"הנגב שבע תוכניות גרנדיוזיות, הגיע הזמן למעשים" - כך אמרה ד"ר אסתר (אתי) לוצאטו, אשת עסקים ופעילה חברתית, בפאנל שנערך אתמול על עתיד הנגב. לוצאטו התייחסה בדבריה לתוכנית להעברת קריית המודיעין של צה"ל לאזור ליקית בנגב, שמתעכבת בין היתר בשל דרישת הרמטכ"ל רב־אלוף אביב כוכבי לסלול מסילת רכבת לאזור. "כוכבי כמנהיג צריך לומר 'אחריי!' ולא להציב מכשול", קבעה.
מימוש התוכנית, יחד עם הקמת שדה התעופה בנבטים, יעלו את קרנו של הנגב ויובילו ליצירת עשרות אלפי משרות. אלא שבשלב זה התוכניות עדיין תקועות בקרב מקבלי ההחלטות.
עד שזה יקרה, משרד הביטחון מקדם כמה מיזמים בנגב. אחד מהם הוא קריית התקשוב, העתידה לקום בבאר שבע. לדברי תא"ל (במיל') איציק כהן - סמנכ"ל ראש מינהל מעבר צה"ל לנגב במשרד הביטחון, שהשתתף בפאנל - יעבדו שם 6,000 איש, רובם אנשי טכנולוגיה ממרכז הארץ. "אנחנו מזיזים את מרכז הכובד דרומה", אמר. "אלו לא אמירות – זה כבר קורה".
בינתיים מי שנרתמו לטובת הנגב הם פילנתרופים ועמותות שמזהים את הפוטנציאל שטומן בחובו חבל הארץ הזה. אחד מהם הוא רון לאודר, שלפני חמש שנים הקים את מרכז לאודר לקידום תעסוקה בנגב בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון וקרן קיימת ארה"ב.
"לאודר שאל 'כמה אנשים נשארים בנגב לאחר הלימודים', והוא שמע תשובה מכאיבה", סיפר אבי בלשניקוב, יו"ר מרכז לאודר ואחד ממשתתפי הפאנל. "אמרו לו שמיטב הנוער לומד באוניברסיטת בן־גוריון, ולקראת סיום התואר הצעירים עולים לרכבת אל תל אביב ואינם נשארים בעיר. באמצעות המרכז אנחנו מגיעים לסטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם ומשדכים אותם למקומות תעסוקה בנגב, בהתאם למקצועות הלימוד שלהם. ליותר מ־1,500 סטודנטים מצאנו עבודה".
לדברי בלשניקוב, המרכז פועל רק מתרומות. "אין אצלנו שקל אחד מקופת המדינה", אמר. "איננו מערבים את הממשלה ואיננו רוצים שאף אחד יפריע לנו. אנחנו יודעים מה צריך - ועושים את העבודה". כבר לפני כ־20 שנה זיהתה גם קרן מיראז' ישראל את הנגב כמחולל הצמיחה של ישראל והשקיעה ביוזמות כלכליות רבות באזור. "יצאנו למסע תכנון אסטרטגי ובו פגשנו ראשי רשויות ואנשי עסקים והבנו היכן האתגרים וההזדמנויות", סיפרה ניקול הוד סטרו, מנכ"לית הקרן. "בחרנו במודל של פיתוח כלכלי אזורי. אנחנו מקימים קהילת חדשנות כדי לחבר בין הנכסים של הנגב ולהביא משקיעים נוספים".