היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים עמד בשנת 2020 על כ-300 מיליון שקל – גידול של למעלה מ-8% לעומת שנת 2019. כך עולה מסיכום נתוני "קנט", הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות.
בקרן ציינו, כי בחמש השנים האחרונות חל זינוק של כ-45% בהיקף נזקי מזג האוויר לחקלאות, לעומת חמש השנים שקדמו להן. וזאת, על רקע תופעת ההתחממות הגלובלית.
בקנט מתריעים, כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל המצב עלול להחמיר בהמשך, כאשר נפגעים המידיים משינויי האקלים ימשיכו להיות החקלאים.
מסיכום נתוני 2020 עולה כי בשנה החולפת טיפלו מעריכי הנזקים בקנט בכ-14 אלף דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים – זינוק של כ-50% בהיקף דיווחי הנזקים לעומת שנת 2019.
עיקר הדיווחים היו ממגדלים בצפון הארץ - כ-6,500 דיווחי נזקים. ממגדלים בדרום הארץ התקבלו כ-4,000 דיווחים וממגדלים במרכז כ-3,500.
מהנתונים עולה עוד, כי שנת 2020 התאפיינה בתכיפות אירועי הקיצון ובשינויים בגורמי הנזק האופייניים לאזורנו, כאשר חלק ניכר מהפיצויים שולמו למגדלים בעקבות חוסר יבול כתוצאה ממזג האוויר הקיצוני לעיתים ושינויי האקלים.
בעוד שבשנים האחרונות גורם הנזק המרכזי בחורף היה הקרה, בחורף שפתח את שנת 2020 הקרה גרמה לנזקים מעטים באופן יחסי. מנתוני "קנט" עלה, כי גורם הנזק המרכזי בתחילת השנה היו הרוחות העזות שגרמו לנזקים כבדים לגידולים השונים, ובכלל זה לנשר של חנטים ופירות מהעצים.
עבור נזקי סערה פיצתה "קנט" את החקלאים בכ-15 מיליון שקלים. גם המשקעים הרבים שירדו, שאמנם ברובם היו גשמי ברכה לחקלאות ולמשק המים בישראל, גרמו לנזקים רבים.
עבור נזקי השיטפונות וההצפות של השדות פיצתה "קנט" את החקלאים בכעשרה מיליון שקלים ובעקבות נזקי הברד הסתכם הפיצוי בכשמונה מיליוני שקלים. במקרים רבים הברד שפגע בפרי והרוחות שטלטלו את עצי הפרי גרמו לעיתים לפירות נזקים באיכות הפוסלים בהמשך את שיווקו של הפרי.
האירועים החריגים והעוצמתיים שנגרמו בגלל ההתחממות הגלובלית הביאו לפגיעות חריגות בענפי חקלאות נוספים. נזקים כבדים נרשמו לבריכות הדגים שנפרצו כתוצאה מהשיטפונות והגשמים העזים ולכוורות דבורים שנסחפו בשיטפונות.
ב"קנט" ציינו עוד, כי לאחר החורף עתיר המשקעים אשתקד והנזקים בעקבותיהם, הקיץ כלל שורת אירועי קיצון שגרמו לנזקים עצומים. בשבוע אחד, בסוף אוגוסט, נמדדו טמפרטורות גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הרב שנתי, ובאזורים מסוימים נמדדו למעלה מ- 45 מעלות.
גל החום גרם לשורה של נזקים בענפי החקלאות השונים, ובכלל זה נזק גדול לגידולי הפירות שבחלקם נצרבו מהשמש החזקה וחלקם אף "התבשלו" על העצים.
בהמשך שרר גל חום קיצוני נוסף, בעיקר בהרים ובפנים הארץ. באילת נמדדו באותה עת קרוב ל-49 מעלות ובצפון הארץ (כפר בלום) נמדדו 47 מעלות. בירושלים נשבר שיא חום שהחזיק 118 שנה.
האירוע גרר מאות הודעות נזק של חקלאים על נזקים בגידולי הפירות, הירקות, הגפנים והלולים. גם בחודש ספטמבר היה חם מהממוצע במידה ניכרת ובאזורים רבים בארץ היה זה חודש ספטמבר החם ביותר מתחילת המדידות.
בסך הכל שילמה "קנט" למגדלים למעלה מ-54 מיליון שקל, בגין אותם נזקי חום. זאת, לעומת 10 מליון שקלים בלבד בשנת 2019.
ההתחממות הגלובלית פגעה בשנה החולפת לא רק בגידולים אלא גם בבעלי החיים (בקר, עופות ודגים), כאשר גם נמשכו התפרצויות של מחלות והתפשטות של וירוסים שונים. נזקים בהיקף של כ-20 מיליון שקלים נגרמו כעקבות מחלות ומזיקים לגידולים השונים.
על פי נתוני "קנט", היקף הנזקים הגדול ביותר בשנה החולפת נגרם לגידולי האבוקדו (כ-37 מיליון שקל), לגידולי הפירות ובעיקר לגידולי תפוח עץ, מנגו וענבי מאכל (כ-76 מיליון שקל) ולגידולי הירקות ובכללם תפוח אדמה, עגבניות, בצל ואבטיח (כ-71 מיליון שקל).
נזקים משמעותיים נגרמו גם לגידולי ההדרים (כ-24 מיליון שקל), לגידולי הפלחה (כ-17 מיליון שקל), לגפני היין (כשישה מיליון שקל) זיתי שמן (בשני מיליון שקל) ולגידולי הפרחים (כשני מיליון שקל).
גם בתחום גידול בעלי החיים החקלאיים נרשמו נזקים משמעותיים, כאשר "קנט" פיצתה את מגדלי העופות בכ-22 מיליון שקלים, את מגדלי הבקר בכ-19 מיליון שקלים ואת מגדלי הדגים בעשרה מיליון שקלים בשנה החולפת.
"בשנה החולפת היינו עדים לשתי תופעות דרמטיות מרכזיות המחייבות את הממשלה לקבל החלטה האם ברצונה לשמור על עצמאות המזון של ישראל ועל יכולתה לספק לתושבים מזון טרי, וכיצד ברצונה להבטיח זאת", התריע מנכ"ל "קנט", שמוליק תורג'מן – "ממרץ 2020 אנו עדים למשבר הקורונה, אשר גרם למדינות להתכנס, לסגור גבולות ולדאוג קודם כל לתושביהן. הדבר בולט שוב לאור התפרצות המוטציה הבריטית והחשש שכבר עולה ממחסור במזון בממלכה. במקביל, אנו ממשיכים להיות עדים לתופעות הקיצון של ההתחממות הגלובלית ולשינויי אקלים דרמטיים, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף ובסוג הנזקים שחוותה החקלאות השנה".
לדברי תורג'מן, החקלאות הישראלית מסוגלת לספק את כל צרכי המדינה, להבטיח את מלוא אספקת התוצרת הטריה במחירים סבירים ולהתאים את עצמה לשינויים. אולם, הדבר מחייב את החקלאים לקחת סיכונים גדולים יותר, סיכונים שאף ענף אחר לא לוקח.
"אם המדינה רוצה לאפשר זאת, עליה להגדיל את השתתפותה בפרמיות אותן משלמים החקלאים לרמה הנהוגה במדינות כמו ארה"ב ומדינות אירופה, תמיכה שהוכחה כדרך היעילה והנכונה לתמוך בחקלאות המקומית. מבלי לעשות זאת, החקלאים לא יוכלו להגדיל את הסיכון ובעקבותיו את התפוקה ונמשיך להיות עדים לתנודתיות במחירים, לתקופות מחסור ולתלות במדינות אחרות שיספקו את התוצרת הטריה לתושבי ישראל, על כל המשתמע מכך".