות, שמשאירות את המשטרה לרוב חסרת אונים. העבריינים מגיעים, מרוקנים את חנות הנוחות תוך איומים ואף הכאה של העובדים הנמצאים בה, ונעלמים. 



ליאור בר, הבעלים של תחנת דלק "פז" ביציאה מבאר שבע לכיוון עומר, התראיין לכתבה ההיא וסיפר כי את תיק החקירה הנוגע למקרה השוד האחרון שאירע בתחנת הדלק שלו, בתאריך ה-8 למרץ, סגרו המשטרה והפרקליטות תחת הסיבה של "עבריין לא נודע". בר היה בטוח כי פריצה נוספת לתחנה היא עניין של זמן, מה שאכן קרה, ובשבוע שעבר נשדדה תחנת הדלק שלו שוב, בפעם השמינית בארבע שנים האחרונות. 



מתי התחילה התופעה הזו?
"בגדול, התופעה הזו של אלימות כלפי תחנות הדלק, חנויות הנוחות, פיצוציות שפתוחות 24 שעות וכל סוגי החנויות האלו, התחיל בסביבות 2009-2010. מ2012, התופעה החמירה, והגענו למצב שכנופיות מתחלפות: מתחיל גל של שודים, וגם אם עוצרים אותן, נכנסות מיד אחריהן כנופיות אחרות. אפשר להגיד שכמעט ב100 אחוז מהמקרים מדובר בתושבים מהמגזר ומהפזורה הבדואית. מפעם לפעם, השיטות והעוצמות של המקרים נעשות יותר ויותר אלימות, עם יותר ויותר נזקים, ביניהם כספיים, מאוד גדולים. הסכנות לעובדים רק הולכות וגדלות, ואנחנו צריכים להתמגן יותר, בזמן שחברות הביטוח רק מקשות את התנאים של הפוליסות ומעלות את מחירי הביטוח".



"תחנת הדלק שלי נשדדה שוב, בפעם השמינית, בלילה שבין רביעי לחמישי האחרון", מספר בר בכאב. "היה לשודדים תצפיתן שחיכה לראות מתי העובד יפתח את הדלת כדי לזרוק את שקיות האשפה ויתחיל בניקיונות. הם רצו פנימה ברבע לארבע לפנות בוקר, איימו על העובד, ושניים מהם התחילו לרוקן את הסיגריות. לקחו 300 קופסאות בערך. העובד הצליח ללחוץ על לחצן המצוקה ולנעול שניים מהם בתוך החנות. הם נכנסו לפאניקה ולחץ ושברו את הדלת. בסופו של דבר, הם הצליחו לברוח וגרמו לנזק מצטבר של אלפי שקלים. במקרים אחרים הנזק היה גבוה אף יותר, ובכל 8 מקרי השוד ביחד הנזק הוא כמה מאות אלפים".



כמה זמן לקח למשטרה להגיע?
"10-15 דקות, משהו כזה. העובד לחץ על לחצן המצוקה קצת יותר מדקה אחרי שהתחיל השוד, כיוון שאחד השודדים איים עליו במברג, וחברת האבטחה האחראית קראה למשטרה. כל האירוע התרחש פחות מ-3 דקות. לדברי העובד, כשהשודדים נכנסו לרכב הוא רץ אחריהם עם לום שהשאירו על הרצפה, ואחד מהם איים עליו עם אקדח".





בר מספר כי בינתיים התברר לו כי לוחית הרישוי של רכב השודדים שייך למונית שנגנבה בעיר גדרה לפני מספר חודשים. לדבריו, גם אם המשטרה מתקשה לאסוף ראיות כנגד פורעי החוק, יש לה דרך להציב בפניהם מכשולים: "בכל מקרי השוד שהיו, הגנבים ברחו דרך אזור המוסכים וסוכנויות הרכב בבאר שבע. כשאתה עובר את המקום, אחרי גשר הרכבת, יש דרכים פרוצות שאפשר להגיע דרכן לכביש עוקף באר שבע, חזרה למתחם "ביג", לדימונה או למקומות אחרים. המשטרה לא חוסמת את כבישי הגישה לדרכי העפר והעבריינים תמיד בורחים משם. צריך לגדר בגדר בטיחות תקנית את תוואי כביש עוקף באר שבע".



מה קרה במקרה השוד שאירע בתחנה שלך ב-8 למרץ השנה?
בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר, הגיע רכב בו ישובים רעולי פנים, והם נכנסו לחנות בתחנה לאחר שהעובד, שהיה בטוח שמדובר בשליחים שמביאים את העיתון, פתח להם את הדלת. בכל אופן, גם אם הוא לא היה פותח להם, הם היו פורצים את הדלת עצמה. כשנכנסו פנימה, הם איימו על העובד עם מברג, דחפו אותו למחסן ולקחו לו את לחצן המצוקה. הם רוקנו את כל הסטנד של הסיגריות, שהוא לבדו מגיע לסדר גודל של 40 אלף שקל. הם לקחו כסף מהמגירות של הקופות, תוך כדי הרס של הקופות עצמן, וגנבו גם אוכל ואביזרים נוספים מהחנות, ואז נמלטו".



האבסורד שבר מתאר הוא עצום, וממחיש את גודל הבעיה: "את כל זה הם עשו אחרי ש-40 דקות קודם, אותו רכב עם אותם אנשים, שדדו תחנת דלק במרחק קו אווירי של 300 מטר מתחנת הדלק שלי. הם עשו את זה בידיעה שכוחות המשטרה נמצאת בתחנת הדלק השנייה. הם ברחו מהתחנה ההיא, פרקו את הסחורה ששדדו ממנה, ואז נסעו לתחנה שלי, שדדו אותי וברחו שוב".



כל זאת בזמן שהמשטרה בתחנה השנייה.
"כן. דפוס דומה היה ככה גם בשוד הקודם: פרצו לסופר שנמצא גם כן בערך 300 מטר קו אווירי מתחנת הדלק שלי, גנבו ממנו סיגריות ואפילו את האקדח של השומר. כשכל המשטרה רצה לשם, הם ברחו והגיעו אליי. עוד שנה אחורנית, היו עוד שני ניסיונות שוד. באחד ממקרי השוד האלו הם נכנסו עם הרכב לתוך הוויטרינה של החנות".



לדברי בר, מכל שמונת המקרים שהיו, רק פעם אחת נתפס העבריין, וגם אז הוא קיבל עבודות שירות בלבד. לדבריו, את הקנס שהוטל עליו לשלם, בסך 10,000 שקלים, הוא לא קיבל מעולם. "בית המשפט רצה להתחשב בו כיוון שהוא התחתן ואשתו בהיריון. אני חותם לך שהבחור הזה נרשם לפחות בעוד אירוע או שניים מאז".



מקרה שוד בתחנת הדלק "פז" בבאר שבע בבעלותו של ליאור בר ב-2016. צילום: מצלמות האבטחה



לא רק תחנות הדלק על הכוונת


בהעדר שיניים לרשויות החוק, מצא ישראל דעי, בעלים של תחנת דלק ברמת חובב, פיתרון יצירתי לבעיה: "כשהתחילו הדברים האלה, אמרתי שאין לי מה לעשות. לקחתי לעבודה מישהו מפה, בחור בדואי ששייך למשפחה חזקה מאוד, שיהיה עובד לילה. כשהוא נמצא בתחנה, יש שקט. רק פעם אחת התרחש שוד כשהוא היה, ולפי מה שהבנתי העבריינים היו מאזור אחר ולא מהאזור שלנו. במקרה הזה הם התחשבו בו, לא היכו אותו. לקחו לו את הטלפון ואמרו לו לשבת בצד ולא לזוז בזמן שהם מנסים להרים את הכספת".



התופעה לא פגעה אך ורק בתחנות הדלק, וגם אדיר דניאלי, בעלים של עסק בשכונת "נווה זאב" בעיר, מספר על אירועים שקרו לו בעבר וחושפים תמונת מצב בעייתי מאוד. בהעדר שיניים לרשויות החוק, גם הוא, בדומה לישראל דעי, נאלץ לכבות שריפות. "אל תפרסמו את שם העסק שלי, בוא לא נדליק אותם עלי שוב", הוא אומר. הציניות שלו באשר למצב ניכרת כמעט בכל מילה.



"במהלך סגירה של העסק, ג'יפ סופה חנה ברוורס לצד המקום. בתמימותי חשבתי שמדובר בלקוח אחרון וחייכתי, אך החוצפן שם רצועה על הכספומט שממוקם ליד הכניסה וחיבר אותה לג'יפ. ברגע אירואי של תושייה, בחרתי לתת פייט ולשחרר את הרצועה מן הכספומט. כמובן שהדבר גרם להם למרמור ואף לניסיון נוסף שגם כן נכשל. נאבקתי באחד מהם, מה שגרם ל"מפקד הכוח" לחזור בו ולחזל"ש את המבצע. הזעקתי משטרה שמילאה ניירת וחיפשה טביעות אצבעות".



"במקרה השוד השני", סיפר דניאלי, עקבו אחרי וידעו בדיוק את סדר הפעולות שלי. חיכו לי בחניה הפרטית בביתי הפרטי, מצוידים באלות, נאבקתי באחד מהם ויצאתי עם ידי על העליונה, מה שגרם לשותף היקר של המעולף לחבור אליו ולנסות לשפר את המצבים. גם עליו גברתי, ובעזרת צעקה של אחד השכנים, נכנסתי במהירות לביתי והם עשו חושבים וברחו כל עוד נפשם בם".



אך לא די בכך. לאחר שני נסיונות שוד שלא צלחו, חווה אדיר פריצה לבית העסק בשעות הלילה המאוחרות. "ג'יפ הלם בתריס, עד שהביא להפלתו. הפעם הם התפנקו עם שלל מזומנים רב מהכספומט שאותו גנבו, והוסיפו קצת מוצרי טבק, אולי לטובת הסיגריה שאחרי"



ידוע לך על פעילויות של גורמי אכיפה בעניין? מישהו פנה אליך?
"גורמי אכיפה? אני לא מבין, איזו שפה זאת, יידיש? כלומר, במילים אחרות, ובלי ציניות מיותרת, שום כלום".



בר נשמע מיואש לאחר מקרה השוד האחרון, ואמר כי במלחמה הזו הוא ניצב לבדו אל מול כל הגורמים, שכן בעוד הוא הבעלים של תחנת הדלק שלו, שאר הנפגעים הם זכיינים בלבד של תחנות הדלק הגדולות ולא יכולים לפעול עצמאית על אף שהם אלו שסופגים את הנזקים. "אתה תראה, עוד 30 יום בערך אקבל הודעה ששוב התיק נסגר", סיכם.



סגירת תיק החקירה של השוד שאירע בתחנת הדלק של ליאור בר ב-8 למרץ



תגובת המשטרה: "משטרת ישראל פועלת כל העת בכדי למנוע אירועי שוד מחד, לאתר ולהעמיד לדין את אותם עבריינים פורעי חוק, מאידך. בעקבות דיווח שהתקבל במשטרה על מקרה שוד שהתרחש בסופ״ש האחרון, נפתחה חקירה במהלכה המשטרה עצרה חשוד בשוד תוך זמן קצר, מעצרו הוארך בבימ״ש ובהמשך, בהתאם להתקדמות החקירה, צפויים להגיש נגדו כתב אישום".

עוד נמסר, כי "בניגוד לנטען, בזכות פעילותה הנחושה של המשטרה בהקשר זה, חלה ירידה של 10% בכמות מקרי השוד באזור מאז תחילת השנה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, זאת לעומת עלייה באפקטיביות האכיפה המתבטאת בגידול של 31% בכמות כתבי האישום שהוגשו נגד עבריינים שהיו מעורבים במעשי שוד בעיר. לצד האכיפה הנחושה, משטרת ישראל מבצעת גם פעילות מניעה מול בעלי העסקים, הכל בכדי למנוע מקרי שוד והתפרצות להרחיק ולהקשות על אותם פורעי חוק ככל שניתן, הן ע״י התקנת אמצעי מיגון ודיווח מידי למשטרה והן ע״י פעילות ממוקדת של משטרת ישראל במישור הגלוי והסמוי".