יום לאחר שקברו את שני ילדיהם הקטנים, דבורה וראובן גינצבורג מביתר עילית, שאיבדו גם את ביתם בדליקה, פרסמו סרטון בו הם מתחננים לתרומות כדי להמשיך ולקיים את משפחתם. עדויות מצמררות שהגיעו לידי "מעריב אונליין" משרטטות את הרגעים האחרונים של המשפחה עד האסון. לדברי האם דבורה, המלים האחרונות ששמעה מילדיה שנספו היו סדר קריאת "שמע" שעל המיטה, כשהשכיבה אותם לישון מוקדם יותר, כפי שעשו מדי ערב. הילדים הלכו לישון בשני חדרים שונים - בחדר אחד שתי הבנות הגדולות - איילת בת 10 ורחלי בת ה-8, ובחדר השני אלישבע בת ה-6, אפרת בת ה-4 וצבי בן השנתיים, זכרם לברכה.

לדברי יהודה רפאל, מקורב למשפחה, "איילת היתה הראשונה שהתעוררה והעירה את כולם, רחלי תפסה רגליים וברחה מהבית ואיילת הלכה לחדר השני והעירה את הקטנים. אלישבע נבהלה, נתנה לה יד, והן פינו את עצמן בחושך שנגרם אחרי הקצר ובין הלהבות". אולם, לפי העדות המצמררת "איילת קראה לאפרת פעמיים, ואפרת מרוב פחד התאבנה במקום וסירבה לזוז. איילת קראה לה 'אפרת בואי', ואפרת ענתה לה 'אני נשארת פה על המיטה'. הבנות ברחו מהר. זה כנראה היה עניין של שניות, כל ההתפשטות של העשן קרתה במהירות מטורפת. עם הקטן לא היתה שום תקשורת, הוא כנראה ישן ונפטר במקום".

האם דבורה סיפרה למעריב אונליין על התמודדותם ביומיים שלאחר האסון. "הדירה הלכה כליל, כרגע אנחנו בדירה זמנית של אדם טוב מביתר עלית, אבל נצטרך לשפץ את כל הבית מהיסוד, ולחזור לגור שם עוד כמה חודשים במקרה הטוב", אמרה, "זה הדבר היחיד שאני יכולה לקבל מאנשים אחרים, כי הילדים שלי לעולם לא יחזרו, למרות החיבוק שעוטפים אותי בו עכשיו. נותרו לי שלוש בנות לגדל ואני מגייסת את כל הכוחות שאין לי כדי להיות חזקה. הבנות עצמן עברו טראומה נוראית, מלבד זה שאיבדו אח ואחות הן ראו הכל מול העיניים".







כאמור, מוקדם יותר פרסמו ההורים סרטון בו הם מבקשים סיוע מהציבור הרחב, לאחר האסון שפקד אותם. "יהודים יקרים, אני ורוביק קברנו היום שתי קורבנות", אמרה האם דבורה בקול חנוק מדמעות, שיצאו החוצה בהדרגה לאורך דבריה. "זה לא היה רק קורבנות שלנו, זה לא קורה לאדם פרטי, זה קורה לעם ישראל ביחד, אנחנו כולנו אחים, והילדים שלי צבי ואפרת הם הילדים של כולם. אני כל כך הייתי רוצה לחבק אותם עכשיו אבל אין לי אותם. ברוך השם נשארנו עם שלושה אוצרות בבית, אלישבע היתה בין המיטה של צבי למיטה של אפרת, ומלאכים הוציאו אותה משם".

"אני הבטחתי לבנות שאנחנו נמשיך להיות משפחה שמחה, שאנחנו נגדל אותם בשמחה, ושבעזרת השם נזכה לעוד ילדים ונמשיך להיות מאושרים, אבל אין לי כוחות לבד. זה ניסיון קשה. אני צריכה את העזרה שלכם. עם זה שנשארנו בלי ילדים אף אחד לא יכול לעזור לי, אבל נשארנו גם בלי בית, לבית שאנחנו נמצאים בו עכשיו יהודים טובים דאגו לנו. אין לנו לאן לחזור, חוץ מהאלבומים של אפרת וצביקי כמעט לא נשאר כלום. אני פונה אליכם בבקשה שתעזרו".

רגע קשה במיוחד הורגש בפניהם שלה ושל בעלה כשהזכירה בטעות את אפרת, בתה שנספתה באסון, בין בנותיה החיות: "תעזרו לי לקיים את מה שהבטחתי לאפרת - סליחה – לאיילת, לרחלי ולאלישבע, שיהיה לנו בית שמח ובריא, אני מודה מראש לכל מי שיעזור לי, אני בטוחה שתתגייסו למעני אחים יקרים שלי, ואני מברכת אתכם במה שבירכו אותי – שלא תדעו אף פעם צער".




לתרומות למשפחת גינצבורג - לחצו כאן