נפגשתי עם אברהם דובדבני במשרד הראשי של קק"ל במודיעין, מספר חודשים לאחר מינויו ליושב הראש של קרן קיימת לישראל. הרושם הראשוני שלי היה ש"דובדב" (כך מכנים אותו החברים), מרגיש נוח בתפקידו החדש ואינו מהסס לענות על השאלות.

הוא הולם על שולחנו כדי להדגיש נקודות שהיו חשובות לו בשיחה, מיישר מבט לעברי ומפלפל את תשובותיו בסיפורים ובאנקדוטות מחייו המקצועיים, המשתרעים על פני יותר מ־50 שנה, בתפקידים בכירים בסוכנות היהודית, בתנועת בני עקיבא העולמית, במכללת אורות ישראל ובהסתדרות הציונית העולמית.

והשאלה הראשונה שיש לתהות לגביה היא מדוע בגיל 75, עם רשימת ההישגים המרשימים שלך, ביקשת לקחת על עצמך את התפקיד בקק"ל?
“שימשתי כיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית במשך עשר שנים", הוא משיב. "בגילי יכולתי כבר לפרוש, לצאת לפנסיה, לחזור הביתה. אבל הרגשתי שמשהו קורא לי, דוחק בי להמשיך להתמודד לטובת עם ישראל במשימה אחת נוספת - להיות ראש הקרן הקיימת. בה גם שירתי בעבר כיו"ר עמית במשך ארבע שנים".

"קק"ל קיבלה מנדט מאוד ספציפי עם היווסדה, והיו לה גבולות מאוד ברורים. במהלך השנים בוצעו שם שינויים, והחזון של קודמיי עבר את הגבולות האלה. זה לא שהיה משהו לא תקין בתוכניות שלהם, אבל הרגשתי שאם נחזיר את הארגון בחזרה לשורשים שלו, המהלך הזה יכין אותו טוב יותר להתמודד עם האתגרים העומדים לפנינו. אמרתי שאני אקבל על עצמי את התפקיד של יו"ר קק"ל כדי להחזיר את הארגון למה שהוא היה פעם, ולמה שהוא אמור להיות".

יש לזכור כי קיימת אמנה בין הממשלה לקק"ל, שבה מוגדרים תפקידיה של קק"ל שהם תואמים את המטרות והתוכניות.

כעת, כחמישה חודשים מאז נכנס לתפקידו, נזכר דובדבני בישיבת הדירקטוריון הראשונה שלו כראש קק"ל. "כל חברי הדירקטוריון התעניינו בחזון שלי כלפי הארגון", הוא משחזר. "ציטטתי להם את הביטוי: 'חדש ימינו כקדם', כדי להחזיר את קק"ל למטרה המקורית שלשמה הוקם הארגון לפני 120 שנה".

כשהוא מסתכל אחורה מכיסאו, דובדבני יכול לראות את דגל הארגון העומד ליד שולחנו. הוא מצביע עליו וממשיך בדבריו, שהופכים ברגע לשיעור היסטורי וגיאוגרפי. “לדגל קק"ל", הוא אומר, "יש שלושה צבעים עיקריים: חום, ירוק וכחול. הצבע החום של הדגל מסמל את אדמת ארץ ישראל. בנימין זאב הרצל בעצמו ייסד את קק"ל בשנת 1901 כדי לרכוש אדמות, לפתח וליישב אותן".

דובדבני אומר שיש הרבה מאוד דברים שעדיין צריך לעשות כדי להוביל לגאולה, לפיתוח וליישוב הארץ. "היו כאלה שאמרו שהרעיון הזה הוא פאסה, ושצריך חזון חדש", הוא מציין. "אני אומר שזה לא פאסה. אנחנו יכולים לפתח את החזון שלנו באמצעות הדברים הללו למשך שנים רבות“.

בהמשך מדבר דובדבני על הצבע הירוק של הדגל, שלדבריו מייצג את הצמחייה והייעור של מדינת ישראל. הוא מספר שקק"ל נטעה בישראל יותר מ־250 מיליון עצים מאז הקמתה, "והעולם בא אלינו כדי ללמוד כיצד יצרנו יער במדבר", הוא אומר.

ירוק, הוא מוסיף, מייצג גם את הדגש ששמה קק"ל על הסביבה ועל הטבע ועל חיבור אנשים לטבע. "במהלך הקורונה, היערות הצילו את אזרחי ישראל מכיוון שלאנשים לא היה מקום אחר ללכת אליו". דובדבני מדווח כי מאות אלפי מבקרים נהרו לשטחים הירוקים של ישראל בכל סוף שבוע בחודשים האחרונים.

לבסוף דובדבני מדבר על כחול, הצבע השלישי שמתנוסס על דגל קק"ל. כחול, כמובן, מסמל את המים, והוא מדבר בגאווה על 230 מאגרי המים שהקרן הקיימת לישראל הקימה ועל הנחלים הרבים שהארגון ניקה ושהפכו לפארקים ולשבילי טבע. דובדבני אומר כי עובדי קק"ל שמחים לראות שהארגון חוזר לשורשיו, גם באופן מילולי.

לדבריו, קק"ל תשתמש במומחיות שלה בתחומים של פיתוח קרקעות, איכות הסביבה וניהול מים כדי לנסות לפתור את משבר האקלים, ולשם כך היא מקימה מרכז גדול לטיפול בנושא. "זה חלק מהמנדט שלנו", הוא מבהיר.

אברהם דובדבני, יושב ראש קרן קיימת לישראל (צילום: יוסי זליגר)אברהם דובדבני, יושב ראש קרן קיימת לישראל (צילום: יוסי זליגר)


***

בשבועות האחרונים עלו לכותרות דובדבני וקק"ל בעקבות ההחלטה של הוועדה הניהולית של הארגון להקצות כספים לרכישה פוטנציאלית של אדמות בשטחי יהודה ושומרון. כשנשאל על כך, מגיב דובדבני בבהירות: "אין שקל אחד או דולר אחד שמגיע מתרומות ומשמש לפעילות של קק"ל מעבר לקו הירוק. זו תמיד הייתה מדיניות הארגון, ותמיד תהיה”.

דובדבני אומר כי ההודעה על החלטת קק"ל הובנה לא נכון ופורשה בצורה שגויה. רכישת קרקעות ביהודה ושומרון הייתה המדיניות של קק"ל זה שנים רבות, הוא מציין, הרבה לפני כניסתו לתפקיד.

“רק לצורך התייחסות, ההנהלה הקודמת של הארגון הקצתה סכום גדול יותר עבור רכישת קרקעות ביהודה ושומרון ממה שאנחנו צופים להקצות כעת, סך של 38 מיליון שקל בלבד".

דובדבני מציין כי במהלך כהונתה של ההנהלה הקודמת מונתה ועדה לבחינת ההיבטים השונים ברכישת הקרקעות מעבר לקו הירוק, וההחלטה אושרה על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע בדימוס, השופט יוסף (ספי) אלון. כדי לאשש את דבריו ציטט דובדבני גם מכתב שנכתב בשנת 1968 על ידי ראש הממשלה דאז לוי אשכול ליעקב צור, ראש קק"ל באותה תקופה, ובו הוא דוחק בקק"ל לרכוש אדמות ביהודה ושומרון.

לאברהם דובדבני יש קרדיט גדול ששזור בתולדות ישראל. בצבא הוא שירת כצנחן, היה מעורב בשחרור העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים, ולחם במלחמת יום הכיפורים בתעלת סואץ שש שנים אחר כך. במהלך סיור מבצעי שערך בחזית בזמן מלחמת יום הכיפורים, גמלה החלטה בלבו שאחרי שידומו הדי הקרבות יהפוך את החינוך למפעל חייו.

"הייתי עם חבריי לפלוגה במשך ארבעה חודשים וחצי", הוא משחזר. "לאורך הזמן הם התחילו לשאול שאלות כאלה ואחרות וזיהיתי חולשה בחוסנם האידיאולוגי־ציוני. במקום הזה החלטתי שאני לא מעוניין להמשיך ללימודי דוקטורט בחינוך באוניברסיטה. במקום זאת החלטתי לצאת לשטח, כדי לחזק את החינוך היהודי".  

דובדבני הוא "אולד סקול", והדבר בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר באמצעות פנקס הספירלה הקטן שהוא שומר בכיס השמאלי של החולצה, כדי לרשום הערות ומחשבות שצצות במוחו במהלך היום. "לוקח לי רק 20 שניות לכתוב בפנקס, אבל לוקח לי שלוש דקות לכתוב בטלפון הסלולרי שלי. זה מהיר ויעיל יותר", הוא אומר עם חיוך על הפנים.

כהונתו של דובדבני כיושב ראש קק"ל נקבעה למשך שנתיים, עם אפשרות להאריך את כהונתו לשלוש שנים נוספות. כשייצא לפנסיה הוא מתכוון להתמסר לאוסף 3,500 ההגדות לפסח שנמצאות בביתו ואולי גם לכתוב את ההגדה שלו, שתהיה בנוסח ציוני.

למרות השעות הארוכות והמאוחרות והלחץ הכרוך בעבודתו, אברהם דובדבני נהנה. "אני עובד הרבה מאוד בימים הללו", הוא אומר. "אבל זה קל לי כי אני אוהב כל דקה בעבודה שלי".

הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם קק"ל