שנת הלימודים תיפתח ביום ראשון ו־194 אלף עובדי הוראה ישובו לעבודתם. חלקם אולי שוקלים להירשם ללימודי תואר שני ולפי מחקר חדש בהחלט כדאי להם לעשות זאת, אם הם רוצים לקבל קידום בעבודה.
 
שיעורם של בעלי תואר שני בקרב עובדי הוראה נמצא במגמת עלייה ניכרת, כשבחינוך העל־יסודי שיעורם מגיע לכמחצית ובחינוך היסודי לכשליש, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כעת, המחקר של פרופ' סמדר דוניצה־שמידט ופרופ' רות זוזובסקי ממכללת סמינר הקיבוצים, שבחן את הגורמים להתפתחות מקצועית של מורים לאורך עשור בקרב כ־4,000 מורים בני 20 עד 54, מהם 82% נשים, מצא כי למידה לקראת תארים מתקדמים היא זו המשפיעה ביותר על הסיכוי לקבלת תפקיד ולקידום ומעלה אותו ב־170%. 
 
עובדי ההוראה לומדים במהלך השנים במסגרות שונות על מנת להישאר מעודכנים בתכנים שאותם הם מלמדים, בגישות להוראה ובמיומנויות השימוש בטכנולוגיות החדשניות, כאשר מבחינים בין שלוש מסגרות עיקריות: למידה פורמלית במוסד אקדמי המקנה תואר ותוספת בשכר, למידה לא פורמלית המתבצעת לרוב דרך השתלמויות פיתוח מקצועיות המקנות גמולי השתלמות בשכר ולמידה המתבצעת בפועל תוך כדי ההוראה ושנות העבודה והניסיון שנצברו שיביאו לתוספת בשכר.
 

המחקר, שהתבסס על נתונים ממשרד החינוך, בחן את השפעת הלמידה המתרחשת במסגרות אלה על הסיכוי להתקדם ולזכות בתפקידי מנהיגות בבית הספר במהלך עשר השנים הראשונות של ההוראה. על פי המחקר, למידה לקראת תארים מתקדמים היא המשפיעה ביותר על הסיכוי לקבלת תפקיד ולקידום כשהעלייה בסיכוי זה מגיעה כאמור ל־170%. לאחר מכן יש את השפעת הוותק והניסיון הנרכש - מעלה בכל שנה את הסיכוי לקבלת תפקיד ב־20%, כשוותק של שנתיים ב־44% וותק של שלוש שנים ב־73%.

עוד עולה מהמחקר כי ניסיון הוראתי שנרכש במשך חמש שנים משווה את הסיכוי להתמנות לתפקיד בבית הספר לזה של קבלת תפקיד בגין תואר מתקדם. מנגד, השתתפות בהשתלמויות פיתוח מקצועיות מעלה את הסיכוי לקידום בתפקיד רק בכ־4־5%.
פרופ' דוניצה־שמידט התייחסה לממצאי המחקר ואמרה: "אם היינו צריכות לנחש קודם מה יהיו התוצאות היינו אומרות שלתואר שני יהיה הסיכוי הגדול ביותר להשפיע על קבלת תפקידים בבתי הספר, אבל לא חשבנו שלגמולי השתלמות תהיה השפעה כל כך מעטה".