1

שני קשתי, ראש צוות תקשורת ואבטחת מידע בתנובה
סמ"ר מאשה מינק, ראש צוות שותף וצופן במחלקת תקשורת נתונים בגדוד 383, אגף התקשוב וההגנה בסייבר

*משכורת באזרחות: 30־40 אלף שקלים

קשתי: בת 33, טכנאית אלקטרוניקה, נשואה, אמא לשלושה ילדים, מגן יבנה.
מינק: בת 24, רווקה, מחיפה. לאחר לימודיה באולפנת אמית עירוני ו' בחיפה המשיכה ללימודי הנדסאי אלקטרוניקה כחלק מפרויקט רקיע בבית הספר הארצי להנדסאים בקריית הטכניון.

ספרו על התפקיד שלכן.
קשתי: "התפקיד העיקרי שלי הוא לספק לחברת תנובה רשת תקשורת מהירה, יציבה ומאובטחת תוך שימת דגש על תחזוקת הרשת והטמעת טכנולוגיות מתקדמות שיתאימו בצורה מדויקת לצורכי החברה לאורך השנים הקרובות.
האחריות שלי ושל הצוות שלי היא אדירה. תנובה מספקת מזון לשולחן האוכל הישראלי כבר יותר מ־90 שנה, ומחויבת להגיע לכל אזרח במדינת ישראל, מצפון ועד דרום".

מינק: "כחלק מתפקידי אני אחראית על הצופן במחלקה ועל הרשתות המשותפות שיש לנו עם צבאות אחרים. התפקיד לפעמים קשה ומאתגר במיוחד, כיוון שיש שיח עם גוף שונה, שפה שונה ולכן ההתנהלות מולו צריכה להיות שונה. כמו כן יש שיתוף פעולה עם יחידות אחרות, שגם שם כל אחד וצורת התנהלות שלו למרות שאנחנו צבא אחד. מבחינת סיפוק יש הרבה: על תקלות שנפתרו, שירותים שניתנו ובמיוחד הידיעה שאנחנו אלו שעומדים מאחורי המטכ"ל, אנחנו אלה שמאפשרים את הראייה של הכוחות בשטח וכל תקלה אצלם קריטית. זו גאווה שאין כמוה".

איך הגעתן לתפקיד?
קשתי: "התחלתי לעסוק בתחום הסייבר כבר בשירותי הצבאי. כשבועיים מהשחרור התחלתי לעבוד בצוות תקשורת של חברת הייטק גלובלית. מאז עבדתי בעוד שני ארגונים גדולים ומוכרים ביניהם שירות בתי הסוהר. משם המעבר לתפקיד בתנובה הרגיש לי כדבר הטבעי לי".

מינק: "בסיום לימודי ההנדסאי הגעתי לקורס טכנאים של חושן ועשיתי מגמת נו"צ (נתונים וצופן). בסוף הקורס הגעתי לגדוד למחלקת תקשורת נתונים. בסוף 2018 הגדוד הקים יחד עם חברות אזרחיות את הבור החדש בקריה. אני גם הייתי חלק ממקימי הבור והקמת חדרי התקשורת והרשתות שם. כשנכנסתי לשירות קבע, נהייתי אחראית על המיסוד וההחזקה של חדרי התקשורת בבור והרשתות שם והייתי בתפקיד זה מעל שנה. לפני כחצי שנה קיבלתי את תפקידי הנוכחי".

מהו השוני בין התפקיד שלכן בצבא ובאזרחות?
קשתי: "השוני המרכזי הוא בצורך הארגוני. לכל גוף ארגוני יש סדרי עדיפויות שונים וצרכים טכנולוגיים שונים. בהתאם לזה מאופיינת סביבת הרשת ואופי העבודה בה. אבל בסופו של יום, מידת האחריות זהה בשני המקרים".
מינק: "חלוקת הצוותים והעבודה ביניהם שונה בצבא מאשר באזרחות. באזרחות כולם עובדים באותה חברה ואילו בצבא זה יחידות שונות אשר מתנהלות שונה ואופן נתינת שירות היא שונה".

הייתן רוצות להתחלף?
קשתי: "בשירותי הצבאי ב־8200 זכיתי להיות חלק מצוות התקשורת של היחידה. השירות היה מעניין ומאתגר מאוד אך עם שחרורי מצה"ל גיליתי שהעבודה באזרחות היא מעניינת ורחבה הרבה יותר. היתרון הגדול בביצוע התפקיד באזרחות הוא היכולת להיחשף למספר רחב של טופולוגיות וטכנולוגיות שונות, דבר שמעשיר את הניסיון, מרחיב את הראייה המערכתית והיכולת לפתור תקלות מורכבות. מהסיבה הזו אני באופן אישי מעדיפה לבצע את התפקיד באזרחות".

מינק: "הייתי רוצה לנסות ולהתמקצע בתחום מעבר למסגרת הצבאית. לדעתי זה עולם שלם ומלא תוכן שאפשר רק ללמוד ממנו מיום ליום. כרגע אני נהנית מהעיסוק שלי בצה"ל, ממשיכה בתחום שלי ובתפקיד שלי וכמובן אתחיל לימודים".'

אלכסיי מיכאלוב וסמר א' (צילום: באדיבות דובר צה''ל)אלכסיי מיכאלוב וסמר א' (צילום: באדיבות דובר צה''ל)

2

אלכסיי מיכאילוב, מפתח תשתיות אוטומציה בקבוצת אתרי הצרכנות זאפ
סמ"ר א', מפתחת בממר"ם, אגף התקשוב וההגנה בסייבר

*משכורת באזרחות: 18־22 אלף שקלים

מיכאילוב: בן 32, בעל תואר ראשון במינהל עסקים, נשוי, אב לשלושה ילדים, מאשקלון.
סמ"ר א': בת 21, רווקה, השכלה תיכונית, בוגרת קורס נתמ"מ (ניהול תשתיות מערכות מידע), מכפר סבא.

ספרו על התפקיד שלכם.
מיכאילוב: "אני אחראי על כל נושא האוטומציה בחברה, בניית תהליכים רוחביים לכל הפרויקטים והאתרים שיש בארגון, הטמעת טכנולוגיות חדשות וניהול המערכות. העבודה שלי היא מאוד אינטנסיבית ומאתגרת".

סמ''ר א': "אני מתעסקת בפרויקט חדש בצבא, פלטפורמה חדשנית שתנגיש את יכולות הענן עבור הלוחמים בקצה. העבודה כוללת תכנון ארכיטקטורה חדשה עם הכלים הכי רלוונטיים ועדכניים בשוק. התפקיד דורש משמעת עצמית גבוהה ויכולת חקר עצמי רבה".

איך הגעתם לתפקיד?
מיכאילוב: "לפני התפקיד הזה הייתי בודק אוטומציה באחד הבנקים הגדולים בארץ. משם חיפשתי את האתגר הבא ומצאתי אותו בזאפ".
סמ''ר א': "היה לי ברור שאני רוצה תפקיד שיהיה קשור במחשבים. הדגשתי זאת בכל הראיונות שהיו לי בצבא".

מהו השוני בין התפקיד שלכם בצבא ובאזרחות?
מיכאילוב: "סוגי המערכות שאיתן אנו עובדים ושאותן אנו נדרשים להטמיע. מובן שגם המטרה לכל פיתוח היא שונה. בצבא מנסים להנגיש את יכולות הענן עבור לוחמים בקצה, ואילו אצלנו מנסים להנגיש עבור עסקים את יכולות האונליין".
סמ''ר א': "אנחנו נמצאים ברשת פרטית השייכת לצה״ל. זה מצריך מאתנו לייחד את העבודה שלנו ולהתחשב בזה שהסביבה יכולה להתנהל בצורה שונה מהעולם החיצוני".

הייתם רוצים להתחלף?
מיכאילוב: "העבודה בצבא נשמעת מאוד מעניינת ומספקת. מכיוון שאני מאוד מתחבר לתחום, הייתי שמח להמשיך ולעסוק בו בכל מקום שרק יתאפשר לי וגם להגיע לתפקיד ניהולי".
סמ''ר א': "מה שאני מתעסקת בו כרגע מאוד מעניין אותי ואני רוצה להישאר בתחום. לא בטוחה שהייתי רוצה לעבור לתפקיד ספציפי של אלכסיי, אבל גם מה שהוא עושה נשמע מעניין ומאתגר".

עמית ליש ורס''ל ש' (צילום: באדיבות דובר צה''ל)עמית ליש ורס''ל ש' (צילום: באדיבות דובר צה''ל)

3

עמית ליש, חוקר אבטחת סייבר בחברת GE
רס"ל ש', חוקר חולשות ביחידת מצו"ב (מרכז צופן וביטחון) במדור תקיפה, אגף התקשוב וההגנה בסייבר

*משכורת באזרחות: החל מ־20 אלף שקלים

ליש: בן 23, בעל השכלה תיכונית, רווק מהיישוב קדר.
רס"ל ש': בן 24, בעל תואר ראשון במדעי המחשב, רווק מתל אביב.

ספרו על התפקיד שלכם.
ליש: "אני חוקר חולשות בתשתיות קריטיות ובמערכות תעשייתיות ב־GE Digital, חטיבת התוכנה התעשייתית של General Electric העולמית, המפתחת ומספקת מוצרים דיגיטליים הרותמים את כוחם של נתונים תעשייתיים עבור תשתיות קריטיות. עכשיו למשל אני חוקר מדפסות תלת־ממדיות המדפיסות מנועים של מטוסים. הסיפוק שלי הוא תחושת ההשפעה והידיעה שאני תורם לאבטחת המידע במוצרים".

רס''ל ש': "מרכז צופן וביטחון אחראי על כל ההגנה בסייבר בצה״ל ובגופים הביטחוניים. התפקיד של המדור שלי הוא להיות 'צוות אדום'. אנחנו מדמים את האויב ולמעשה תוקפים את צה״ל בסייבר, כדי לבדוק את רמת ההגנה בצה״ל ולהעלות אותה. אנחנו צריכים להיות צעד אחד לפני האויב כל הזמן. התפקיד שלי הוא מחקר חולשות. אני מחפש 'פרצות בגדר' במוצרים של צה״ל. אחרי מציאת הפרצה, חלק מהתפקיד שלי הוא למצוא לה פתרון. לצד רגעי סיפוק מטורפים אחרי מציאת חולשה מורכבת, עשויים לעלות קשיים במהלך העבודה הסיזיפית שמביאה לכדי אותם רגעי סיפוק".

איך הגעתם לתפקיד?
ליש: "מגיל 12 התחלתי ללמוד את התחום עצמאית. לאחר השירות הצבאי, הגעתי לחברת GE ועברתי הכשרה נוספת".
רס''ל ש': "גם אני גיליתי עניין במחשבים מגיל קטן. עשיתי מספר קורסים באינטרנט וקראתי המון על אבטחת מידע. לקראת הגיוס לצה"ל, אותרתי לקורס תכנות וממנו הגעתי למרכז צופן וביטחון".

מהו השוני בין התפקיד שלכם בצבא ובאזרחות?
ליש: "בחברת GE אני חוקר חולשות בטכנולוגיות ובמערכות שונות בתחום התעשייתי, בעוד בצבא מחקר החולשות הוא בתחום הביטחוני".
רס''ל ש': "התפקיד בצבא דורש ממני לחקור חולשות במטרה לדמות אויב. באזרחות האויבים הפוטנציאליים שצריך להתמודד איתם הם לרוב לא באותו סדר גודל, וההתמקדות היא בעיקר בחיפוש חולשות בתוך החברה עצמה".

הייתם רוצים להתחלף?
ליש: "ההעדפה שלי היא לעבוד באזרחות, להפוך לראש צוות ולנהל בעצמי מספר חוקרים בתפקידי".
רס"ל ש': "לגמרי הייתי רוצה לעשות את אותו התפקיד גם באזרחות. אני אוהב את הרעיון של בעיה מסובכת שצריך למצוא לה פתרון מזווית שאף אחד אחר לא חשב עליה".

סגן אוריל וסינג ואוהד מטע - מהנדס דאטה פקאן (צילום: באדיבות דובר צה''ל)סגן אוריל וסינג ואוהד מטע - מהנדס דאטה פקאן (צילום: באדיבות דובר צה''ל)

4

אוהד מטע, מהנדס דאטה בחברת הסטארט–אפ Pecan
סגן אוריאל וסינג, ראש צוות פיתוח הצ'אט המבצעי ביחידת מצפן שביחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר

*משכורת באזרחות: 15־35 אלף שקלים

מטע: בן 29, בעל תואר ראשון במדעי המחשב, רווק, מתל אביב.
וסינג: בן 24, בוגר קורס תכנות, סטודנט שנה שנייה למדעי המחשב, רווק, מפתח תקווה.

ספרו על התפקיד שלכם.
מטע: "Pecan היא חברת סטארט־אפ שפיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית לניבוי תרחישים עסקיים עבור חברות וארגונים. אני מפתח את ה־Backend של המוצר. אחראי לכל תהליכי העיבוד והאוטומציה של המידע במערכת שלנו".

וסינג: "הצ'אט הוא מעין 'ווטסאפ צה"לי'. מדובר בפלטפורמה מסווגת להעברת מידע, שמאפשרת לחיילים בשטח, למפקדות ולחמ"לים להעביר מידע ולתקשר זה עם זה בזמן אמת, ואף לקבל דיווחים מבצעיים בזמן אמת. כיוון שרצינו שהתקשורת תהיה נוחה ואינטואיטיבית, הצ'אט עוצב ממש כמו ווטסאפ אזרחי - עם קבוצות, אנשי קשר, מנועי חיפוש, אפשרות לצירוף תמונה".

"במסגרת התפקיד האחריות שלי היא לוודא שהצ׳אט עובד ומתפקד בצורה אמינה 100% מהזמן. כמו כן, מכיוון שהצ'אט הוא מערכת רב־זרועית שיוצרת שיתופיות מידע בין גופים רבים בצה"ל, השמים הם הגבול מבחינת כמות הפיצ׳רים שאפשר לפתח, התממשקות עם מערכות נוספות, הוספת טכנולוגיות חדשות ועוד. זה גם בין האתגרים המרכזיים בתפקידי".

איך הגעתם לתפקיד?
מטע: "ד"ר נועם ברזיס, אחד המייסדים של Pecan (עם ד"ר זוהר ברונפמן), הציע לי להצטרף ולהיות המפתח הראשון בחברה. את נועם הכרתי בצבא, כאשר אני הייתי חייל והוא היה יועץ חיצוני בצוות שלנו".
וסינג: "לפני כן עשיתי תפקיד של מפקד צוות בהשלמת הקצונה הטכנולוגית באגף התקשוב. שמעתי מחבר טוב שהתפקיד הנוכחי אולי מתפנה, וידעתי שזה התפקיד בשבילי".

מהו השוני בין התפקיד שלכם בצבא ובאזרחות?
מטע: "אל המקצועות הטכנולוגיים בצה"ל מגיעים חיילים שעברו הכשרה מקצועית של כחצי שנה בממוצע. יש להם המון מוטיבציה, בוער בהם הרצון ללמוד וליצור, אך עדיין הם חדשים בתעשייה. לעומת זאת, באזרחות ניתן לפגוש אנשים עם 10 ו־20 שנות ניסיון, כאלו שכבר ראו הכל. בנוסף, הארגונים הביטחוניים הם ארגוני ענק, יש בהם המון ביורוקרטיה. הם לרוב גם עובדים לאט יותר ולכן קשה להזיז דברים".

"לעומת זאת בסטארט־אפ שלנו לצורך העניין, אם אני רוצה להכניס טכנולוגיה חדשה או מוצר חדש, אני פשוט מדבר עם החברים לצוות ואנחנו מתחילים לרוץ על זה. כמו כן, באזרחות תמיד תהיה למוצר גם מטרה נוספת: להיות רווחי. לעומת זאת, בצבא המוצר לא נמדד בכסף אלא בתרומתו למדינה ובשמירה על חיי אדם".

וסינג: "בהיבט הטכנולוגי הצבא עשה קפיצת דרך משמעותית. כמובן שתמיד יש עוד דרך לעשות. אנחנו נמצאים בשיח שוטף עם עמיתים מהאזרחות ואנו מצויים במצב מעולה בהשוואה לכל צוות פיתוח. אמנם אין לנו 'נוף לים' כמו בחברות האזרחיות, אבל האתגר ותחושת השליחות לרוב מפצים על כך".

הייתם רוצים להתחלף?
מטע: "שירתי בצבא קרוב לשש שנים, זו תקופה שלא הייתי מוותר עליה, אך כרגע הכיוון שלי הוא להמשיך ולעבוד בהייטק. ולא, זה לאו דווקא בגלל עניין המשכורות. משכורת היא פרמטר אחד מיני רבים. אותי אישית מושך העניין הטכנולוגי, קצב העבודה, המוצר שאותו אני מפתח והאנשים המקצועיים שמהם אני יכול ללמוד. בגופים ביטחוניים קצב העבודה הוא לרוב שונה, יש הרבה ביורוקרטיה מסביב ולפעמים אתה מרגיש שאתה בורג קטן במערכת. כרגע אני מרוצה מהמקום שבו אני נמצא".

וסינג: "בהחלט הייתי שמח לבצע תפקיד זה גם באזרחות, אבל השאלה איפה. אחד הדברים הכי משמעותיים בצבא הוא תחושת השליחות, שאתה מתאמץ בשביל משהו גדול וחשוב ממך - המדינה ואזרחיה. אני בטוח שגם באזרחות ניתן למצוא סיפוק כזה, אם זה בתחום החינוך, הרפואה ועוד".

*השכר הנקוב בכתבה מתבסס על הערכת טווח המשכורות לתפקיד האמור בשוק האזרחי.