בצל משבר נגיף הקורונה התקיים היום (שלישי) בחיפה באנדרטת יד לניצול של עמותת יד עזר לחבר הטקס המרכזי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. למרות המגבלות שמחייבות להימנע מהתקהלות ולהתקרב החליט מנכ"ל העמותה שמעון סבג לקיים את הטקס כסדרו כמעט ללא שום סטיה מהנוהל הרגיל.

"אני רואה בקיום הטקס חובה מוסרית לזכור ולא לשכוח" אמר סבג. "אני חושב שהיום הזה הוא יום מיוחד לעם היהודי. אני עצמי פוגש יום יום שעה שעה את השורדים, מסייע להם, אבל הם בעיקר הם אלה שמחזקים אותי ואת כל העם הזה. בזכותם אנו עומדים כאן היום, גם ברגעים קשים שחווה העולם כולו ומבינים כי אלמלא הלחימה שלהם וכח ההישרדות שלהם לא היה לנו כאן כלום". 

כאמור הטקס המיוחד נערך בעקבות ההגבלות וההנחיות של הממשלה ומשרד הבריאות ותוך הקפדה על כל הכללים עם מספר מועט של ניצולי שואה שעמדו במרחק שני מטר האחד מהשני. רבים צפו בטקס על גבי מסכים ודרך מרפסות בתיהם לאורך רחוב קסל בשכונת הדר הכרמל בחיפה. 

טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה של עמותת יד עזר לחבר (צילום: עמותת יד עזר לחבר)טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה של עמותת יד עזר לחבר (צילום: עמותת יד עזר לחבר)

הטקס החל בהדלקת משואת הזיכרון אותה השיאו שני ניצולי שואה ששרדו את תופת מחנה ההשמדה אושוויץ. שלום שטמברג ניצול השואה מפולין בן 98 מאחרוני שורדי גטו וורשה שם איבד את אביו ורבים מבני משפחתו שנרצחו על ידי הנאצים. שטמברג כנער בן14 שרד בגבורה את תופת השואה ואת הגיטאות והמחנות וורשה, "שרדתי את אושוויץ –בירקנאו, בוכנוולד, ודכאו לא נכנעתי אז למרות שראיתי במו עיני איך מרבית בני משפחתי נרצחים. אני כאן עומד גאה במה שיש לנו כעם ובמה שיש לי בעצם זה שאני עומד כאן".

יחד איתו השיאה את המשואה הגברת מרים ליניאל, ניצולת השואה מפולין בת 99, שכנערה שרדה בגבורה אמיצה את תופת מחנה ההשמדה ואף היא איבדה רבים מבני משפחתה במחנה ההשמדה אושוויץ.

סבג אמר בנאומו הקצר "יצרנו טקס אשר מכבד את כל המגבלות וההנחיות של הממשלה ומשרד הבריאות". אחריו דיברה יהודית סץ סגנית מחלקת הרווחה ונציגת השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים. 

טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה של עמותת יד עזר לחבר (צילום: עמותת יד עזר לחבר)טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה של עמותת יד עזר לחבר (צילום: עמותת יד עזר לחבר)

סגן ראש עירית חיפה דוד עציוני "אני עומד כאן נרגש כל פעם מחדש. כל שנה יש כאן אלפים השנה אנחנו מעטים אבל הזיכרון הוא אותו זיכרון הכאב הוא אותו כאב. אני מצדיע לשורדים ומצדיע לאלה שלא שוכחים. בעיקר מברך אנשים כמו שמעון סבג, שרבים מדברים ולא עושים הוא ממעט לדבר אבל בעיקר עושה". אחרי קריאת קדיש, אל מלא רחמים ופרק תהילים, התפנו הרמן ושטמברג לספר את סיפורם לכלי תקשורת רבים בארץ והעולם.