במשרד להגנת הסביבה מתריעים: "התפרצות המחלות הזיהומיות כאן כדי להישאר בשל שינויי האקלים, ואנחנו צפויים להתמודד עם מחלות חדשות שלא ראינו עד היום". בתוך כך, הגיעו לידי "מעריב־השבוע" עשרות התרעות שהמשרד שלח כבר באביב לרשויות מקומיות על סכנה להתפרצות קדחת מערב הנילוס ושלא טופלו.

"יש קשר בין התפרצות העכברת לבין זו של קדחת מערב הנילוס בקיץ הנוכחי בישראל, והקשר הזה הוא שינויי האקלים שעובר העולם כולו ומשפיעים גם עלינו", אומרים במשרד להגנת הסביבה. על הקשר הזה מתריעה הקהילה המדעית זה שנים ארוכות, אבל גם בממשלה מכירים היטב את הסיכוי להתגברות ההתפרצות של מחלות זיהומיות ככל שהקיץ נעשה חם יותר ועונות השנה משתנות ומקצינות.

עכשיו אומרים ל"מעריב־השבוע" גורמים במשרד להגנת הסביבה: "אם לא ייפול האסימון היכן שהוא צריך ליפול, וזה עוד לא קרה, הקיץ הבא ואלה שאחריו יאופיינו רק ביותר תופעות כאלה ובמחלות שישראל עוד לא התמודדה איתן. מי שצריכים להבין את המציאות החדשה הם בין היתר הרשויות המקומיות, שבאחריותן חלק נכבד מפעולות המניעה הסביבתיות, ואגף התקציבים באוצר מאידך, כדי שתהיה משמעות אופרטיבית לתוכנית ההיערכות להתחממות הגלובלית שאישרה הממשלה רק לפני שבועיים".

המשרד להגנת הסביבה לא רק מכיר את הקשר בין מחלות זיהומיות לשינוי האקלים, אלא גם מתריע מפניו. כך קרה גם בהתפרצות קדחת מערב הנילוס, הנישאת על ידי יתוש הקולקס. בחודש האחרון גילה משרד הבריאות לפחות עשרה מוקדים שונים של התרבות יתושים נושאי הנגיף, אבל לידי "מעריב־השבוע" הגיעו עשרות מכתבים שהופנו לרשויות המקומיות על ידי המשרד להגנת הסביבה כבר בחודשים מרץ ואפריל השנה, המתריעים בפניהן על הסיכוי הגובר להתרבות היתושים נושאי הנגיף. זאת בשל גשמי אביב מאוחרים שהותירו מקווי מים, והטמפרטורה הגבוהה מהממוצע העונתי – שני התנאים האופטימליים להתרבות היתוש.

יתוש הקולקס, קדחת הנילוס. צילום: הדר סבטי, רשות הטבע והגניםיתוש הקולקס, קדחת הנילוס. צילום: הדר סבטי, רשות הטבע והגנים

"זה לא עניין של קיץ קשה במיוחד אלא של קיץ שונה", מסביר אלון זסק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה. "מספיק שהגשם האחרון היה מאוחר יותר כדי שהתנאים האקלימיים ישתנו. לדוגמה, החצבים אמורים לפרוח מדי שנה בסביבות חג הסוכות, והנה עכשיו סוף אוגוסט ויש כבר חצבים. זה לא קורה סתם וזה מספיק כדי לגרום לשינוי בכל המערכות האקולוגיות ולהתפתחות תנאים להתרבות מזיקים נושאי מחלות".

בהתייחס לחיידק העכברת שהתפרץ בשל השילוב בין הזרימה החלשה בנחלים בעקבות הבצורת לבין צואת בקר הרועה ברמת הגולן, הרי שכבר לפני יותר מחמש שנים הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה תוכנית להרחקת עדרי הבקר מהנחלים. רק בימים אלה עוברת התוכנית תיקונים והיא צפויה לעלות בקרוב לאישור הממשלה, אף שאין לה עדיין מקור תקציבי או לוח זמנים לביצוע. "היינו מצפים שפעולות המניעה יקרו עוד לפני התפרצות העכברת, אבל יש משהו במנטליות אצלנו ובסדרי העדיפויות שגורם לרשויות להתגייס רק כשישנה פגיעה בבריאות הציבור", מוסיף זסק. "בישראל גם מאוד קשה להביא תקציבים לפעולות מניעה, לפני שמשהו קורה. לאור העובדה שהתופעה הזו כאן כדי להישאר, הממשלה תצטרך להקצות להיערכות יותר משאבים כדי שיתאפשר לנו לחזות מראש מחלות זיהומיות ולפעול בהתאם".

בעוד הדברים נאמרים, שעות ספורות לאחר ההודעה על פתיחת אחד הנחלים המזוהמים בגולן למטיילים, הזוויתן, נסגר למטיילים נחל אל על ברמת הגולן בגלל זיהום חיידקי קולי צואתי. אומנם לא חיידקי עכברת, אבל כאלה שמקורם בבעלי החיים שממשיכים לרעות במים בשל אוזלת היד של הממשלה והתעכבות התוכנית האמורה.

פרופ' שלומית פז, ראש החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, אומרת ל"מעריב־השבוע": "בגלל שינוי האקלים אנחנו רואים התפרצויות של מחלות זיהומיות המועברות לאדם באמצעות בעלי חיים, בעיקר חרקים, ועל הקשר הזה אנחנו המדענים מדברים כבר לפחות 15 שנה". לדבריה, נראה בעולם בשנים הבאות הקצנה של תופעות מזג אוויר ואיתן גם התפרצות של מחלות זיהומיות נוספות המועברות על ידי חרקים שימצאו לעצמם סביבות חדשות בגלל האקלים המשתנה. "עכשיו באירופה יש התפרצות גדולה הרבה יותר של קדחת הנילוס וגם של מחלות נוספות שאלינו עדיין לא הגיעו ועלולות להגיע כמו צ'יקונגוניה, המועברת על ידי יתוש שנמצא כבר באגן הים התיכון, העלול להעביר גם את קדחת הדנגי", מוסיפה פרופ' פז. "העכברת למשל הוא חיידק שמוכר לרפואה שנים רבות, רק שהשנה נוצר כר פורה יותר עבורו".