ראש בראש: טור שכתב למעריב העיתונאי, קלמן ליבסקינד, שטען, בשונה מהרגלו, כי "דווקא נוכח הישגיו המדיניים, בולט כישלונו של נתניהו בזירה הפנימית", הצליח להצית ויכוח עקרוני בין מגישי הרדיו ינון מגל ובן כספית בתכניתם ב-103FM. מגל טען כי קיים פער תפיסתי שמקורו בהבדל בין ישראל הראשונה והשנייה, בן השיב: "בדמוקרטיה אתה שופט את המנהיג לפי ביצועיו ולפי דעתך העצמאית, לא מה שנקבע בישיבת השופרים של הבוקר". 

ינון: "גם אם יש פה התפרצות של גל שני של הקורונה, זו לא סיבה להגיד עכשיו לראש ממשלה ללכת - עם כל הכבוד".

בן: "כאילו חסרות סיבות".

ינון: "ואני חושב שמי שממחנה הימין שקורא לנתניהו ללכת, גם אם זה בהסדר טיעון או בחנינה או בכל משהו כזה, אז הוא כפוי טובה בטח אם הוא מהמגזר הדתי לאומי, ולצערי לרוב כל הקריאות האלה הן מאנשים עם כיפה סרוגה. ואני אומר את זה בצער כן? אני אומר את זה בצער, איזה פיינשמייקריות כזאת שאני לא אוהב אותה, זהו".

בן: "תבין, בעצם אמרת עכשיו בקליפת אגוז את כל הנזק שגרם נתניהו למדינת ישראל בכלל ולימין בפרט. בקליפת אגוז אמרת את זה עכשיו. אסור לקרוא, אם אתה מהימין, אסור לך לחשוב שרה"מ נכשל וצריך ללכת. מתי היינו בתרבות כזאת תגיד מתי? בליכוד, בתוך הליכוד היו אין ספור עימותים וויכוחים אידאולוגיים כולל קריאה לכל אחד שילך, עכשיו כל הליכודניקים הקלאסיים מהסוג שלי, אני הקטן".

ינון: "מה פתאום קריאה שהוא ילך בגלל הקורונה? מה פתאום? הוא הממשלה, שיתקנו את זה".

בן: "כנראה שלא קראת את קלמן".

ינון: "קראתי את קלמן, מעניין שאתה פתאום קורא את קלמן, כל התחקירים שלו שהייתי אומר לך שבוע אחרי שבוע 'קראת את קלמן', 'לא קראתי את קלמן'. נמצא אחריך דף אחד בעיתון ומשום מה אתה לא קורא אותו, 'לא יצא לי, הדף התהפך לי, הנגמ"ש נפל לי לשלולית, הצ'ימידן היה על הריו והוא נסע'".

בן: "ניסיונותיך העלובים לסכסך ביני לבין קלמן לא יצלחו - אני הבאתי אותו למעריב".

ינון: "אתה הבאת אותו, אתה המצאת את יחזקאלי, בוא, הבנתי".

בן: "אני 35 שנה בעיתון הזה".

ינון: "בסדר, טוב, אז עכשיו אתה המצאת את קלמן".

קלמן ליבסקינד (צילום: ללא)קלמן ליבסקינד (צילום: ללא)

בן: "אני לא המצאתי את קלמן, הוא עיתונאי ותחקירן בזכות עצמו, אבל אני כן גאה להיות מאלה שפעלו, אפילו כשפרשנו, כשבן צבי קנה את מעריב, פיטר אותי ועוד כל מיני - הקמנו את סוף השבוע וקלמן היה שם, ואני לוקח על זה קרדיט".

ינון: "אז פתאום קראתי את קלמן, סוף סוף קראת את קלמן".

בן: "קראתי את קלמן כי המאמר עניין אותי, ובזכות זה שאני קורא את קלמן, ואני קורא את קלמן הרבה, כולל את התחקירים שלו על יואב גלנט. אני מבין שעכשיו בכלל זה לא מה שהוא כתב. הוא לא חושב שבגלל הקורונה נתניהו צריך ללכת, ואגב זה לא רק כיפות סרוגות, כן? נדב העצני הוא לא כיפה סרוגה למשל, גם חגי סגל שכתב את אותם דברים במקור ראשון בעצימות נמוכה יותר".

ינון: "לא אמרתי רק, אמרתי לרוב, ברוב אני מתכוון לעקיבא נוביק, קלמן וחגי ובמועצת ישע".

ישראל הראשונה והשנייה

בן: "למה במחנה המרכז שמאל יכולים כולם לצעוק לבני גנץ כי הם לא מרוצים ממנו להתפטר, ובמחנה שלכם לא?"

ינון: "זה מתכתב עם מה שאבישי (בן חיים) כותב, שזו התרבות של השמאל, לתקוע סכינים בגב; שזו תרבות של ישראל הראשונה ואנחנו בישראל השנייה לא אוהבים את זה, אנחנו המזרחים לא אוהבים את זה".

בן: "לא, זה האסון של אבישי, אתם הנבערים. זה האסון של אבישי, שזו לא תרבות של ישראל הראשונה והשנייה, זו דמוקרטיה. בדמוקרטיה אתה שופט את המנהיג לפי ביצועיו ולפי דעתך העצמאית, לא מה שנקבע בישיבת השופרים של הבוקר - וקלמן, אתה יודע מה שעצבן אותי. אני חולק על חלק ממה שהוא כתב שם. הוא תקף שם גם אותי - זכותו".

ינון מגל, בן כספית (צילום: אביב חופי)ינון מגל, בן כספית (צילום: אביב חופי)

ינון: "הוא לא הזכיר אותך בשמך".

בן: "הוא רמז. אני חולק ואמשיך לחלוק, הוא ימשיך לחלוק עליי וזה כל היופי, עד שתפעל המכונה המתועבת הזאת של הספינים, המכסחת דשא הזו, שמטרתה להנכיח את הטענה שכל מי שחושב שנתניהו הוא לא מתנת האל למין האנושי - לא קיים, או צריך לברוח מהמפלגה, או צריך לפרוש מהחיים הפוליטיים. אם כך, אז מה השיקולים של קלמן?"

ינון: "טוב אני לא נכנס לזה, עזוב זה סתם, אני לא מפקפק, אני לא שם ואני לא חושב שקלמן מקבל משהו או איזה שטות כזאת - זה לא העניין בכלל. למה אצל החרדים זה אף פעם לא יקרה? חוץ מכל מיני כאלה שלא מייצגים אף אחד כמו בני רבינוביץ' או ישראל פריי שלא מייצגים את עצמם - אף חרדי לא יתקע סכין בגב לח"כים החרדים".

בן: "איך יכול להיות שהאנשים האלה תפרו תיק לרה"מ, ומה התשובה הניצחת? יקבלו תשומת לב מאברמוביץ', דרוקר ובן כספית, זה הרי כל כך עלוב, נמוך, ירוד ונטול אינטליגנציה שלא צריך אפילו לענות לזה. אותו דבר קלמן, הבן אדם חשב והגיע למסקנה, הוא לא הראשון וגם לא האחרון. מה הבעיה?"

ינון: "הוא שובר את השורה, הוא מחליש את המאבק ואת המחנה, אנחנו מחנה, הוא לא צריך לעזור לשמאל".

בן: "אנחנו לא רתומים כבהמות לשום שורה, עם מחסומי עיניים. כל אחד מאתנו, בעיקר אם אתה במקצוע העיתונות, אתה צריך לשפוט מקרה לגופו, ולכתוב ולחשוב מה שאתה חושב ולא מה שמנוסח בשורה שזו שורה של שופרות - כבוד לקלמן ולא כבוד לכם".

ינון: "אצלנו משורה ישחרר רק המוות".

בן: "טוב, אז נמתין לו בסבלנות".