פרופסור ליטל קינן־בוקר סגנית מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מחזיקה ללא ספק בתפקיד מחייב שיש לו השפעה על כל אחת ואחד מאיתנו. ואולם, את השפעת הדברים שהיא אמרה הבוקר (שלישי) לשי גולדשטיין וללאה לב ב־103FM יהיה קשה לרפא. בפתח התוכנית שוחחו המגישים על נתוני התחלואה בסרטן, שהצביעו על חיפה כעיר עם השיעור הגבוה ביותר של חולים. במשרד הבריאות לא קישרו בין הנתון לזיהום האוויר הגבוה בחיפה, דבר שעורר את זעמו של שי. 

אחת המצוטטות בנושא הייתה פרופ' קינן־בוקר, שאליה התקשרו השניים בשעה מוקדמת ובישרו לה שהיא בשידור חי. "בוקר טוב לך. קראנו את הנתון המדהים על כך שחיפה היא מקום ראשון בתחלואה בסרטן, ואת אומרת שאין לחבר את זה עם זיהום האוויר", פתחו את השיחה. "אנחנו לא בדקנו אם מי שחלה גר בחיפה בתקופה הנדרשת", השיבה קינן-בוקר.
 
אז את רוצה להגיד שאנשים מקבלים סרטן במקומות אחרים ואז כולם מגיעים לחיפה?

"לא, אני לא אומרת את זה".
אז מה את אומרת בעצם?
"אני אומרת שלפי מחקרים שמצביעים על הגורמים העיקריים למחלת הסרטן בספרות המדעית, 2 אחוזים בלבד מכלל התחלואה מיוחסים לזיהום אוויר".
 
בעצם את טוענת שאין שום הוכחה או דרך לקשר בין זה שמפרץ חיפה מזוהם בזיהום האוויר הכי גדול בארץ, לבין זה ששם יש הכי הרבה מקרי סרטן. בשם משרד הבריאות את אומרת כאן שאין קשר בין הדברים.
"לא, אני לא אומרת את זה. אמרתי שמהנתונים שלנו אי אפשר להסיק לגבי קשר. העודף בתחלואה בחיפה יכול לנבוע משורה של גורמים, וזיהום האוויר בהחלט יכול להיות אחד מהם, אבל..."
מה זאת אומרת 'יכול להיות'? את זורה חול בעיני הציבור. הציבור הרי לא מפגר. הוא מספיק אינטלגנטי לעשות את החיבור בעצמו, אבל את אומרת 'לא! אל תהיו כל כך אינטלגנטים. עדיף שתהיו טמבלים'.
"אז אתה לא צריך אותי. הסקת את המסקנות שלך. אני מביאה לך את נקודת המבט המדעית. נקודת המבט המדעית..."
 
שאין קשר! שאין קשר בין זיהום אוויר לסרטן!
"סליחה, אני לא מעוניינת להמשיך. אני לא מצליחה לסיים משפט, זה מאוד לא תרבותי".


 
סליחה, שי קצת חמים פה. את צודקת. בבקשה.
"אני מבינה, אבל אין לי שום דבר לא בעד זיהום האוויר בחיפה ולא נגדו".
סליחה? אין לך שום דבר נגד זיהום האוויר בחיפה? אני יכול לצאת בכותרת שלך, כסגנית מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, אין דבר נגד זיהום האוויר בחיפה? אמרת את זה.
"אמרתי נגד או בעד. לא פירשת אותי נכון".
אז אם אין לך שום דבר לא נגד ולא בעד, אז אולי תתפטרי מהתפקיד שלך ותביאי מישהו שיש לו משהו בעד או נגד זיהום האוויר?
"אני לא מעוניינת להמשיך את השיחה" (ניתוק).
בסיום השיחה אמרה לאה לשי כי הגזים בתגובתו. שי לעומתה חשב אחרת: "אני הגזמתי? באה האישה הזו, בכירה במשרד הבריאות, ואומרת לנו שאנחנו מטומטמים. לא מעניין אותה זיהום האוויר? איך היא אומרת משפט כזה? גם אם היית שואלת אותה שאלות מהותיות יותר היית מקבלת שקרים וחירטוטים וזריית חול בעיניים".