בשנת 2020 הטיל משרד העבודה והרווחה 40 קנסות כספיים על מעסיקים שקיפחו את זכויותיהם של עובדים - ירידה של יותר מ־90% לעומת 450 בשנת 2019. הקנסות הוטלו על שורה של חברות בתחומי הניקיון, החינוך, ההסעדה, ההובלה, התעשייה והמסחר, שלא סיפקו לעובדיהן את זכויות השכר, הפנסיה והתנאים שהן מחויבות להם בחוק או שעשו זאת באיחור.
מרבית הקנסות הוטלו בשל פעילות פיקוח יזומה, ומיעוטם בעקבות תלונות שהגישו העובדים. על המעסיקים הוטלו קנסות שנעו בין 18 אלף שקל למיליון שקל, בהתאם להיקף החריגות, חומרתן, התקופה שהם נמשכו, האם בוצעו פעולות למניעת הישנות של העבירה והאם זו הפעם הראשונה שבה המעסיק קיפח זכויות עובדים בשנים האחרונות.
לדברי רו"ח שרון ויטקובסקי־טביב, שותפה במשרד BDO ישראל, הירידה הדרמטית בקנסות נובעת מצמצום הפעילות במשק בתקופת הקורונה, בעיקר בכל הקשור להעסקת עובדים בדרגים הנמוכים שיצאו לחל"ת. לדבריה, "כפי הנראה שגם הבדיקות צומצמו מתוך רצון לא להכביד על מעסיקים בתקופה הקשה שעברו. יש להצטער על כך שחלק מהמחיר שולם על ידי עובדים חלשים, שזכויותיהם קופחו דווקא בשיא המשבר. אנו מעריכים שכעת, עם החזרה ההדרגתית לפעילות כלכלית מלאה, תחזור גם האכיפה להיקפים הקודמים".
ב־BDO מדגישים כי ארגונים חשופים לסיכון כפול בכל הקשור לזכויות עובדים, שכן גם מי שמקפידים על החוק בכל הקשור לעובדים הישירים, עלולים להיחשף לתביעות ולפרסומים שליליים בעקבות קיפוח עובדים על ידי חברות קבלן שהם שוכרים את שירותיהן. מנתוני השנים האחרונות עולה כי מימוש הזכות לבדיקות שכר בחברות קבלניות הביא לירידה של 60% בהפרות, ובמיוחד בחמורות שבהן, שגוררות עמן קנסות כבדים.
לדברי רו"ח ויטקובסקי־טביב, "מאז שחוקק החוק להסדרת הזכויות של עובדי הקבלן, שינה השוק את היחס שלו אל עובדי הקבלן לטובה, ואלה לרוב נהנים מתנאים משופרים בחסות החוק".