כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, הכריזה היום (ראשון) ההסתדרות סכסוך עבודה כללי במשק על רקע ההפקרות בחיי אדם בענף הבנייה ותוכל לנקוט עיצומים נרחבים במגזר הציבורי בתוך שבועיים באם הממשלה לא תענה לדרישות שניסח יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן בעצה אחת עם עובדי הבניין. "הקטל ומספר הפצועים הגדל של העובדים הנפגעים במהלך עבודתם לא יכול להימשך. זו בעיה לאומית שהמדינה מוכרחה להתעורר ולשים לה באופן מיידי סוף. חייבים להחזיר את הבטיחות לעובדים", אמר ניסנקורן לאחר אישור סכסוך העבודה בוועדה לתיאום וביצוע של ההסתדרות ובהנהגת ארגון העובדים והוסיף: "המספרים בלתי נתפסים, עוד ועוד עובדים נופלים למותם בהרג מיותר שאפשר למנוע בקלות, אך לצערי המדינה ממשיכה להתנהל כאילו לא אכפת לה מהנושא. עד כה, למרות ההתרעות החוזרות, לא נעשה צעד משמעותי לצמצום נגע הפגיעות בעבודה ולכן אנו מכריזים על סכסוך עבודה כללי. חובתנו המוסרית והערכית להילחם נגד התופעה".

רק מתחילת 2018 נהרגו 31 איש ונפצעו קשה למעלה מ-100 עובדים ומדי שנה נהרגים באתרי הבנייה כחמישים פועלי בניין. כבר לפני כחודשיים התריע ניסנקורן כי אם תימשך ההתעלמות מצד הגורמים הממשלתיים והמעסיקים ולא יעשה צעד משמעותי ומשנה מציאות של ממש לצמצום נגע תאונות העבודה בייחוד בענף הבניין ובנפילות מהגובה - ההסתדרות תכריז ותפעיל סכסוך עבודה כללי במשק לאחר החגים. ההסתדרות דורשת להגיע ל"הסדרה מוסכמת במסגרת קיבוצית מול כלל הגורמים הרלבנטיים, לשם שמירה והגנה על זכותם הבסיסית של העובדים לעבודה בטוחה במקומות עבודתם".

עם זאת, ניסנקורן מכוון את האש ישירות אל משרד העבודה והרווחה כאחראי על מינהל הבטיחות התעסוקתית ולא לכלל שרי הממשלה ולראש הממשלה, כשהוא נזהר בכבודו של ידידו, שר האוצר משה כחלון, שבעצם מחזיק בידיו את התשובה המרכזית לבעיה - תקציב.

בניגוד אליו, יו"ר ועד המנופאים הארצי, דן ורשבסקי, אמר בראיון למעריב בשבוע שעבר: "שר העבודה חיים כץ עשה יותר מכל שרי העבודה לפניו כדי להיאבק בתופעה. אי אפשר להשליך עליו את כל האחריות כשמשרד האוצר מייבש את האכיפה מתקציבים ושר האוצר כחלון, שמנהל בממשלה את נושא הדיור, לא נוקף אצבע בנושא כדי שתנופת הבנייה תימשך גם כשהיא גובה קורבנות ומגן בפועל על הקבלנים. אם רוצים לפתור את הבעיה מהיסוד כל שרי הממשלה הנוגעים בדבר חייבים לשתף פעולה ולייצר מנופי סנקציות ישירות על הקבלנים כולל שלילת רישיון, סמכויות אכיפה נרחבות למפקחים ומנגנוני פיקוח על הכשרות ואישורי עבודה שלא קיים היום. בשביל זה צריך שולחן עגול של שרי העבודה, הבינוי והשיכון (שאחראי על רשם הקבלנים), הבט"פ, הכלכלה, האוצר וראש הממשלה. שר אחד לא יכול לפתור את הבעיה".

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, מסר בתגובה להכרזת סכסוך העבודה: "אני מברך על החלטת ההסתדרות להצטרף ולקחת חלק במאמץ לשיפור הבטיחות באתרי הבנייה. ברצוני לשוב ולהדגיש כי האחריות הישירה לשלום העובדים נמצאת בראש ובראשונה בידי הקבלנים. בין יתר הצעדים שנקטנו ניתן למנות את חלת משטר העיצומים הכספיים האישיים על קבלנים".

על הקנסות יכולים כיום לערער הקבלנים עוד בטרם שילמו אותם, מה שדורש שינויי חקיקה, אבל בתגובתו ליו"ר ההסתדרות רומז השר כץ כי עיקר הבעיה נעוץ במשרד האוצר וכותב לניסנקורן: "כפי שציינת בעצמך, נדרשת הגדלה משמעותית של היקף כח האדם והמשאבים המוקצים למינהל הבטיחות" ומוסיף בציניות ברמזו ליחסים הטובים בין ניסנקורן לכחלון שנעדר מהביקורת של יו"ר ההסתדרות: "נשמח להיעזר בשירותיך הטובים ולהגדיל את מספר תקני המפקחים". ועם זאת, כפי שטוענים עובדי הבניין עצמם, מספר המפקחים הוא בעיה משנית לסמכויותיהם וליכולת ההרתעה והאכיפה שהחוק נותן בידיהם. ספק את השינוי המתבקש באמת יכולה הממשלה כולה לבצע וספק גדול עוד יותר אם ההסתדרות שממקדת את המאבק במשרד דל משאבים אחד שהוא דווקא היחיד שפועל בנושא, יכולה להביא לשינוי המתבקש.