לפני חודשיים־שלושה יצאנו ממפגש של פינוי־בינוי ברחוב אלון שאני התנגדתי אליו, ובחוץ ניגשו אלי שני אנשים ואיימו עלי", אומר משה חזות בעודו רכון קדימה במטה הבחירות של מאיר שטרית לראשות העיר יבנה. "אחר כך היו התלהמויות, צעקות, אבל אני לא חושש, אני לא פוחד. אני בז לאנשים האלו. דווקא כשמנסים לאיים עלי, אני עוד יותר מעצים את הכוח שלי".

מעל ראשו של חזות מתנוסס שלט בחירות גדול, ובו תמונה של שטרית - מי ששימש בעבר בין היתר כשר התחבורה, שר הפנים ושר האוצר, אבל לפני כל אלה היה ראש העיר יבנה באמצע שנות ה־20 לחייו. עכשיו שטרית, בראשות סיעת "מקומי יבנה", מנסה את כוחו בהתמודדות נוספת על ראשות העירייה, אבל יודע שלמרות הרקורד המרשים שלו, זה לא יהיה פשוט. מולו עומד מי שמנצח כבר 20 שנה כל מועמד אחר שמנסה לרשת את הכיסא הזה, צבי
גוב־ארי, או "צביקה" בפי התושבים כאן.

אז שטרית גייס לשורותיו נשק סודי: את משה חזות. מי שאחרי 20 שנה כמספר שתיים של גוב־ארי, מכיר אותו טוב מכולם. "אני עם גוב־ארי מהיום הראשון", הוא מגולל. "בשנת 98', כשניצחנו בפעם הראשונה, היו הרבה דברים לא תקינים. אנחנו הצלחנו לעשות מהפך ולהביא את העיר לרמות שירות אחרות לגמרי. אבל היום ההסתכלות שלי על התפקיד היא אחרת. הייתי בשטף של היומיום שלי ולא שמתי לב לדברים שאני שם לב אליהם היום. היום, כשהשיח יותר פתוח והתבגרת ואתה יודע הרבה מאוד דברים, אז אתה יודע שזה לא תקין. אתה עובד ואתה רץ, ואתה לא חושב על שום דבר אחר".



כאמור, עד לפני כמה חודשים חזות היה שם נרדף לגוב־ארי, יד ימינו לכל דבר ועניין. מופיע בכל מקום שבו ראש העיר נמצא. אבל אז משהו נסדק בין השניים. מה בדיוק, תלוי את מי שואלים. כך או כך, עכשיו חזות הוא מספר שתיים של המועמד היחיד זה 20 שנה שמהווה איום ממשי על סיכוייו של גוב־ארי להיבחר שוב.

גוב־ארי כועס עליך שאתה לא איתו?
"לא, אני כועס עליו. אם אתה חושב שאתה רוצה אותי, תתקשר אלי, תגיד לי 'אני מתמודד שוב'. אבל לא התקשרת אלי".



דומה שהיריבות האישית הזאת אינה יוצאת דופן ביבנה של מערכת הבחירות הנוכחית, שהיא אמוציונלית מאוד, אישית. ברף רגישות כזה, יש לשקול כל מילה שעלולה להעלות קונוטציה לא נכונה. "בגלל זה שינינו את הסלוגן", חזות מצביע על השלט שמעל ראשו. מתחת לתמונתו של שטרית מופיע הסלוגן "לוקחים את יבנה קדימה", כאשר המילה האחרונה מודגשת. אלא שלדבריו אין פה רמז למפלגת קדימה ז"ל ששטרית היה חלק ממנה בעבר: "אנחנו מתמודדים יחד ברשימה על־מפלגתית ללא קשר לשום מפלגה במדינה. מאיר מממן את מערכת הבחירות מכספו, ללא שום התערבות של פוליטיקה ארצית. אני חושב ששלטון מקומי לא צריך להיות משויך לשום רשימה ארצית. אנחנו לא צריכים להתעסק בשתי גדות לירדן או במבצעים מול עזה. זה לא מעניין. אנחנו צריכים לדאוג פה לתושב נטו".

יש לכם סקרים שאומרים ששטרית מנצח?
"לראש עיר מכהן יש פור של 20% על כל מועמד. אני לא רוצה לדבר על סקרים. יש לנו סקרי עבודה שמראים איפה אנחנו חלשים ואיפה חזקים ואיפה אנחנו צריכים לתת דגשים".

40 שיחות ביום

כל הסקרים שפורסמו לפי שעה מצביעים על ניצחון לגוב־ארי. אלא שבראייה רחבה יותר, התמונה מתרככת. הפער, שהיה גדול מאוד לטובת גוב־ארי כאשר שטרית אך השיק את הקמפיין שלו לפני כשלושה חודשים בלבד, נראה עתה מתון יותר. הדבר הזה מכניס לדריכות את התושבים, שהורגלו למערכות בחירות מנומנמות. "לצביקה שנים לא הייתה תחרות בבחירות", אומר ניר בן שטרית (40), עורך המקומון "סטטוס" ביבנה. "מרגע שהוא עלה, עד הבחירות האלה כל הבחירות היו משעממות. בגלל שמאיר נכנס הוא שינה את הכללים. יש פה מועמד מאוד דומיננטי. זה לא איזה ילד שבא משום מקום או עורך דין אנונימי. צריך גם לזכור שמאיר היה מטאור פה ביבנה, אז זה מתחלק לשניים: חלק שזוכרים לו את זה, וחלק שאומרים שבזמנו הוא היה עושה כל מיני דברים אחרים. אני מנסה לא להיכנס להתלכלכויות האלה".

דברים צפים מחדש עכשיו?
"ברור. הלכלוכים עולים, גם נגד צביקה. אנחנו מנסים להתעלם מזה".

הוא יושב מאחורי שולחן עמוס במשרד דחוק באחד המרכזים המסחריים הוותיקים של יבנה. לצדו שולחן נוסף, ומאחוריו אבי איטח (42), מי שהקים את העיתון הזה לפני כשלוש שנים. אם יש ססמוגרף למערכת הבחירות הזו, המשרד הזה יכול לשמש ככזה. לדברי שניהם, מאז שהמועמדים לראשות העירייה הפעילו מנועים, מפלס הפניות אל בן־שטרית ואיטח צמח באופן חד. בעיקר מקרב המועמדים עצמם או מטעם אנשים ברשימות שלהם. "אני נותן במה לכולם, אז כועסים עלי", איטח מחייך. "כל יום שישי אני מקבל 40 שיחות טלפון". בן־שטרית מהנהן ואומר: "אני כבר לא עונה לטלפון ביום שישי. מכניס את השבת מוקדם. הם נעלבים בקטע שתשמע, צריך לשים מאוד לב לדברים האלה".

מלבד גוב־ארי ושטרית מתמודדים עוד שניים על כס ראשות העירייה. האחד הוא מאיר בן־הרוש, מי שהתמודד פעמיים בעבר ופעמיים הפסיד לראש העיר; ורועי גבאי, שהיה מספר חמש ברשימה של גוב־ארי, והחליט להתמודד מולו הפעם. שחר דמרי (38), שמתמודד ברשימה של גוב־ארי, רואה באחרון עדות דווקא לטובת ראש העיר המכהן. "המתנגדים של גוב־ארי אומרים שהוא רודן ודיקטטור, אבל אם הוא היה כזה דיקטטור וריכוזי, אז בחור שהיה מספר חמש ברשימה שלו לא היה מרגיש בטוח לרוץ לראשות העיר", הוא טוען בשיחת טלפון. "כי אם אתה דיקטטור אתה לא נותן כלים. ומספר שתיים שלו (משה חזות - ע"ר) לא היה הולך לרוץ עם מאיר שטרית".



אפשר לטעון שזה דווקא בגלל שהם מזהים סימני ריכוזיות ומנסים לגדוע את זה כל עוד זה אפשרי.
"אז אני חולק על זה כי אני עובד איתו ארבעה חודשים צמוד, ויש לי חופש פעולה מלא. הוא קשוב מאוד. יש פה שקיפות מלאה לכל מה שנעשה, חשיבה משותפת, אם זה שהוא מתקשר אליך ומתייעץ איתך, מישהו שהוא לא בכיר ברשימה שלו. יכול להיות שהחלטות הוא מקבל לבד, אבל כרגע מה שאני מקבל ממנו זה שיתוף פעולה מדהים, אוזן קשבת, על אחת כמה וכמה מישהו עם רזומה מטורף".

אל גוב־ארי הוא הצטרף דווקא לאחר שמצא עצמו אופוזיציה אליו. כשהיה תושב אחת השכונות הוותיקות ביבנה ביקש להתקין צלייה בגן ציבורי, ולדבריו מצא בלשכת גוב־ארי אוזן קשבת.

אלא שבשכונות הוותיקות הוא יוצא דופן בנוף. "אחת הטענות נגד צביקה, שאגב היא לא ב־100% נכונה, אבל יש בה משהו – היא שהוא הזניח את השכונות הוותיקות", אומר בן־שטרית. "יש להם הרבה כוח, אבל אנשים שם כנראה פחות מעורבים. אלה המקומות שפחות פותחו. עכשיו הולך להיות שם תמ"א ובנייה חדשה וישדרגו".

מדובר בשכונות בנייני רכבת מתפוררים שהעיר צמחה מהן, וכיום נותרו כמובלעות ענק, מוקפות בניינים חדשים של השכונות החדשות, המבוססות יותר. בצדק או לא, דומה כי רבים מתושביהן חשים שנשכחו מאחור. טענות לתשתיות ירודות והשקעה נמוכה עלו כמעט מכל אדם ששוחחנו עמו בשכונות הללו. אם כי לא מכולם. "אני פעמיים ביקשתי פגישה עם ראש העיר, ופעמיים קיבלתי", אומר ש', גבר כבן 50 שישב השבוע מחוץ לאחת המאפיות ברחוב הראשי של יבנה וביקש שלא להיחשף. חבריו, שישבו מסביב לשולחן פלסטיק, חלקו עליו בלהט. "השכונות הוותיקות כוללות צריפים, כולל גג אסבסט", נופף אחד מהם באצבעו. "עד לפני שעלה גוב־ארי היה שם פרויקט פינוי־בינוי. אך מרגע שהוא עלה הכל נעצר. יש שם 60 יחידות פינוי־בינוי שעדיין לא המשיך. 20 שנה, וכלום לא קרה".

אחר הוסיף: "אני בעל עסק, אני לא יכול לדבר. למה? מחר אם הוא זוכה, כל אוטו שעוצר פה עלול לקבל דוח. אני - במקרה הוא לא פגע בי".

אם זה ככה, איך זה שבוחרים בו פעם אחר פעם?
"כי הוא הכניס לפה אוכלוסייה גדולה, בנה את השכונות החדשות. בשכונות הוותיקות אתה לא תמצא כיום גרש קט־רגל לילדים. אם תלך לשכונות החדשות, תראה מגרש יפה, דשא סינתטי. יש אפליה".

ובכל זאת, גם החבורה הקטנה והטעונה הזאת מודה כי סיכוייו להיבחר שוב גבוהים. "אני משנת 55' פה, מהזמן שזה היה כפר ערבי", אומר אחד מהם, "ואני אומר לך: עד היום לא היה מועמד ראוי להתמודד מולו, נקודה. היום יש את מאיר שטרית שהוא מועמד רציני. זה בן אדם שהיה בתפקידים די בכירים. יש על מי לסמוך, הבנת?"



מכוח האינרציה

בשנים האחרונות חלה ביבנה עלייה מתמדת במחירי הנדל"ן, והעיר זוכה בפרסים ובהכרה. הדבר הזה הציב בעיה לקמפיין של שטרית, שנאלץ לשנות כיוון. לא עוד לטעון שעד כה היה ביבנה רע, אלא לומר כי תחת שטרית יכול להיות טוב עוד יותר. ויוכיחו הרקורד שלו, הן כראש עירייה לשעבר ביבנה והן כמי שטיפס גבוה בפוליטיקה הארצית.

"הוא התחיל את הקמפיין לא נכון", אומר איטח. "הוא בא אנטי־יבנה. כתבו: יבנה פקוקה, יבנה תקועה, אין תרבות. ואז אמרתי לו (לשטרית - ע"ר): 'תגיד: 'אני יכול לעשות היכל תרבות גדול יותר, אני רוצה יותר תרבות, אני רוצה יותר ספורט''. אי אפשר להגיד שאין היכל תרבות. זה יצר אנטי ברשתות החברתיות. חודש וחצי אחר כך אמרו לי: 'וואלה, אתה צודק'".

בן שטרית: "הם החליפו מ'יבנה תקועה' ל'תנופה חדשה ליבנה'".

ויש עוד דבר שעליו בונים במטה שטרית: הקדנציה הארוכה מאוד של גוב־ארי. "אני חושב שצריך להגביל את הכהונות של ראשי ערים", פוסק חזות. "למה מגבילים כהונה של ראש מוסד, שב"כ, נגיד בנק, מבקר? ראש עיר שקם בבוקר בכהונה הראשונה והשנייה זה לא ראש עיר שקם בכהונה השלישית והרביעית. אין אנרגיות. הוא עובד על פי רוטינה, מכוח האינרציה וזהו".

אתה הרגשת את זה כשעבדת תחתיו או שאתה אומר את זה עכשיו כשאתה נגדו?
"לא, לא, לא, אני אומר את זה כל הזמן. הלהט של העבודה בקדנציה הראשונה והשנייה זה לא כמו השלישית והרביעית. היום אני כבעל ניסיון אומר את זה. גדולים ממני אמרו את זה. מה אמר מנחם בגין? שלטון לאורך זמן הוא שלטון מסואב, והוא מוליד שחיתות. אני חושב שבמצב כזה גם אחוז ההצבעה הוא נמוך. אנחנו רוצים שאחוז ההצבעה יהיה גבוה. אנשים אומרים: 'הוא ייבחר'. מה שהיה הוא שיהיה".

דמרי מהרשימה של גוב־ארי מוצא שבדיוק להפך. "זה היופי בדמוקרטיה", הוא אומר. "בסוף זה מה שהעם רוצה, העם בוחר את המנהיגים שלו. אם העם לא היה רוצה את גוב־ארי, הוא לא היה בוחר בו לארבע קדנציות. ברגע שאתה קוצב קדנציות, אתה כופה עליו שינוי. אני מבין שאנשים אומרים ששליטה רבת שנים מובילה לשחיתויות. אבל לא תמיד זה נכון".

ממטה "יבנה שלנו" בראשות צבי גוב־ארי, נמסר בתגובה: "מאיר שטרית תלוש לחלוטין מהנעשה בעיר. טענותיו חסרות בסיס וגובלות בהונאת השומע אותן. המצב כה הזוי, עד כדי כך שבתוכניותיו לעתיד הוא מציין נושאים שבוצעו בעבר על ידי העירייה, כך שהוא אכן לא יודע מה קורה בעיר.

"בכל השכונות הוותיקות הוחלפו תשתיות מים, ניקוז, ביוב, תאורה, מדרכות וכבישים, מתקני אשפה טמוני קרקע, הצללת גינות והחלפת מתקני משחק וכושר ועוד. בעיר יבנה נמצא המספר הגדול ביותר של פרויקטים בתמ"א 38 ופינוי־בינוי בהשוואה לגודלה של העיר. כמובן, אין העירייה יכולה לשפץ בתים פרטיים, ושיפוץ זה צריך להיעשות על ידי הדיירים בסיוע העירייה אם הדיירים נרתמים לכך.

"השוואת השכונות הוותיקות לשכונות החדשות בעיר יש בה משום ניסיון נואל לשסות איש ברעהו ולייצר שבר קשה בתוך הקהילה. דומה הדבר לתחילתו של קמפיין הבחירות של הנ"ל אשר לא בחל בהצמדת שלטים על אוטובוסים ואמר בניגוד למצב העובדתי כי מצב החינוך, התרבות והעסקים בעיר רע בניגוד לעובדות בשטח.

"לגבי בעלי עסקים החוששים לצאת נגד העירייה – נתון זה נדלה מראשו הקודח של מר שטרית. בזמנו בעלי עסקים אכן חששו לפתוח את פיהם. ההפך הוא הנכון. העירייה עוסקת כיום בחידוש אזורי העסקים הישנים ושדרוגם למאה ה־21".