שוק התעסוקה בישראל מגוון ומחולק למגזרים שונים. באופן טבעי, חלק מהאוכלוסייה מתאים לעבודה בסקטורים רווחיים מאוד דוגמת הייטק או שוק ההון. לצד אלה, ישנם סקטורים שאינם מהווים קטר כלכלי זהה, אך הם עדיין משמשים כמקור פרנסה למאות אלפי אנשים, והבולט בהם בקטגוריה זו הוא המגזר השלישי.
מלבד לתרומה החברתית החשובה של המגזר השלישי, שלא תסולא בפז, מדובר במגזר שיכול לשמש כמנוע צמיחה לעשרות אלפי מקומות עבודה, דבר שלו זקוק המשק הישראלי בימים אלה כמו אוויר לנשימה. כדי להבין את גודל הפוטנציאל הטמון במגזר השלישי, חשוב להכיר את הנתונים. במסגרת עבודתי כראש תחום הבריאות של "מנהיגות אזרחית" (ארגון הגג של המגזר השלישי), נחשפתי לפוטנציאל העצום שמעולם לא מומש.
עם כמיליון מובטלים וגירעון של 160 מיליארד שקל, צריך להבין כי משבר הפרנסה ייפתר רק באמצעות מחשבה יצירתית וניתוח נכון של שוק העבודה. אין סיבה בעולם שעסק חדש שעוד לא הרוויח שקל יכול לקבל אשראי בקלות, אבל לעמותה שפועלת כבר 20 שנה ומתנהלת למופת אין אפילו אפשרות כזו.
על פי נתוני משרד המשפטים (שנתון העמותות לשנת 2018), מתוך כלל העובדים במגזר השלישי (673,633 עובדים ועובדות), 48% מועסקים בעמותות חינוך ומחקר, 21% בעמותות תרבות, ספורט ופנאי ו־12% בעמותות שירותי רווחה.
סך ההכנסות של כלל העמותות בישראל עומד על 93.4 מיליארד שקל, מהם תמיכות והקצבות מהמדינה בסך 31.7 מיליארד שקל (34%); מכירת שירותים לגורמים ממשלתיים - 6.1 מיליארד שקל (7%); מכירת שירותים לגורמים שאינם ממשלתיים - 34.9 מיליארד שקל (37%); תרומות מישראל בסך 12.3 מיליארד שקל (13%); ותרומות מחו״ל - 8.4 מיליארד שקל (9%). המגזר השלישי בישראל צומח באופן עקבי ומהווה כ־5.5% מהתל"ג (כ־670 אלף עובדים). לשם ההשוואה, בענף ההייטק עובדים כ־300 אלף עובדים המהווים כ־8.7% מהתל"ג. בכל שנה נרשמות בממוצע 1,367 עמותות ו־96 חל"צ חדשות. על פי נתונים אלה, יצירת צמיחה של 15% במגזר השלישי תייצר כ־105 אלף מקומות עבודה חדשים.
כיום היקף המימון במגזר השלישי נמוך מאוד עד לא קיים. שוק האשראי לעמותות קטן ומצומצם וכמעט חסר משמעות ביחס למחזור הגדול. לפיכך, הפתרון הוא יצירת מעטפת מימונית עבור המגזר השלישי, באופן מדויק המותאם לתמהיל העבודה והעובדים.
##
הצעדים שישנו את מעמדן של העמותות בישראל, ירחיבו את התחום וייצרו עוד מקומות תעסוקה במגזר השלישי ובמשק הישראלי מוכה הקורונה:
- ניהול אתר גיידסטאר - על ידי משרד המשפטים בחזון של פיתוח עסקי, הגדלת התחרות על העמותות ברמת ספקים וכוח אדם מקצועי.
- הקמת קרן שתעניק הלוואות בערבות מדינה להקמת עמותות פעילות וחדשות ולפיתוח משאבים.
- הקמת סוכנות ממשלתית לעמותות, חל"צים והקדשות לסיוע ותמיכה מקצועית לפיתוח עסקי.
- הסדרת הבטוחות לקבלת מימון. באמצעות ההסכם יוכלו העמותות לתת בטוחות ולקבל מימון להתפתחות, אפשרות לשעבוד קרקעות בהקצאה בבעלות רשות מקומית לגופים מממנים למימון בנייה לעמותות.
- הקמת קרן ייעודית משוק ההון, שתתמקד בהלוואות לטווח ארוך לפיתוח עמותות, רכישת ובניית מבנים ועוד.
- פתיחת שוק ההון להשקעה בעמותות – מהלך אשר יאפשר השקעה בעמותות דרך קרנות הפנסיה והחסכונות.
הכותבת היא חברת כנסת לשעבר ופעילה ציבורית וחברתית בתחום הבריאות