גלי (שם בדוי), בת 46, נקלעה למצב כלכלי קשה. לאחר שעלתה לישראל עבדה בעיקר בעבודות מזדמנות, חוותה מערכות יחסים בעייתיות וגידלה שלושה ילדים בערד, לשם עברה בהמלצת הרופא של בתה הבכורה, שאובחנה כאסתמטית. התוכנית "נושמים לרווחה" של משרד הרווחה והביטחון החברתי, שאליה הצטרפה, סייעה לה ולבן זוגה לפרוץ את מעגל העוני. "למדנו לנהל רישום של הכנסות והוצאות, לשמור על הכנסה פנויה ולנהל משק בית משותף ולהתנהל כלכלית כזוג", מספרת גלי, שהגיעה לתוכנית בזכות ערנותה של העובדת הסוציאלית שטיפלה בה.

התוכנית "נושמים לרווחה", שאותה מפעיל המשרד בשיתוף עם השלטון המקומי, הג'וינט, קרן רש"י וארגוני חברה אזרחית נוספים, נועדה לשפר את יכולת ההתמודדות של משפחות ואנשים החיים בעוני. התוכנית מכוונת לקידום מצבן של משפחות החיות בעוני באמצעות התערבות של עבודה סוציאלית ייעודית ומערך מענים כוללני.

נורית ויסברג נקאש, מנהלת השירות לרווחת המשפחה והילד במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מספרת: "אנחנו מסייעים לאנשים החיים בעוני באמצעות שילוב מענים בתחומים של חיזוק המסוגלות וחוסן אישי־משפחתי, להתמודדות עם השלכות העוני על המשפחה, מיצוי זכויות, תעסוקה, התמודדות עם מצוקה כלכלית, ליווי בהסדרת חובות ועוד".

במשרד הרווחה והביטחון החברתי אומרים כי המשרד משקיע בתוכניות היציאה מהעוני כ־120 מיליון שקל מדי שנה באופן ישיר, ופועל כל העת להרחיב את ולשפר את מערך המענים. התוכנית "נושמים לרווחה" פועלת ב־113 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. עבור משפחות שזקוקות לסיוע מפעיל משרד הרווחה והביטחון החברתי את מוקד 118, שנותן מענה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. "אחרי שנה, ממצב שנזקקנו לתרומות מזון, הפכנו למשפחה שמדי פעם יוצאת למסעדה. אנחנו יכולים לרכוש בגדים חדשים ולנשום לרווחה", מתארת גלי.

לטובת אותן משפחות שעדיין נזקקות לעזרה במזון וצרכים בסיסיים, הכריז משרד הרווחה והביטחון החברתי בתחילת אוגוסט כי בתקציב המדינה הקרוב הבטיח תוספת סכום של לפחות 100 מיליון שקל לשנה לטובת הרחבת פרויקט הביטחון התזונתי המסייע ל־11 אלף משפחות בלבד, אבל מבדיקת מרכז המידע של הכנסת התברר כי הסכום שהמדינה תשקיע בפועל במיזם בשנה הקרובה יהיה רק 46 מיליון שקל, כש־60 מיליון יגיעו למיזם בעקיפין דרך תמיכה בעמותות הסיוע. משרד הרווחה והביטחון החברתי עדיין פועל להסדיר את התקציב, ובעמותות הסיוע יברכו גם על תמיכה ממשלתית של 100 מיליון שקל, הגם שמדובר בטיפה בים כשהצורך התקציבי לטיפול בבעיה מוערך בכ־1.7 מיליארד שקל. הארגונים החברתיים ועמותות הסיוע מחלקים מזון בשווי של כ־700 מיליון שקל בשנה.