גיא פלג וענת דוידוב שוחחו הבוקר (שלישי) ב-103FM עם עופר איסקוב, אחיה של שירה משה שכמעט ונרצחה במצפה רמון, לקראת הדיון היום בערעור על איסור פרסום שמו של בעלה. איסקוב אמר: "איך בית המשפט יכול לתת יד לדבר כזה? איך אפשר לתת לזה צ'אנס? הוא נתן צ'אנס לאחותי? אני בעד הזדמנות שנייה לבן אדם אבל אם היינו יודעים שמדובר בהזדמנות שלישית בשבילו לא היינו נותנים לזה יד". בהמשך שוחחו פלג ודוידוב עם עו"ד בן מעוז שמייצג את שירה והמשפחה. לדברי עו"ד מעוז "זה הזוי ומקומם שבית המשפט אוסר את פרסום שמו של אדם שדקר לכאורה את זוגתו 20 פעמים. אין לי ספק שהיום הוא יהפוך את החלטתו".

גיא: בוקר טוב לעופר איסקוב אחיה של שירה שניצלה מניסיון רצח ונותרה פצועה מדממת חבולה. אנחנו אלייך בעקבות החלטה מקוממת אולי בלתי נתפסת של השופט ג'ורג' אמוראי מביהמש השלום בבאר שבע שבמרכאות זרם עם החשוד ואפשר לו לחסות תחת צו איסור פרסום וזה מוציא אתכם מדעתכם ובצדק. 
"כן בוקר טוב, באמת החלטה מקוממת של בית המשפט לתת צ'אנס לנאשם שאולי ימצאו דברים מפתיעים. בית המשפט אני לא רואה איך הוא תומך באנשים כאלה ומראה את פרצופם כדי שהמוניטין שלו לא יפגע זה מה שהוא אמר להגנתו. איך אפשר לתת יד לדבר כזה. איך אפשר לתת לזה צ'אנס? הוא נתן צ'אנס לאחותי?"

גיא: מה שלומה דרך אגב?
"שלומה יציב, מיום ליום אנחנו מגלים עוד דברים, היא איבדה את מאור עיניה ב70% בעין אחת. אנחנו גם רואים שבר ברגל. מעבר לדקירות, מעבר לנפש אנחנו מגלים כל יום דברים חדשים".

הפגנה מול בית המשפט העליון נגד היחס המקל לעברייני מין (צילום: מחאת המופקרות ירושלים)

ענת: זה יהיה שיקום ארוך מאוד מאוד.
"כן מדובר מעל חצי שנה". 

גיא: פניתם גם לציבור שיתרום כדי להחזיר לשירה את החיוך.
"פנינו לציבור במטרה לגייס כסים. יש לנו עם מדהים זה מה שאני יכול לבוא ולהגיד, תוך שש שעות השגנו את הרף שהצבנו, החלטנו להפסיק עם זה לכמה שעות אבל אנשים רצו להמשיך לתרום וראינו שמצבה מתדרדר והחלטנו לפתוח שוב את התרומה. בעזרת אנשים נהדרים, באמת יש לנו עם נפלא, עברנו את רף המיליון שקל".

ענת: אגב גיא אני רוצה לשאול אותך כאן, סליחה עופר, האם יש סיכוי שהחלטת השופט תבוטל ויותר שמו של הדוקר?
גיא: "כן, יש ערעור של ההחלטה בבית המשפט המחוזי של ידיעות אחרונות וויינט ונראה לי גם עיתון הארץ. המשטרה התלבטה האם להצטרף ולהגיש ערר, למרות שלא מצאו אפשרות בחוק אבל נציג המשטרה יאמר בדיון שהם חושבים שזה חשוב לפרסם את שמו במסגרת המאבק באלימות כלפי נשים".

ענת: אני חושבת בדיוק באותה צורה וחייבים לפרסם את שמו ואני חושב שהשופט טעה בענק ואני רוצה לשאול אותך עופר מה מצבה הנפשי מעבר לחבלות הקשות ולדקירות שעשה בה בעלה.
"המצב שלה קשה. יש גם בן תינוק בתמונה. בן שנה ועשרה חודשים". 

ענת: שהוא היה עד לאירוע הזה עד כמה שתינוק יכול להבין....
"היה על הידיים שלה ושותת בדם שלה בכל מהלך האירוע הנוראי הזה. יש תמונות נוראיות שאני אשמח לבוא ולהעלות. אני באמת... אנשים באים וחושבים כמה גרוע זה יכול להיות, אני מקווה שאיך שהתמונות יבואו ויצאו אז העולם את זה קצת אחרת. היא מנסה לדבר עם הבן שלה והבן שלה לא מזהה אותה בכלל למרות שהפסיכולוגית אמרה שתינוק לא מזהה את הדמות מולו רק את הקול אבל אפילו הילד שלה לא מזהה אותה".

גיא: עופר, אנחנו שוחחנו יום למחרת המקרה המחריד הזה ובסיפור שלכם יש מסר לנשים שחוות אלימות והתעללות במשפחה כי היה אירוע קודם בין אחותך לבין בעלה לפני שנה ואתה סיפרת לי בגילוי לב על היוועצות משפחתית מה לעשות עם גילוי האלימות הזה ואתם חשבתם שטובת המשפחה מצדיקה סליחה ולקבל את הצער שאז הוא הביע ובדיעבד זו הייתה החלטה הרת אסון. מה המסר שלך מהאירוע הזה?
"אני כן בעד הזדמנות שניה לכל בן אדם אבל לא ידענו שזו כבר ההזדמנות השלישית שלו וזה מה שגרם לנו לבוא ולתת לו הזדמנות. בדיעבד אם היינו יודעים שזו הזדמנות שלישית לא היינו נותנים יד לכך. אישה צריכה לפנות לגורמים המתאימים לטפל בה. הממשלה לא צריכה להוזיל את המקרים האלו ולתת כתף".

ענת: כתף וכסף....עופר בוא תישאר איתנו על הקו ונצרף את עו"ד בן מעוז שמלווה את המשפחה. גיא: אתה תהיה הבוקר בבית המשפט המחוזי ותהיה פה לשירה שלא יכולה להיות שם ומבקשת שיפרסמו את שמו של בעלה שפצע את גופה ונפשה. ענת: שהתכוון לרצוח אותה.
"נכון, אני חושב שזה צעד מאוד אמיץ של שירה ושל המשפחה להיחשף בצורה כזאת פומבית לעיני הציבור ולחשוף את הסיפור שלה בעיקר בשביל כל אותן נשים שיושבות בבית וצריכות את התמיכה הזאת בעיקר כדי לגרום לכך שלא יקרו מקרים כאלה פעם נוספת".

גיא: בית המשפט מדבר על ההגנה על הקטין על חשיפת השם. העמדה של הקורבן היא עמדה אחת מתוך מגוון של שיקולים. אתה יכול להבין את העמדה של בית המשפט או את הרציונל שמלווה אותה על כל פנים?
"צריך להבין איך הדברים עובדים. ברירת המחדל היא פרסום. המחוקק מעניק לבית המשפט סמכות במקרים חריגים בלבד ורק אם החשוד מוכיח שיגרם לו נזק חמור ויוצא מגדר הרגיל לעצור את הפרסום. החשוד טען שם טענות הזויות ולא ברור לי איך בית המשפט יכול לקבל אותן. לא ברור לי איך טענה של פגיעה במוניטין או פגיעה בקטין כשהוא ביצע את המעשה לעיני הקטין יכולות לשמש לצו איסור הפרסום. מי שקרא את הפסיקה  מבין שבית המשפט פעל בניגוד להוראות החוק במדינה בניגוד לפסיקה הנוהגת במדינת ישראל ואין לי ספק שהיום יהפוך בית המשפט את ההחלטה השגויה הזו".

גיא: לדעתך החלטת ביהמש היא סימפטום לכך שמערכת האכיפה ובתי המשפט לא מכבידים את ידם על גילויים של אלימות כלפי נשים?
"לא, אני חושב שזו אמירה רחבה וכללית מדי ואני חושב שיש שופטים מצוינים ולעתים שופטים מחמירים בענישה ואני לא רוצה לגזור מהמקרה זה ואני חושב שבמקרה הזה יש שגיאה קשה של שופט שלא התייחס להוראות החוק הרלבנטיות וזו הסיבה שיש ערכאת ערעור".

ענת: אני קראתי מה אמר השופט והוא אמר לחשוד: "אמרת דברים חשובים". היית נוכח בדיון הזה?
"אני לא הייתי נוכח בדיון הזה. זה דיון שהתנהל בין משטרת ישראל גם היו כלי תקשורת שהיו נכוחים בדיון ואני לא יודע אם הדברים האלה נאמרו בדיוק באופן הזה".

ענת: זה היה ציטוט לפחות בוויינט. 
"ניתן ללמוד מההחלטה שהשופט נתן משקל משמעותי לדברים של החשוד".

ענת: חלק מהדברים שיש לו הורים מבוגרים והוא לא רוצה שהם יפגעו.
"צריך להבין שהטענה של פגיעה במוניטין ופגיעה בקריירה היא מנת חלקם של לכל חשוד ונאשם ואם ככה אז לא היו מפרסמים את שמו של איש בשום מקרה. לכן המחוקק בא ואומר לבית המשפט ושואל האם מדובר כאן בנזק יוצא מגדר הרגיל ויש להעדיף את הנזק החמור שיגרם לחשוד על פני האינטרס הציבורי בפרסום. אני חושב שאדם שדקר את זוגתו לכאורה למעלה מעשרים דקירות וניסה לרצוח אותה לעיני בנה הקטן..."

ענת: שאמר אני לא רוצה שתראי יותר את הילד שלנו. 
"אז איך אפשר לדבר על נזק חמור שיגרם לקריירה שלו מפרסום שמו כמשהו שניתן להעלות כנימוק לאיסור פרסום שמו...זה הזוי ומקומם בעיני".