שרון אסמן ז"ל, מפקד חטיבת הנח"ל שנפטר במהלך אימון גופני הובא אתמול למנוחות בבית העלמין בקרית שאול. אמו אינה אסמן התראיינה הבוקר (שני) לכאן ב' וסיפרה על האובדן הגדול, על שנים של חששות וחוסר שינה מהפחד שיקרה לו משהו במסגרת שירותו הצבאי ועל המשימה הכי חשובה שניצבת מולה: לסייע לכלתה שרון (שלמון-אסמן) לגדל את שתי הבנות, אמה ואלכס בנות השש והשנתיים, שהתייתמו מאביהן.

"מה שיש לי בראש כרגע הוא שהבנות יגדלו כמו שגידלתי את בני שרון", אמרה אינה בפתח הראיון. "אני צריכה לעזור לכלתי שרון לגדל אותן. תמיד ביקשו ממני מרשם לגידול ילדים. שאלו אותי איך עושים ילדים כמו שלך ואמרתי צריך לתת אהבה, תמיכה".

"אמה תעלה לכיתה א' בלי אבא שלה", סיפרה אינה בקול חנוק מדמעות. "היא ילדה מאוד חזקה ועצמאית וראינו את זה מגיל 3. היא מדברת על אבא שלה. היא שאלה למה הוא מת, אמרה שרק זקנים מתים ולא צעירים. היא שאלה מה נעשה עם הבגדים ואמרה שתיתן לנזקקים כמו שאבא שלה היה עושה אבל שרק את המשקפיים שלו נשאיר כמתנה. היא מבינה הכל".

בהמשך היא מספרת כי בנה "בחיים לא עשה שום דבר שיגרום לנו להתעצבן עליו". לדבריה, הוא היה רוחני ותמיד אהב את כולם, מבריק מכל הבחינות. הוא לא עישן, לא שום דבר, רק עסק בספורט, יש לו חגורה שחורה. הוא לימד את אמה לשחק שח-מט מגיל 3 ותמיד דאג לסבא וסבתא. אין יום שישי שהוא לא התקשר אליהם". עוד סיפרה כי "לא היו לו הרבה חברים אבל אלה שהיו הם חברים חברים. כולם התייצבו פה עכשיו".

גידלתם ילד שהיה קצין, לוחם, מפקד. מה הייתה התחושה כשהוא קיבל את המינוי למפקד חטיבת בנח"ל.
"יש לי סיפור שתמיד הייתי מספרת לכולם. כשהכלב שהיה לנו מת שרון בכה, פעם ראשונה ראינו אותו בוכה. כשהוא עבר להיות דובר הרגשנו הקלה ולא היינו צריכים לדאוג שיקרה לו משהו. ב'צוק איתן' לימדנו את כל מי שבא אלינו שלא ידפוק על דלת, שיתקשר קודם. פחדנו מכל נקישה בדלת, שאולי יקרה משהו, שיגיעו שני קצינים שיבשרו שקרה לו משהו. כשהוא קיבל את התפקיד, בעלי אמר 'זהו, הוא הופך למח"ט, עכשיו נישן טוב בלילה', על אף שידענו ששרון עוד יכול לרוץ עם החיילים בשביל דוגמה אישית. לא חשבנו והנה - זה קרה".

אל''מ שרון אסמן ז''ל מובא למנוחות (צילום: אבשלום ששוני)אל''מ שרון אסמן ז''ל מובא למנוחות (צילום: אבשלום ששוני)

היא מספרת כי כאשר התגייס לצה"ל הוא פרק את הכתף והיה יכול להוריד פרופיל, אבל "הוא לא היה מוכן לשמוע על זה. הוא ידע שהוא יעבור את הניתוח וימשיך".

"הצבא היה החיים שלו", היא אומרת ומוסיפה כי "לצדו הייתה אישה חזקה. אם היא הייתה צריכה משהו, היא הייתה מתקשרת אלינו. רצינו לאפשר לו לתת למדינה ולצבא".

לאחר מכן סיפרה כי הייתה פעם שנכדתה אמה לא הרגישה טוב וכדי לא להפריע לבנה בעלה פסח נסע עם שרון כלתה ועם הילדה לבית החולים. "לא רצינו לספר לו", היא אומרת.

יש משהו ששמעת עליו שלא הכרת?
"מאוד התרשמתי לשמוע את הדברים של הרמטכ"ל אביב כוכבי שאמר עליו שהוא היה 'קצין וג'נטלמן'. הוא נתן אהבה ענקית לכולם בבית ובצבא היה קצין אמיתי שמדבר בגובה העיניים. הוא לא פגע אף פעם באף אחד".