נתונים קשים התפרסמו היום (חמישי) מתוך תוצאות סקר שערכה עמותת נגישות לישראל לרגל היום הבילנאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות. כשליש מהנשאלים העידו שלא היו שולחים את ילדיהם ללמוד במוסד חינוכי עם ילדים בעלי מוגבלויות ובנוסף כמחצית מהנשאלים הודו כי מכירים אדם שמשתמש בתג נכה שלא שייך לו לטובת חנייה.
עוד עולה מממצאי הסקר כי כשליש מהישראלים הבוגרים מתמודדים עם נכות או מגבלה פיזית או נפשית, או מסייעים לאדם קרוב להתמודד עם אחת כזו. בנוסף כ-75% מכלל הנשאלים מצהירים באופן ברור שמדינת ישראל לא עושה מספיק כדי לקדם את זכויות הנכים.
כמו כן, גם בענף התחבורה הציבורית נרשמו נתונים לא מועדדים כאשר רוב הנשאלים אומרים בצורה ברורה שהתחבורה הציבורית בישראל אינה מספיק נגישה לנכים, הן באוטובוסים והן במוניות. גם בענף המסעדנות המציאות מאכזבת בעבור בעלי מוגבלויות כאשר 50% מהנשאלים העידו שהמסעדות ובתי הקפה אינם מותאמים ונגישים לציבור בעלי המוגבלויות.
את הסקר עבור עמותת נגישות ערך מכון המחקר רושינק-בית למחקרי שווקים. הסקר נערך בקרב 553 משיבים. המשתתפים בסקר מהווים מדגם אקראי ארצי מייצג של ישראלים בגילאי 18 עד 74. מתוך משתתפי הסקר כ-207 מתמודדים עם נכות או מסייעים לכאלו המתמודדים עם נכות.
יובל וגנר מייסד ויו"ר עמותת נגישות ישראל מסר בעקבות תוצאות הסקר: "היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מובלות, מצוין מידי שנה ב-3/12 במטרה לקדם את המודעות לשוויון ונגישות של 15 אחוז מאוכלוסיית העולם. לקראת יום זה, עמותת נגישות ישראל בסיוע רושניק בית למחקרי שיווק יצאנו בסקר עמדות ציבור. האמת, לצערנו לא הופתענו מהנתונים הכואבים, במצב בו המדינה בעצמה לא עומדת בישום חקיקת הנגישות ומאריכה לעצמה את מועדי היישום לא פלא שאלה הן התוצאות".
"במדינה שלוקח לה מעל 15 שנה להשלים ולהתקין תקנות נגישות – לא פלא שזו התוצאה", מסר עוד וגנר. "מדינה שלא מבינה שהנגשה ושילוב אנשים עם מוגבלות בחברה, בתעסוקה, בתרבות, בפנאי, בחינוך וההשכלה ובכלל זו השקעה שמעצימה את המדינה הן כלכלית והן חברתית – לא פלא שזו התוצאה. מסקר זה נראה בבירור שהציבור הרחב מכיר, מודע ומזדהה עם אנשים עם מוגבלות ובעיות הנגישות אותם הם חווים. צריך להבין שכל עוד ישראל לא נגישה – מליון וחצי אנשים בישראל ובני משפחתן נפגעים, סובלים, מושארים מאחור. חברי הכנסת ומשרדי הממשלה של מדינת ישראל חייבים ללמוד את חשיבות נושא הנגישות בהיבט הכלכלי החברתי בשונה מהרגולטורי הרחמני, כי רק שיבינו את החשיבות הכלכלית חברתית ופוטנציאל העצמה של המדינה – רק אז יהיו מחויבים לישראל נגישה במלואה".
